התמכרות ושימוש לרעה בתרופות מרשם הינה בעיה חדשה/ישנה ולפעמים מורכבת יותר מהתמכרויות אחרות.
אכתוב את דעותיי והבנתי בראשי פרקים, מתוך כך יהיו הדברים בהכללה שמראש תחטא לתיאור מצביים אישיים וייחודיים של כל אדם.
עם זאת אקווה שהדברים יאירו קצת את המצב עבור מי שצריך זאת. כאשר את הבירור המדויקק של המצב ושל הפעולות הנדרשות להחלמה, יעשה כל אחד מול מטפל/יועץ מומחה בתחום.
ראשית בקשה ואזהרה,
בכל מקרה של שינוי תרופתי, הפסקה, או הגדלת מינון, יש להיוועץ עם הרופא המטפל. בעיקר במקרים בהם אדם רוצהה להפסיק טיפול תרופתי, עליו להיוועץ עם רופא ובשום אופן לא לפעול לבד.
כמו כן – הכותב אינו רופא, אלא יועץ בבעיות התמכרות. לפיכך הכתוב מתייחס לתיאור התהליכים באופן נפשי וכללי, ללא כל יומרות לתיאור פיזיולוגי של ההתמכרות לתרופות מרשם.
להלן התהליך הכללי בו עלול אדם למצוא את עצמו , ולגלוש מבלי משים לתלות והתמכרות:
- האדם חווה מצוקה נפשית או פיסית.
- פונה לרופא שנותן תרופה. לעיתים תרופה בעלת פוטנציאל ממכר.
- הרופא נותן תרופה או תרופות, חלקן יכול להיות עם פוטנציאל ממכר.
- דווקא לתרופות הממכרות, יש בדרך כלל השפעה חזקה ומהירה.
(זו לפעמים אחת הסיבות לנתינתה מלכתחילה, לדוגמא, עד שהתרופה נוגדת החרדה שאינה ממכרת תפעל, הרופא נותן באופן זמני תרופה ממכרת. כאשר הרופא מניח שעם התחלת ההשפעה של התרופה הראשונה, יפסיק האדם לצרוך את זו הממכרת)
הרופא פועל תחת ההנחה כי המטופל פועל באופן הגיוני ולא ייקח את התרופה הממכרת באופן מתמשך.
חווית ההקלה המיידית המתלווה לתרופות הממכרות מושכת ודוחפת אנשים להמשיך לצרוך אותה.
הסבילות (הגוף מתרגל) לתרופה עולה, והאדם צורך יותר ויותר מהתרופה. לפעמים מבקש ומשיג עוד תרופות מהקטגוריה אליה התרגל.
מתפתחת תלות גופנית בתרופה. (ראה שוב האזהרה בתחילת הכתוב, שלא להפסיק שימוש בשום תרופה ללא התייעצות עם רופא).
מתפתחת תלות נפשית בנטילת התרופה, האדם חווה חרדה מעצם המחשבה שעליו להיפרד מהתרופה, או להיות במצבים שונים בלעדיה. באופן טבעי, גם אם שגוי, יתחיל לפעול כדי שלא יקרה מצב שהוא ללא התרופה.
התלות הנפשית והפחד משפיעים על התנהגותו של האדם לרעה. מסילוף קל של האמת ועד להשגת מרשמים במרמה, זיוף ועד לקנייתה התרופה בשוק שחור.
בשלב זה הגענו ל"התפתחות" ול"בשלות" של ההתמכרות ומכאן המצב הולך ומחמיר עם הזמן. גם במצוקות הגדלות והולכות אצל האדם, גם ביחסים עם סביבתו, וגם בהתנהגויות שלו.
בתוך התהליך ובשלבים שונים, ינסה האדם לצאת מהמלכודת בכוחות עצמו, היה ולא הצליח, תצטבר מצוקה נוספת של הכישלון ושל תחושות חוסר האונים ועלולה לגרום להגברת הצריכה.
.
הפתרון פשוט.
פנה וקבל עזרה מתאימה.
המלכודת בה נפלת שלא בכוונה מורכבת גופנית, נפשית וחברתית.
פתרון טוב יכלול את:
- הרופא הפסיכיאטר שהתמחה בהתמכרויות ויציאה מהן.
אשר יסייע לך בתכנית התנתקות נכונה מהתרופה המזיקה, ומצד שני בהמשך קבלת טיפול נדרש באופן לא ממכר. - המטפל/ת הקליניים שיסיעו בשיחות פרטניות, לתמוך, לכוון ואם צריך ל"נער" (לשקף את האמת גם אם היא לא נעימה).
- קבוצת התמיכה, למרות שכאן בוודאי ארתיע הרבה חבר'ה, עדיין זה חשוב.
ישנו ערך החלמתי משמעותי ביותר להשתתפות במפגשי קבוצה עם אנשים המתמודדים עם בעייה דומה.
(אל דאגה מסעיף זה, רוב מרכזי הטיפול יגלו גמישות במרכיב זה בטיפול).
עד כאן כתבתי את הקווים הכלליים ביותר, אם זיהית עצמך עובר תהליך דומה למתואר כאן, כדאי שתפנה לייעוץ לצורך בירור קיומה של בעיה ושל הדרכים בהן תוכל לפתור אותה.
.
בהצלחה.
מאת: אלכס ביאלוסטוצקי (מרכז ״אחווה״)
כן אני משתמשת בלורוון. ואלטרול. חייבת גמילה מהכדורים