בעידן של פילטרים וצילומי סלפי, רבים פונים לניתוחים פלסטיים לשיפור המראה. אולם לעיתים השאיפה לשלמות יוצאת משליטה והופכת להתמכרות לניתוחים. מאמר באתר Calmerry מסביר כי התמכרות לניתוחים פלסטיים מוגדרת כרצון עז ושיטתי לבצע עוד ועוד הליכים, בדרך כלל מתוך חוסר ביטחון עמוק ורדיפה אחר דימוי עצמי אידאלי. ההתנהגות קשורה לעיתים קרובות להפרעת דימוי גוף (BDD) שבה האדם מתמקד בפגמים מזעריים או בלתי נראים ומרגיש צורך תמידי "לתקן" אותם.
calmerry.com
מאפיינים וסימני אזהרה
על פי Calmerry וחוקרים נוספים, ניתן לזהות כמה התנהגויות חוזרות:
- חיפוש אחר ניתוחים חוזרים – תכנון מספר ניתוחים באותה פגישה או ביצוע ניתוחים עוקבים בהפרשי זמן קצרים.
- "קניות רופאים" – מעבר בין מנתחים לאחר שקיבלו סירוב לבצע ניתוח נוסף.
- ציפיות לא מציאותיות – אמונה שניתוח יפתור בעיות אישיות עמוקות או ישנה את החיים באופן דרמטי.
- קושי להפסיק – ניסיונות כושלים להפסיק לעבור ניתוחים למרות עלויות כספיות ופגיעה בבריאות.
- הזנחת אחריות – ויתור על עבודה, משפחה או התחייבויות אחרות כדי לממן או לעבור ניתוחים.
הקשר להפרעת דימוי גוף
מיו קליניק מסביר כי הפרעת דימוי גוף היא מצב נפשי שבו האדם לא יכול להפסיק לחשוב על פגמים במראה – פגמים שאינם נראים לאחרים. אנשים עם BDD נוטים לבדוק את עצמם מול המראה שוב ושוב, לבקש אישור מהסביבה ולנסות להסתיר את "הפגם". רבים מהם פונים לניתוחים פלסטיים כדי לתקן את מה שהם רואים כפגם, אך הסיפוק זמני והחרדה חוזרת. הטיפול המומלץ כולל טיפול התנהגותי־קוגניטיבי ותרופות אם יש צורך.
mayoclinic.org
גורמים אפשריים להתמכרות
- טראומת ילדות או בריונות – אנשים שחוו פגיעות סביב המראה בילדות עשויים לפנות לניתוחים כדי להשיג שליטה.
- לחץ חברתי ומדיה חברתית – אידיאל היופי ברשתות, לצד פילטרים, מעלה את הציפייה להיראות "מושלם".
- פרפקציוניזם – רצון למראה "מושלם" יכול להפוך לצורך כפייתי שלא מסתפק בהישגים.
- הפרעת דימוי גוף – כאמור, התמקדות בפגמים מדומים היא גורם מרכזי.
סיכונים בריאותיים
מעבר לסיכונים הרגילים של כל הליך כירורגי (זיהומים, דימום, פגיעה עצבית), התמכרות לניתוחים מעלה את הסבירות לסיבוכים קשים: קרישי דם, צלקות עבות, התמוטטות שרירית, סיבוכי הרדמה ואף פגיעה קבועה במראה. גם מבחינה נפשית, ניתוחים חוזרים עלולים להעמיק דיכאון, חרדה ופגיעה בדימוי עצמי.
deconstructingstigma.org
טיפול והחלמה
- זיהוי הבעיה – להכיר בכך שהצורך בניתוחים אינו נובע מפגם אמיתי אלא מהרגשה פנימית.
- פנייה לטיפול פסיכולוגי – CBT ו‑DBT (טיפול דיאלקטי) מסייעים לזהות דפוסי מחשבה לא מציאותיים וללמוד לקבל את הגוף.
- טיפול ב‑BDD – במקרים של הפרעת דימוי גוף יש לשלב טיפול תרופתי ופסיכולוגי.
- תמיכה משפחתית – בני משפחה וחברים יכולים לעזור לאדם להבין כי הניתוחים אינם הפתרון.
- הגבלות רפואיות – חלק מהרופאים קובעים פרקי זמן מינימליים בין ניתוחים ומפנים את המטופל להערכה פסיכולוגית לפני הליך נוסף.
לסיכום
ניתוחים פלסטיים יכולים להיות כלי רפואי חשוב כאשר הם נעשים מתוך בחירה מודעת ובפיקוח רפואי. אבל כאשר הרצון לשנות את הגוף אינו יודע שובע – חשוב לעצור ולהבין מה מסתתר מאחורי הצורך. טיפול מתאים יכול לסייע לשבור את מעגל הניתוחים ולחיות בשלום עם המראה.
