תלות שיתופית (Co-dependency) מתארת דפוס יחסים בו שני אנשים העונים על הצרכים אחד של השני בדרכים דיספונקציונליות (לא יעילות).
דפוס יחסים זה עשוי להופיע במשפחות עם מאפיינים שונים כגון: מחלות נפשיות ופיזיות, טראומות פסיכולוגיות והתמכרויות.
במשפחות בהן קיימת התמכרות התלות השיתופית מאפיינת פעמים רבות את הדינאמיקה בין המכור לבין בן משפחה שלו. לרוב שותפי התלות הינן אמהות המכורים או בנות זוגן ולכן הדוגמאות מתייחסות לנשים, אך שותפי התלות יכולים להתייחס גם לגברים.
במערכת יחסים זו קיימת תלות הדדית בין המכור ובן המשפחה.
מצד אחד, ההתמכרות מאפשרת לבן המשפחה לקחת על עצמו תפקיד בעל רווח רגשי, ולכן בתת מודע הוא משתף פעולה עםם המכור. מנגד המכור עצמו "נהנה" מכך שמתאפשר לו להמשיך להשתמש בחומרים או בהתנהגויות, ולקבל גם הוא תפקיד בעל רווחים משניים.
- לדוגמא אשת מכור אשר על אף תלונותיה לגבי ההתמכרות ממשיכה לספק לו כספים לקניית הסם, ומאפשרת לו להשתמש בהם בבית – כך היא חשה בשליטה, וערכה העצמי מושתת על התחושה שזקוקים לה. מנגד המכור נהנהה מהאפשרות שלו להמשיך בהתמכרות, מסיר מעצמו אחריות אך במחיר שהוא נשאר תלוי בה וחלש.
- דוגמא נוספת, אם המגוננת על בנה המכור, קונה לו אלכוהול, משלמת את חובותיו, מבקשת ממנו רק שיישאר איתה ולא יצא מהבית כדי שלא "יסתבך" או יעשה "בושות". האם מרגישה שבנה נזקק לה ושהיא לא נשארת "לבד", והואא מבחינתו יכול לשתות אלכוהול כאוות נפשו ו"ליהנות" מהישארותו כ"ילד קטן" המטופל על ידי אימו.
שותפת התלות עסוקה באופן מוגזם וכפייתי בהתמכרות של בן משפחתה המכור.
היא מארגנת את חייה סביב צרכיו של המכור תוך כדי התעלמות וויתור על הצרכים והרצונות שלה עצמה. התנהלות זוו "מסייעת" לה בהסחת דעתה מהכאב והריקנות הפרטיים שלה.
ההתנהלות שלה ביום יום
יכולה לבוא לידי ביטוי בהתנהגויות כמו לקיחת אחריות על הנזקים הנגרמים עקב ההתמכרות, ניסיונות לחפות על המכור מולל הסביבה, וניסיונות כושלים לשלוט בהתמכרות – לעקוב אחריו, לריב עימו, להעניש… פעמים רבות שותפת התלות תופסתת עצמה כקורבן או כקדושה מעונה.
למעשה מבחינה פסיכולוגית והתנהגותית ניתן להמשיל את שותפת התלות ל"מכורה". מעין התמכרות לאדם אחר.
התלות השיתופית היא מצב הקיים הרבה לפני המפגש עם המכור, המתחיל עוד במשפחת המוצא;
כל אדם מגיע עם דפוסי אישיות אשר עוצבו בילדותו במערכות היחסים שלו עם הדמויות המשמעותיות. במקביל התלותת השיתופית מתקיימת כדרך להתמודדות עם הלחצים והמתחים הנלווים לחיים עם אדם מכור.
לגבי שותפת התלות, היא יכולה לשחזר תפקיד שהיה לה בילדותה כגון תפקיד של "מטפלת" בבני משפחתה, או שהיא יכולהה לנסות לעשות "תיקון". לדוגמא לנסות להיות ה"מצילה" של בעלה על רקע חוסר ההצלחה ל"הציל" את אביה. אך למעשה לרוב נוצר מצב של הנצחת ה"דרמות" מילדותה.
שותפי התלות מרגישים בעלי משמעות ובעלי ערך מעצם העזרה, הדאגה והנתינה לאחר. מעורבות היתר והניסיון לשלוט במכור ובהתמכרותו מספקים לשותפי התלות אשליה של כוח ושל שליטה – אך בפועל מצב זה אינו ניתן לשליטה. הגמילהה מההתמכרות אינה יכולה להגיע ממקור חיצוני בלבד, אלא ביחד עם ההתגייסות פנימית של המכור הלוקח את האחריותת לשינוי.
מאפיינים נוספים שיכולים להיות לשותפות התלות:
צורך להרגיש שנזקקים להם, צורך בקבלה על ידי האחר, צורך בריצוי, צורך בשליטה, פחד להיות לבד ודימוי עצמי נמוך.. בנוסף הן עלולות לסבול בעצמן מסימפטומים כתגובה למתח – כגון מחלה, דיכאון או חרדה.
המעורבים בתלות השיתופית סובבים במעגלים הולכים ומתרחבים של תסכול וחוסר אונים.
הכוונות שלהם כמובן חיוביות אך בשל חוסר המודעות וחוסר הכלים הם אינם מצליחים להתקדם לבד לעבר השינוי בחיים.
קיימת לפיכך חשיבות לכך שגם בן המשפחה יעבור תהליך טיפולי על מנת ללמוד איך לספק את צרכיו הרגשיים בדרכיםם בריאות ויעילות, שאינן תלויות במכור, ועל מנת ללמוד כיצד להפסיק את מעורבות היתר ואת התנהלותם סביב הצרכים והחייםם של האחר.
בשלב הראשון בטיפול על שותפת התלות להכיר בכך שגם לה יש בעיה המצריכה טיפול ולא להכחישה.
במהלך הטיפול עליה ללמוד לזהות את רגשותיה ולבטא אותם, לממש את הצרכים והרצונות שלה ולהגשים את עצמה.
ללמוד כיצד לשמור על גבולות בריאים ביחסים, לעבוד על נפרדות מהאדם המכור ולא לקחת אחריות על ההתנהגויותת שלו.
בהצלחה !
מאת: דפנה שושני-אשכנזי