נוער בסיכון

נוער בסיכון נוטה להיות חשוף יותר להתמכרויות: החשיפה לחומרים ממכרים, אלימות, חוסר יציבות בבית וקשיים בבית הספר – כל אלה מהווים כר פורה לפיתוח דפוסי שימוש בעייתיים.

גורמי סיכון כוללים: היעדר תמיכה משפחתית, טראומה, פגיעה מינית, לחץ חברתי, והעדר דמות חינוכית משמעותית. בני נוער שעוברים חוויה של נדידה בין בתי מגורים או מוסדות, או כאלה שחסרה להם תחושה של ביטחון ושייכות, עשויים להיאחז בסמים או באלכוהול כדי למצוא נחמה רגעית.

זיהוי מוקדם הכרחי: שינויים התנהגותיים (נשירה מבית הספר, אלימות, דיכאון, סביבה עבריינית), שינויי מראה (ירידה או עלייה קיצונית במשקל, היגיינה מוזנחת), ושינויים חברתיים (חבורות חדשות, בידוד). אנשי החינוך והמשפחה יכולים לשתף פעולה כדי לזהות סממנים אלו מוקדם ולהציע עזרה.

טיפול וליווי בנוער בסיכון דורשים גישה כוללת: יצירת מסגרת טיפולית מותאמת (פנימיות טיפוליות, תוכניות יום או גמילה בקהילה), שילוב טיפול פסיכולוגי שיסייע להתמודד עם טראומות, ובניית קשרי אמון. חשוב לצייד את בני הנוער בכלי התמודדות, להעניק להם תחושת מסוגלות וללמד אותם כישורי חיים בסיסיים. בנוסף, על החברה לפתח מנגנונים לשילוב הנוער, כמו תוכניות הכשרה מקצועית, תעסוקה ותמיכה לימודית.

למידע נוסף ומציאת הכוונה בנושא התמודדות עם נוער בסיכון, ניתן לעיין באתר.

Scroll to Top