להתמודד עם אשמה ובושה בתהליך הגמילה

להתמודד עם אשמה ובושה בתהליך הגמילה

אשמה ובושה – ההבדל ומה מקורן

הרגשות שאנחנו מכנים “אשמה” ו”בושה” אינם אותו דבר. אשמה היא תחושה פנימית המופיעה כשאנו מאמינים שפגענו במישהו או חצינו גבול מוסרי; היא מתמקדת בפעולה מסוימת (“עשיתי משהו רע”). בושה, לעומת זאת, נוגעת לתחושה עמוקה יותר – היא משדרת לנו שאנחנו פגומים או חסרי ערך (“אני רע”). American Addiction Centers מסבירים שאשמה יכולה לשמש מניע לשינוי, אך בושה פוגעת בדימוי העצמי ויכולה לחסום את ההחלמה. זיהוי ההבדל מאפשר לבחור באסטרטגיות מתאימות כדי להתמודד עם כל רגש.

כיצד רגשות אלו קשורים להתמכרות?

רבים מהמתמודדים עם התמכרות סובלים מהיסטוריה של טראומות, הזנחה או דחייה שהובילו אותם לפנות לסמים או אלכוהול כהתמודדות. במהלך תקופת השימוש, אנשים לעיתים פוגעים בסביבתם: הם משקרים, גונבים או מתנהגים באופן הרסני. כשמתחיל תהליך הגמילה והמוח מתנקה, התחושות מתחדדות והאדם מתחיל להבין את ההשלכות של מעשיו. אז מתעוררת אשמה, שכאשר אינה מטופלת יכולה להפוך לבושה. מחקרים מצביעים על כך שהצפה של רגשות אשמה ובושה מעלה את הסיכון לרגרסיה וקשורה לדיכאון, חרדה ואפילו נטייה להתאבדות. חלק מהאנשים אף חוזרים לשימוש כדי להקהות את התחושות הקשות הללו.
goodrx.com

השפעות של אשמה ובושה על המוח והגוף

מחקרים פסיכולוגיים מציעים כי אשמה עשויה לעודד לקיחת אחריות ולפעולה מתקנת, בעוד בושה מקושרת לתחושה של פגם פנימי. הבושה מפעילה את אותם אזורים במוח שמופעלים כאשר אנו חווים כאב פיזי או דחייה חברתית. היא יכולה לגרום לעלייה ברמות הקורטיזול (הורמון הסטרס), להגביר חרדה ולהוביל להימנעות חברתית. GoodRx מדגישים כי ההבדלה בין אשמה לבושה חשובה כדי להתאים את אופן ההתמודדות; אם אנחנו מרגישים בושה, יש צורך לעבוד על הערך העצמי ועל הגדרת הזהות, ולא רק על המעשה הספציפי.

לקריאה נוספת -   8 טיפים לשנה מיטיבה ומוצלחת

אסטרטגיות להתמודדות

  1. מיינדפולנס וחמלה עצמית – למידה לקבל את הרגשות מבלי לשפוט אותם. תרגול מדיטציה או נשימות עמוקות עוזר להרגיע את המחשבות.
  2. נוכחות בקבוצות תמיכה ו‑12 הצעדים – קבוצות עזרה עצמית מאפשרות לחלוק רגשות ולשמוע סיפורים דומים, מה שמפחית תחושת בדידות. בספרות 12 הצעדים יש דגש על וידוי, תיקון עוולות וסליחה.
  3. טיפול אישי וקבוצתי – עבודה עם מטפל מקצועי יכולה לסייע בזיהוי מחשבות שליליות ובפיתוח כלים להתמודדות. טיפול קוגניטיבי‑התנהגותי (CBT) מלמד איך לשנות את הדיבור הפנימי הביקורתי, בעוד EMDR יכול לעזור לעבד טראומות.
  4. קבלה ואחריות – להכיר בנזקים שנגרמו, לבקש סליחה ולבצע פעולות שמתקנות את המצב. זה יכול לכלול מכתבים לבני משפחה, השתתפות בשיחות סליחה או תרומה לקהילה.
  5. פעילות חיובית – התנדבות, ספורט, יצירה או לימודים יכולים לבנות תחושת גאווה פנימית ולחזק את התפיסה העצמית.

שחרור בושה ובניית ערך עצמי

כדי להשתחרר מבושה, צריך לאמץ גישה של חמלה כלפי עצמנו ולראות את עצמנו כראויים לאהבה ולסליחה. ההתמכרות היא מחלה מורכבת, וביקורת עצמית קיצונית אינה מועילה להחלמה. עבודה על רגשי אשמה ובושה מגבירה את ההתנהגויות הפרו‑חברתיות, המוטיבציה ויכולות פתרון הבעיות, ומחזירה את הביטחון במערכות היחסים. חשוב לשאול את עצמנו: מה למדתי מהכאב הזה? כיצד הוא יכול לעזור לי לצמוח? ניתן לציין ניצחונות קטנים ולהכיר בהתקדמות, גם אם היא לא מושלמת.
americanaddictioncenters.org

תפקיד המשפחה והקהילה

משפחה תומכת וקהילה מכילה יכולים לשמש “רשת ביטחון” עבור מי שמתמודד עם אשמה ובושה. בני משפחה יכולים לעזור במילים של עידוד, באמפתיה ובהצעת עזרה מעשית. עם זאת, במקרים שבהם הסביבה המשפחתית פוגעת או שיפוטית, מומלץ לחפש קהילה תומכת אחרת – קבוצות של “חברים אנונימיים”, חברי עבודה או מסגרות טיפוליות. אמון הדדי ותמיכה חברתית מחזקים את ההערכה העצמית ומקלים על השחרור מהעבר.

לקריאה נוספת -   כוח מספרים: התערבות משפחתית לגמילה מהתמכרויות

לסיכום

אשמה ובושה הן רגשות אינטנסיביים ונפוצים במסע הגמילה. בעוד אשמה יכולה לסייע בשינוי, בושה מקשה על ההחלמה ועלולה להוביל לרגרסיה. זיהוי ההבדל, פנייה לכלים של מיינדפולנס, טיפול מקצועי ומעשים חיוביים יאפשרו לאדם להמיר את הכאב למנוע צמיחה. בסופו של דבר, קבלה עצמית וסליחה – גם מהעולם וגם מעצמנו – הן דרכים לפתוח דף חדש בחיים ולהשיג חירות אמיתית.

Scroll to Top