מתמכרים חדשים – השפעות נפשיות מלחמת חרבות ברזל

מלחמות הן אירועים שמטלטלים את הנפש האנושית, יוצרים תחושת חוסר אונים ומשפיעים בצורה עמוקה על בריאות הנפש. מחקרים רבים מראים כי מצבי דחק (stress) הנגרמים במהלך מלחמות עלולים להוביל לתסמינים של דיכאון, חרדה, פוסט-טראומה, ולעיתים גם להתמכרויות. מלחמת חרבות ברזל, שזעזעה את ישראל ואת תושביה, חשפה רבים לאירועים טראומטיים: התקפות פתע, אובדן קרובים, והפגיעה המתמשכת מהחטיפות והאיומים הביטחוניים.

בעוד שחוסן אישי וקהילתי עוזרים לעבור משברים, ישנם אנשים שנפגעים ברמות שונות. על רקע זה, הופיעה תופעה מדאיגה: מתמכרים חדשים בהשפעות נפשיות מלחמת חרבות ברזל.

השפעות נפשיות מלחמת חרבות ברזל על בריאות הנפש

מלחמת חרבות ברזל שונה ממלחמות קודמות בכמה היבטים. החשיפה למתקפות ישירות ולמצבים של חוסר שליטה יצרו טראומות נפשיות עמוקות. התמודדות עם היעדר מידע על גורל החטופים מוסיפה למתח הרגשי, וכפי שציין פרופ' יוסי לוי, פסיכיאטר מוביל, "המתח המתמשך פוגע במנגנוני ההסתגלות שלנו ומגביר את הסיכון לפיתוח הפרעות נפשיות והתמכרויות."

גם אנשים שלא היו קרובים לאזורי הלחימה חוו מצבים נפשיים מורכבים בשל חדשות מתמשכות, אזעקות ותחושת איום כללי. המתח הזה מביא רבים לפנות לחומרים ממכרים, כמו אלכוהול, כדורי הרגעה, ואף סמים, כדי להתמודד עם הכאב והפחד.

המתמכרים החדשים: מדוע זה קורה?

מנגנון ההתמכרות במצבי משבר

התמכרות נוצרת לעיתים קרובות כתוצאה מהצורך להימנע מרגשות קשים. בעתות מלחמה, רגשות כמו חרדה, חוסר שקט, ותסכול יכולים להפוך לבלתי נסבלים. עבור חלק, נטילת משככי כאבים או כדורי שינה הופכת להרגל – כזה שמקל זמנית, אך מסכן בטווח הארוך.

מחקרים תומכים בכך:

• מחקר של המרכז האמריקאי לבריאות הציבור מצא שמקרי התמכרות עולים ב-30% במצבי דחק לאומי כמו מלחמות או אסונות טבע.
• בישראל, דו"ח של משרד הבריאות משנת 2023 הדגיש עלייה בצריכת תרופות הרגעה במהלך מצבים ביטחוניים מתוחים.

בעיית החטופים ומשבר ההתמודדות

גורם משמעותי נוסף למצבם של "מתמכרים חדשים" הוא בעיית החטופים. חוסר הוודאות, האבל שלא נגמר, והציפייה המייסרת חדורים בלחץ נפשי רב. בני משפחה של חטופים וחבריהם מדווחים על שימוש גובר בחומרים ממכרים בניסיון להקל על תחושת האובדן הזמני והמתח המתמשך.

השפעות ארוכות טווח של המלחמה על התמכרויות

בעיות ההתמכרות המתפתחות במצבי משבר עשויות להימשך שנים, גם לאחר שהמלחמה מסתיימת. חלק מהנפגעים ימשיכו לצרוך תרופות או סמים במטרה להתמודד עם תסמינים פוסט-טראומטיים. תופעה זו מתרחשת בעיקר כאשר אין תמיכה מתאימה, כפי שציינה ד"ר מיכל רון, מומחית לבריאות הנפש: "ללא מערך תמיכה מתאים, הטראומה הופכת לחלק אינטגרלי מחייו של האדם ומחזקת נטיות להתמכרות."

היערכות מיטבית להתמודדות עם הבעיה

העלאת מודעות

ראשית, עלינו להכיר בתופעה ולהעלות את המודעות הציבורית להשפעות נפשיות מלחמת חרבות ברזל על בריאות הנפש. יש להדגיש שההתמכרות אינה חולשה, אלא תגובה נפשית לטראומה – וניתן לטפל בה.

מערכי תמיכה נרחבים

1. שירותים טיפוליים מוגברים:
2. הקמת מרכזי תמיכה לאוכלוסיות נפגעות, עם דגש על טיפול נפשי פרטני וקבוצתי.
3. קבוצות תמיכה ייעודיות:
4. קבוצות לנפגעי טראומה ומשפחות חטופים, בדומה למודלים כמו "אלכוהוליסטים אנונימיים".
5. תוכניות חינוך בקהילה:
6. חינוך על דרכי התמודדות בריאות עם משברים. התמקדות בבני נוער, שהם אוכלוסייה פגיעה במיוחד.

טיפול מקצועי וחדשני

• שימוש בביופידבק וטיפולים התנהגותיים-קוגניטיביים (CBT) כדי לעזור לנפגעים להחזיר שליטה על חייהם.
• טיפולים תרופתיים מבוקרים שמטרתם להפחית תסמיני פוסט-טראומה.

עצות מעשיות לנפגעי מלחמה

1. פנו לעזרה מוקדמת: אל תחכו שהמצב יחמיר. ישנם מרכזים זמינים שמספקים תמיכה בחינם או בעלות נמוכה.
2. תמיכה חברתית: שוחחו עם חברים ומשפחה על רגשותיכם, או הצטרפו לקבוצת תמיכה.
3. פעילות גופנית: פעילות כמו הליכה, יוגה או שחייה יכולה לשפר את מצב הרוח ולהפחית חרדה.
4. הגבלת חשיפה לחדשות: קבעו זמנים מוגדרים לצפייה או קריאה בחדשות.

סיכום: למנוע את המשבר הבא

מלחמת חרבות ברזל הותירה צלקות רבות בנפש הישראלית, אך גם הציפה את תופעת המתמכרים החדשים בהשפעות נפשיות המלחמה. כדי להתמודד עם המצב, נדרשת עבודה מערכתית מקיפה: חינוך, טיפול ושיקום.

עלינו לפעול באופן מהיר ולתמוך באוכלוסיות פגיעות, תוך שימת דגש על מניעה ושיקום ארוכי טווח. בסופו של דבר, ההתמודדות עם השלכות המלחמה היא לא רק משימה פרטית של כל נפגע – אלא מאמץ חברתי לאומי.