תפקידם של ליקויים קוגניטיביים בהימורים פתולוגיים

תפקידם של ליקויים קוגניטיביים בהימורים פתולוגיים

עם יציאתה של המהדורה המעודכנת של ה-DSM בשנת 2013, הוכרו הימורים פתולוגיים  כ"התמכרות" לכל דבר, לצד ההתמכרויות המוכרות והוותיקות לחומרים פסיכואקטיביים.

ואכן, מחקרים רבים מדגימים דמיון בין ההתמכרויות השונות, הן מבחינה סימפטומטית (דפוסי התנהגות כפייתיים הממשיכים למרות נזקים נלווים משמעותיים) והן מבחינה נוירו-ביולוגית (הפעלת מערכת הגמול במח המוכרת בהתמכרויות לחומרים פסיכואקטיביים).

לצד זאת, קיימים מרכיבים ייחודיים בהימורים פתולוגיים הקשורים בכך שפעמים רבות המהמר נדרש לבצע "הערכת סיכויים" ולקבל החלטות על פי הערכה זו. מדובר בתהליכים שכולנו מבצעים באופן יומיומי מתוך הערכה של התוצאות האפשריות השונות (טובות לעומת רעות) של פעולה מסוימת והסיכוי שלהם להתרחש (גבוה לעומת נמוך), ומעוגנים תחת מטריה תיאורטית כללית הקרויה "שיפוט וקבלת החלטות" (Judgment and Decision Making).
כך למשל, הבחירה שלנו לקנות כריך טונה בן יומיים ולאכלו עשויה להיות תוצאה של חישוב היחס בין הסבירות לתחושתת הנאה ושובע מאכילת הכריך לבין הערכתנו את שוויו של כריך הטונה והסבירות ללקות בקלקול קיבה בשל גילו.

חתן פרס נובל לכלכלה בשנת 2002, דניאל כהנמן (שקיבל את הפרס על עבודתו עם מורו עמוס טברסקי שהלך לעולמו טרם הענקת הפרס) תרם עמוקות להבנה שלנו את תהליכי קבלת החלטות אלו. אכן, מסביר כהנמן, אנו מקבלים החלטות על פי הסיכויים והסיכונים השונים הכרוכים בכך, אך אלו מתחלקים להחלטות "קרות" ורציונליות (שמקורן בפעילות האונות המצחיות) לעומת החלטות "חמות" ורגשיות (שמקורן במבני מח עמוקים של המערכת הלימבית, ובעיקר האמיגדלה האוגרת זיכרונות רגשיים).

וכך לרב, אנו מקבלים בחיי היומיום החלטות סבירות על בסיס שתי המערכות הללו, עם סיכוי טבעי לטעות. הבעיות מתרחשות,, לעתים קרובות, כאשר המחיר לקבלת החלטות שגויה הוא מחיר גבוה במיוחד, ובייחוד כאשר חוזרים על אותן החלטות שגויות באופן סיסטמטי, אזי צוברים מחירים גבוהים וקשים להחלטותנו השגויות. לצערנו, אצל אנשים הסובלים מהימורים פתולוגיים, ישנן שגיאות באופן קבלת ההחלטות החוזרות על עצמן, שאת מאפייניהם הבסיסיים נציין מטה.

לקריאה נוספת -   הימורים - הימור חברתי, הימור פתולוגי, התמכרות, וגמילה מהימורים

שני מושגי מפתח דרכם ניתן להבין חלק מהלקויות הקוגניטיביות בהימורים פתולוגיים הם:


מושג ה"זמינות", המציין את הקלות בה ניתן לשלוף מידע מסוים מן הזיכרון, ומושג ה"יצוגיות", המייצג את האופן בו מידעע קודם הנמצא בזיכרון מתלבש באופן אסוציאטיבי על פיסת מידע חדשה.
דוגמא בולטת הקשורה לאלמנט הזמינות היא ההערכה הלקויה של מהמרים פתולוגיים על הקשר בין זכייתם של אחריםם לזכייתם שלהם עצמם. במלים אחרות, זכיות של אחרים זכורים אצלם באופן לא פרופוציונאלי להפסדים וזמינות בזיכרונם. מתוך הכרה של נטייה זו, בתי העסק ממקמים את מכונות המזל בקירוב אחת לשנייה, כך שאדם שרואה ששכנו זכה יחשוב שהנה, הדבר יקרה גם לו.

דוגמא נוספת ללקות קוגניטיבית הקשורה במושג ה"זמינות" אצל מהמרים פתולוגיים היא המידה בה קל יותר לשלוף זיכרון של זכיה מאשר זיכרון של הפסד. כך, למרות ששכיחותן של זכיות נמוכות בהרבה מאלו של הפסדים, הן זמינות יותר בזיכרון וכך מועצמות באופן לא פרופורציונאלי לחלקם היחסי במציאות של האדם.

עיוותים קוגניטיבים רבים קשורים למושג ה"ייצוגיות" בתחום ההימורים הפתולוגיים. למשל, במשחק רולטה כאשר אדם מהמר על "אדום" או "שחור" בכל סבב, לאחר שיצא חמש פעמים ברציפות "שחור" אדם שסובל מהימורים פתולוגיים יכול להניח שהמצב חייב "להתאזן" ועל כן יהמר על "אדום" (לקות קוגניטיבית מסוג אחד) או לחילופין המחשבה ש"יש שרשרת של זכיות שחורות, כדאי להמשיך ולהמר על השחור" (לקות קוגניטיבית מסוג שני).

דוגמא נוספת היא מצב בו המהמר "כמעט זוכה", כלומר מקבל תוצאה שאינה מזכה אותו כלל אך קרובה לתוצאה הרצויה. מתוך עיוות קוגניטיבי ש"כמעט זכיה" קרובה לזכיה, המהמר הפתולוגי עלול לחזור על ההימור מתוך תפיסה ש"עוד רגע ה'כמעט זכיה' יהפוך לזכיה". כל זאת כאשר, כמובן, למשחקי מזל אין זיכרון לאירוע קודם כלל, ובכל פעם הסיכוי מתאפס ומתחיל מן ההתחלה (לכל הפחות במשחקים מסוג רולטה). עיוותים אלו לא פעם מובילים "למרדף אחר הפסדים" בניסיון להחזיר כסף שהופסד, ואשר מהווה אחד הקריטריונים לאבחון הימורים פתולוגים.

לקריאה נוספת -   מקומות, דברים ואנשים

לצד ליקויים קוגניטיביים אלו, נמצא כי אצל אנשים הסובלים מהימורים פתולוגיים קיימת הערכת יתר של הסיכוי שלהם להצליח (ביחס לסיכוי ה"קר" שניתן לחשב אותו סטטיסטית) ומכאן תחושת בטחון-יתר וקלות יתר לסכן סכומי כסף גדולים.
חשוב לציין שממצאים דומים עלו גם במחקרים אודות אנשים העוסקים "עיסוק רגשי"" בשוק המניות, אך לרוב איננו דנים כאנשי מקצוע בתחום זה בכפיפה אחת עם הימורים.

מעניינים במיוחד ממצאים המראים כי על אף הליקויים הקוגניטיביים הבולטים הללו בקרבב אנשים שסובלים מהימורים פתולוגיים, הם לא מתבטאים כאשר הם בגדר "צופים" בלבד ולא חלק מהמשחק (בסיטואציה דומה לזו שבה הם היו מעורבים ושבה בלטה הלקות הקוגניטיבית ושיקול הדעת המוטעה). במושגים של כהנמן, המערכת ה"קרה" שבה לקחת פיקוד ולחשב סיכויים וסיכונים.

הבנת הליקויים הקוגניטיביים העומדים בבסיס הימורים פתולוגיים אינו עניין אקדמי בלבד, אלא מוצאת דרכה לחדר הטיפולים ממש. נמצא, כי כאשר מאתגרים את "עודף הבטחון" של מהמרים בסיכויי הזכייה שלהם ועובדים בטיפול על זיהוי הליקויים הקוגניטיביים והמחשבות הלא-רציונאליות העומדות בבסיסם, ניתן לצמצם באופן משמעותי את הדחף להמר ולשמור על מניעת הישנות לאורך זמן. כך, ניתן לעודד את המטופל "לחשוב בקול רם" על סיטואציות ממשיות של הימורים, ולשים דגש פסיכו-חינוכי על אקראיות ועצמאות של אירועים, תוך שימוש בכלים מוכרים נוספים למניעת הישנות כמו גישות קוגניטיביות-התנהגותיות מקובלות מתחום ההתמכרויות.

כולנו מפעילים מערכות שיקולים באופן יומיומי, מרגע קימתנו בבוקר, דרך יציאתנו את הבית ועד שובנו בסוף היום והנחת הראש על הכרית. לרוב, מדובר בפעולות שמרביתן צפויות במידה סבירה. דווקא הפעלת אותו סוג של שיקול דעת במקרים של משחקי הימורים, שאינם עונים בהכרח על אותה חוקיות יומיומית די צפויה, עומדת בבסיס הלקות הקוגניטיבית אצל מהמרים פתולוגיים. סיטואציית ההימורים בכוונה מעוצבת על מנת להיות נבדלת מחיי היום יום. המהמרים הפתולוגיים מתקשים להעריך עד כמה מכריע הבדל זה.

לקריאה נוספת -   מהמר מכור - הגדרות

מאת: אודליה כלף, עו"ס ודר' שאולי לב-רן, המרפאה לרפואת התמכרויות ותחלואה כפולה, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר. מתוך: בטאון עמותת אפשר

מקורות

Benhasain,K.,Taillefer, A ., & Ladouceur, R. (2004), Awareness of Independence of Events and Erroneous Perception While Gambling. Addictive Behaviors, 29, 399-404.                                

Fellows, L.K. (2006), Deciding How to Decide: Ventromedial Frontal Lobe Damage Affects Information Acquisition in Multi-Attribute Decision Making. Brain, 129, 944-952.

Fortune,E., Goodie, A.s. (2012), Cognitive Distortions as a Component and Treatment Focus of Pathological Gambling: A Review, Psychology of adictive Behavior , 26, 298-3100.

Gaboury,A., & Ladouceur, R . (1989), Erroneous Perceptions and Gambling, Journal of Social Behavior and Personality, 4, 411-420                                                                                            

Goodie, A. S. (2005). The role of Perceived Control and Overconfidence in Pathological Gambling. Journal of Gambling studies, 21, 481-502                                                                          

Grinblat, M., & Keloharju, M. (2009), Sensation Seeking, Overconfidence, and Trading Activity, The Journal of Finance, 64, 549-5788.

Kahnelman,D., Slovic, P.,& Tversky,A. (1982), Judgment Under Uncertainty: Heuristics and Biaces, Cambrige, UK: Cambrige University Press .

Muramasata ,R.,& Hanoch, Y. (2005), Emotions as a Mechanism for Bloodedly Rational Agents: The Fast and Frugal Way. Journal of Economic Psychology, 26 , 201-221.

Simon, H.1957. Models of Men: Social and Rational. New York, NY: Wiley

Wagenaar,W.A. (1988), Paradox of Gambling Behavior

1 מחשבה על “תפקידם של ליקויים קוגניטיביים בהימורים פתולוגיים”

  1. מעניין לחשוב על התמכרות להימורים כליקוי פתולוגי ,העולם היום מאוד לוחץ עלינו להמר בהמון דרכים , במיוחד בנייד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top