קוקאין או ממסי רק בסופי שבוע: מתי זה כבר בעיה?

קוקאין או ממסי רק בסופי שבוע: מתי זה כבר בעיה?

חגי צחור, עובד סוציאלי קליני

שימוש בקוקאין או בממסי "רק בסופי שבוע" יכול להיות התמכרות לכל דבר, גם אצל מי שעובד, מפרנס ומתפקד כל השבוע. אצל רוב האנשים שאני פוגש בקליניקה זה לא נראה כמו מה שמדמיינים כשאומרים "מכור", ובגלל זה הם מגיעים מאוחר. כאן אני מספר מה אני רואה אצלם, ואיך מזהים את הרגע שבו זה כבר לא בשליטה.

אפשר להתמכר גם אם משתמשים רק בסופי שבוע?

כן. מי שמגיע אליי עם הדפוס הזה הוא בדרך כלל בשנות השלושים, הארבעים או החמישים לחייו. הייטקיסטים, עורכי דין, אנשי עסקים, ולא פעם גם רופאים. הרבה מהם נשואים ויש להם ילדים.

זה כמעט תמיד מתחיל באירוע. חתונה, מסיבה, בילוי עם בת הזוג. מישהו מזמין אותם לשורה בשירותים, ומשם זה נמשך לילה שלם. בהתחלה זה קורה פעם בכמה שבועות או חודשים. אחר כך פעם בשבועיים, ואז פעם בשבוע, ופתאום מחפשים "סיבה למסיבה" כדי שיהיה תירוץ לקנות שקית.

התדירות הנמוכה נותנת תחושה שהכול בשליטה. מה שקובע באמת זה מה שקורה כשמחליטים שהפעם לא.

איך יודעים שזה כבר לא "רק בסופ״ש"?

בשיחה הראשונה אני שומע הרבה "זה רק פעם אחת בסופ״ש". כשאני שואל איך נראית הפעם הזאת, מתברר שהיא מתחילה בחמישי בערב ונגמרת בשישי בצהריים, לפעמים אפילו בערב או למחרת. "פעם אחת" שנפרסת על יומיים של שימוש אינטנסיבי.

הבילוי נגמר, והוא ממשיך. לאפטר פארטי במועדון שנפתח בשלוש או בארבע לפנות בוקר ונשאר פתוח עד הצהריים, ל"ישיבה" אצל חברים, להזמנה נוספת מהסוחר. והרבה פעמים, בסוף, הביתה לבד עם מה שנשאר בשקית.

אלה הסימנים שאני מחפש:

• החלטת יותר מפעם אחת שהפעם לא, ומצאת את עצמך בכל זאת משתמש.

• הלילה נגמר לכולם, ואתה תמיד זה שממשיך.

• בת הזוג, שפעם השתמשה איתך, עצרה כי הבינה שזה מוגזם. אתה ממשיך ללחוץ לצאת, ואם היא לא רוצה, אתה יוצא בלעדיה.

מה קורה ביום ראשון?

תחילת השבוע נראית אחרת. ראשון, ולפעמים גם שני, הם ימי התאוששות. עובדים בחצי כוח, ולפעמים לוקחים יום מחלה כי פשוט לא מסוגלים לקום. בבית בת הזוג כועסת שלא היית נוכח בסוף השבוע ושחזרת כמו סמרטוט. עם הילדים עושים רק מה שחייבים, כמו כשחולים. ומצב הרוח בהתאם.

הרבה פעמים ההחלטה מגיעה דווקא ביום ראשון: הפעם לוקחים הפסקה של כמה שבועות. ואז ברביעי או בחמישי, כשהגוף והראש חוזרים להרגיש נורמליים, זה מתחיל לדגדג. כך נוצר מעגל של חצי שבוע בתפקוד חלקי וחצי שבוע של ציפייה לסוף השבוע הבא.

קוקאין, אלכוהול ומין: למה הם באים ביחד?

השילוב של קוקאין ואלכוהול נפוץ מאוד אצל מי שמגיע אליי. השניים מזינים זה את זה, וכביכול גם מאזנים זה את זה. הקוקאין מרים, ממריץ ויוצר קצת חרדה. האלכוהול מוריד, מרגיע ומשקיט. וככה נוצרת לולאה בלי סוף. בגלל שהקוקאין משאיר אותך על הרגליים, לא מרגישים שיכורים, ומגיעים לכמויות שתייה גבוהות מאוד.

בגוף, השילוב הזה מייצר בכבד חומר שלישי בשם קוקאתילן (cocaethylene), שנוצר רק כשהשניים נמצאים ביחד. סקירה שיטתית שפורסמה ב-2024 הגיעה למסקנה ששימוש משולב בקוקאין ובאלכוהול מוסיף סיכון למוות ממקור לבבי, בהשוואה לקוקאין לבד.

ויש גם את המין. אני מסביר את זה למטופלים כמו חומר בערה וניצוץ. הקוקאין הוא חומר הבערה, אבל הוא צריך משהו שידליק אותו. הקוקאין לא מייצר דופמין ולא משחרר אותו. הוא חוסם את הדרך שבה הדופמין חוזר לתא, ולכן הדופמין שהמוח משחרר נשאר בסינפסה יותר זמן והתחושה מתעצמת. כל דבר שגורם למוח לשחרר דופמין מרגיש תחת קוקאין חזק יותר, ומין הוא אחד הגירויים החזקים שיש. לכן יש חיפוש ורצון למין, למרות שגברים, לפחות, מתקשים לתפקד תחת השפעה.

ממסי: למה הוא נראה פחות מסוכן?

הרבה אנשים חווים את הממסי כפחות "אינטנסיבי" מקוקאין, ומטופלים מדווחים שהוא פוגע פחות בתפקוד המיני. אבל בקליניקה אני לא רואה הבדל אמיתי בין מי שמגיע עם ממסי למי שמגיע עם קוקאין. זה עניין של העדפה. כל אחד מתחבר לחומר אחר, כנראה בגלל ההבדלים הביולוגיים בין אנשים. וכשמפסיקים, התסמינים דומים מאוד: הירידה המוכרת של ממריצים, עם עייפות ומצב רוח ירוד. ועוד דבר שכדאי לדעת: מה שנמכר בשם ממסי הוא לא תמיד ממסי.

מה זה בדיוק ממסי, ולמה כל כך הרבה עוברים אליו מקוקאין, הסברתי בהרחבה במאמר על ממסי באתר שלי.

ניסיתי לשים לעצמי גבולות ולא הצלחתי. מה עכשיו?

כמעט כל מי שמגיע אליי ניסה קודם לבד. "רק באירועים". "רק עם חברים". "אני לא קונה בעצמי". מגדירים תקופה בלי, וזה לא מחזיק. מגבילים כמות, ובסוף הלילה קונים עוד שקית. ראיתי גם אנשים שעברו מ"קוק" ל"דוק" (3MMC), או להפך, כדי שזה לא יהיה הסם שהם הכי אוהבים, ואולי ישתמשו פחות.

מציאת טיפול

מטפלים ומרכזי טיפול

בחרו פרופיל לקבלת מידע, תחומי טיפול ופרטי יצירת קשר.

לכל המטפלים באתר

אם זה הסיפור שלך, זה לא אומר שאתה חלש. זה אומר שחוקים לבד לא מספיקים, ושהגיע הזמן לבדוק את זה עם מישהו.

איך נראה טיפול בלי לעזוב את העבודה?

המטרה בהתחלה היא של המטופל. מי שרוצה להפסיק מיד, זו המטרה. מי שעוד לא מוכן, מתחיל בלהתבונן: לברר מה מערכת היחסים שלו עם החומר, לתעד כמה ומתי הוא משתמש ושותה, ולכוון לצמצום נזקים (harm reduction). לא צריך להבטיח הפסקה מלאה כדי להתחיל.

נפגשים פעם או פעמיים בשבוע, וממשיכים לעבוד ולחיות בבית. בטיפול בממריצים, הגישות שהוכיחו את עצמן הכי טוב הן טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ושיטות שמתגמלות כל הצלחה קטנה בדרך. עובדים על המצבים שמובילים לשימוש, בונים מראש תוכנית לחמישי בערב, ובודקים מה החומר נותן לך שקשה לך להשיג בלעדיו. בין השאר, אני ממליץ גם על קבוצות לעזרה עצמית, כמו מכורים אנונימיים (NA).

ומה עם החברים והמסיבות? בהתחלה אין ברירה, צריך להתרחק. כמו שאומרים, לא שמים מכשול בפני עיוור. בהמשך אפשר לחזור לחלק מהמצבים החברתיים, אבל בתור התחלה מתרחקים.

כשאני חושד בהפרעת קשב וריכוז, אני ממליץ לפגוש פסיכיאטר. ההפרעה הזאת נפוצה במיוחד אצל אנשים שמשתמשים בקוקאין. יש אנשים שהקוקאין עוזר להם, בלי שהם שמים לב, להתרכז ולהתארגן, ואצלם הוא משמש קצת כמו תרופה להפרעת קשב שלא אובחנה. כשמאבחנים את ההפרעה ומטפלים בה, הצורך הזה יכול לרדת. במחקר שפורסם ב-JAMA Psychiatry, טיפול תרופתי בהפרעת הקשב העלה את הסיכוי להפסיק להשתמש בקוקאין, בהשוואה לפלצבו.

פסיכיאטר נכנס לתמונה גם כשהדיכאון או החרדה נשארים אחרי שהדאון עובר, או כשמופיעות חשדנות ופרנויה. אין תרופה מאושרת להתמכרות לקוקאין, אבל טיפול במה שעומד מאחוריה יכול לשנות הרבה.

ומתי מסגרת? כשניסינו לאורך זמן ונתקענו שוב ושוב באותו קיר. וגם כשאין זמן לנסות: כשיש סכנה מיידית לבריאות, או כשבת הזוג מאיימת לעזוב מחר והוא כבר ניסה לבד.

מתי צריך עזרה מיד?

אם אתה או מי שאיתך מרגישים לחץ או כאב בחזה, דופק לא סדיר, קוצר נשימה, חום גבוה, פרכוס, בלבול או ניתוק מהמציאות, או אם מישהו מאבד הכרה, זה מצב חירום. מתקשרים למד"א, 101, ולא מחכים שזה יעבור. גם מחשבות לפגוע בעצמך בימים שאחרי הן סיבה לפנות מיד, למשל לער"ן בטלפון 1201, בכל שעה ביממה.

שאלות נפוצות

אפשר לחזור להשתמש מדי פעם, בצורה מבוקרת?

אין לי תשובה אחת. אצל חלק מהאנשים כן, ואצל חלק לא. אבל כשמטופל שואל אותי אם יוכל אי פעם לעשות את זה שוב, אני אומר לו: הדרך הכי בטוחה לא להיפצע בסקי היא לא לעשות סקי. והדרך הכי בטוחה לשמור על עצמך היא לא להשתמש בכלל.

אני מתפקד בעבודה. זה עדיין יכול להיות התמכרות?

כן. רוב מי שמגיע אליי עם הדפוס הזה מתפקד. השאלה היא אם אתה מצליח לעצור כשאתה מחליט, ומה השימוש עושה לבית ולתחילת השבוע.

צריך אשפוז כדי להפסיק קוקאין או ממסי?

רוב האנשים יכולים להפסיק בלי אשפוז. ההפסקה מממריצים קשה נפשית, אבל היא לא מסוכנת לגוף כמו הפסקה מאלכוהול, כך שאפשר לעבור אותה בבית, עם ליווי. מסגרת סגורה נכנסת לתמונה כשמנסים שוב ושוב ולא מצליחים, או כשיש סכנה מיידית.

כמה זמן נמשך הדאון?

אחרי סוף שבוע של שימוש, ראשון ושני הם בדרך כלל ימי התאוששות. כשמפסיקים לגמרי, השבוע הראשון הוא הקשה. אחריו נשאר בעיקר החשק, שחוזר בגלים במשך כמה שבועות, במיוחד בימי חמישי ובמצבים שהסם היה חלק מהם.

רוצה לדבר על זה?

אם זיהית את עצמך, אפשר לקבוע שיחת היכרות קצרה בחינם. אני מקבל מטופלים בקליניקה בתל אביב ובאונליין.

על הכותב: חגי צחור הוא עובד סוציאלי קליני (MSW) מהאוניברסיטה העברית ובוגר הכשרת המומחים להתמכרויות של ICA, מספר רישום בפנקס העובדים הסוציאליים 40672. מטפל בהתמכרויות בקליניקה פרטית בתל אביב ואונליין. recoverypath.co.il

מקורות: Cardiovascular Risks of Simultaneous Use of Alcohol and Cocaine: A Systematic Review, Journal of Clinical Medicine, 2024. Extended-Release Mixed Amphetamine Salts vs Placebo for Comorbid Adult ADHD and Cocaine Use Disorder, JAMA Psychiatry, 2015.

חשוב לדעת: המידע במאמר הוא כללי ואינו מחליף אבחון, ייעוץ או טיפול מקצועי המותאם למצב האישי.

Scroll to Top
התקדמות בקריאת המאמר