הימורים ופוקר טקסס הולדם – משחק קלפים או התמכרות ?

נכתב בתאריך 16 בדצמבר 2016   על ידי: דינה מאור

מאת: מטפלים מומחים באתר – אלכס ביאלוסטוצקי, דינה מאור, ארקדי סקין, אוסנת עזריה, עמיר פירני, דפנה שושני-אשכנזי.

 

על אף שהטקסס הולדם הוא אחד ממשחקי הפוקר הנפוצים גם בתחרויות ובאליפויות בינלאומיות, בישראל כמובן הוא משחק לא חוקי.

בסגנון משחק זה מקבל כל שחקן, בתחילת המשחק שני קלפים אישיים, ולאחריו נערך סבב הימורים ופרישות. לאחר מכן נפתחים שלושה קלפי קהילה הגלויים והמשותפים לכולם, הנקראים "פלופ" (Flop). מטרת השחקנים ליצור בעזרת שני הקלפים שבידם יחד עם קלפי הקהילה את היד חזקה ביותר, על פי כללי הפוקר הרגילים.

במאמר זה אציג שני שחקנים המשתתפים במשחק הטקסס הולדם, והתייחסויות מקצועיות מאת מומחים המטפלים בגמילה מהתמכרות להימורים. לשם כך ראשית אגדיר מהי התמכרות להימורים.

התמכרות להימורים מתאפיינת בדחף בלתי נשלט להמר. ככל התמכרות היא בעלת אופי כפייתי, מתמשך והרסני,  ולמרות שהאדם המכור מכיר ומרגיש בנזקים הנגרמים לו הוא לא מפסיק אותה.
חיי המכור מתנהלים סביב ההתמכרות, על חשבון תחומים אחרים בהם הוא מצמצם את נוכחותו או פעולותיו. כגון: חיי חברה,, בילוי שעות פנאי, זמן איכות עם המשפחה, השקעה בלימודים או בתעסוקה.
קיים הצורך להגביר את הפעילות על מנת להשיג את אותן תחושות לגוף ולנפש, כאשר האדם המכור לא עוסק בפעילות הואא יחווה תחושות לא נוחות, בנוסף הוא יחווה קושי לשלוט בהתמכרותו וניסיונות חוזרים ונשנים להפסיקה – ייכשלו.

מבלי להתייחס להימורים חוקיים או לא-חוקיים, נהוג לעשות הבחנה בין הימור חברתי להימור כפייתי/פתולוגי:

המהמר החברתי פועל בשליטה, בגבולות הזמן, בהשקעת כסף סמלית, לשם חוויה חד פעמית קצרה, ריגוש קטן, והלאה – להמשיך בשגרת חייו.

אך לא כך פועל המהמר הכפייתי. עבור המהמר הכפייתי ההימור אינו אמצעי לבידור, ההימור הוא המטרה. מטרה ההולכת ומשתלטת על חייו. מדובר באותו אדם שיכול להפסיד משכורת חודשית שלמה ועדיין להמשיך להמר מדי חודש בחודשו.. המהמר הכפייתי ישקיע שעות רבות, ואנרגיות סביב ההימורים. בתכנון, בציפייה, במחשבה. הוא חי את ההתמכרות. היא מספקת לו פורקן ממתחים, ריגוש ואשליה.

בהקשר הזה מספר אלכס ביאלוסטוצקי מנהל מרכז טיפולי תחליט-תכלית בכפר סבא, ומרכז אחווה באלפי מנשה, כי בעבודה בביופידבק עם אסף גיטלר – פסיכולוג מומחה CBT וביופידבק, נצפה וזוהה מאפיין המייחד את המכורים להימורים (כמו גםם התמכרויות לפעילויות נוספות). מדובר על סף ריגוש גבוה מאוד. את המכורים האלה קשה לעורר או לגרום להם להתרגש.. אלה נתונים לא מדעיים, על סמך תצפיות מהשטח, אך הם מתוכננים להיבדק בעתיד מחקרית.

עמיר פירני – (MSW) מומחה בתקון בתחום ההתמכרויות במרכז הארץ, מסביר כי "ההימור מהווה ריגוש המביא איתו זרם של אדרנלין למוח. גירוי המתחזק כגירוי חיובי עם הגעת הצלחה רגעית. האדם הזוכה בהימור מגרה את איזור העונג במוחח ושוהה למספר שניות במעין אופוריה המוכרת גם בשימוש בסם. את תחושת האופוריה הזו ברצונו המודע והלא מודע להשיג שוב ושוב.
למימד ההימור נכנס גם גורם נוסף והיא האשליה כי ניתן להרוויח כסף קל ללא עבודה ובסכומים גרנדיוזיים שישנו לבלי הכרר את חיי היום, יום של אותו מהמר".

חשוב להבין שהתמכרות לא מתרחשת ביום אחד, ולא כל אדם שמתנסה בהימורים סופו להתמכר.
אך עבור המכורים – ההימור "מתלבש" עליהם כמו כפפה ליד. זה המפלט היחיד, והדרך היחידה שהם מכירים על מנתת להתמודד, או יותר נכון – לברוח מהקשיים. ההתמכרות מקורה בכאב והיא מהווה סימפטום לקושי עמוק יותר, כגון – חרדות, דכדוך, דמוי עצמי נמוך, כעסים, בדידות או ריקנות. וההימור מספק לו בריחה ממציאות זו, הקלה ברגשות הקשים, נחמה, הרגעה, ריגוש, פורקן, הנאה… לזמן מוגבל.

דינה מאור, פסיכותרפיסטית מומחית בהתמכרויות בקליניקות בצפון ובת"א, מתארת את ההתמכרות "כמחלה רגשית המתבטאת בהתנהגות כפייתית, שהינה ביטוי לפנטזיה לא מודעת של 'לא להרגיש את מה שכואב, מתסכל, בודד, חסר אונים,, מפחיד, מדכא'.
ההתמכרות להימורים, כמו כל סימפטום התמכרותי, מספרת ומעידה על מצוקה רגשית עמוקה וישנה בנפש האדם המהמר.. בעת ההימור, הנפש חשה הקלה רגעית, כי הקשב לא נמצא במקום של המצוקה. באופן טבעי, האדם מגביר את ההתנהגות ש"הקלה" על המצוקה ומשם קצרה הדרך להתמכרות.
למעשה זהו סוג של ריפוי עצמי – self – medication. כלומר, במקום לעשות טיפול פסיכולוגי ו/או לקחת תרופה נגדד דכאון/חרדה וכי"וצב, אנשים מטפלים בכאב הרגשי בדרכים שמבטאות צרכי הרס עצמי ומחלה- לעומת החלמה".

כאמור כבכל התמכרות מתקיים גם כאן הצורך להגביר את ההתנהגות על מנת להגיע לאותן תחושות מתגמלות – ועם הזמן המכור יישאב למעגל קסמים.
אחרי ההימור, במידה וזכה יחווה המהמר ריגוש ותחושת הצלחה וערך עצמי ויגדיל את סכומי ההימורים, בשלב מסוים הוא יחווה הפסדים, ירגיש חרטה ואשמה וכדי לברוח מהתחושות האלה וכן לנסות להחזיר הפסדיו ימשיך בהימוריו. זהו מעגל הרסני שהולך ומתרחב, המכור יהמר יותר ויותר בסכומים הולכים וגדלים. ההשלכות חמורות הן עבור המכור להימורים והן עבור משפחתו וסביבתו הקרובה.

אחת ההשלכות הקשות ביותר הינה הנזק הכלכלי וההסתבכויות הכספיות.
מצב זה מוביל לרוב ליחסים קשים ולחוסר אמון עם בני המשפחה והחברים. ייקח זמן רב עד שהמכור להימורים יסכים להודותת בבעיית ההתמכרות ובכך שאיבד שליטה. לעיתים יגיע לטיפול רק לאחר משבר או ביוזמת הסביבה.

אוסנת עזריה – מטפלת בהתמכרויות תוך שילוב 12 הצעדים באשקלון ובקרית אונו, מספרת כי לרוב פונה אליה משפחת המהמר ולא המהמר עצמו, "בניסיון האישי שלי בקליניקה אני מוצאת שהרבה יותר מהתמכרויות אחרות בהתמכרות להימוריםם המכור מכחיש את הבעיה הגם שכבר כול משפחתו מחזירה חובות עבורו או מסתבכת עם נושים יותר מפעם אחת.
אני מוצאת שלמהמרים הכפייתיים קושי רב להודות בהתמכרותם, וכן קיים קושי רב של הסביבה לזהות את ההתמכרות. זאתת בניגוד להתמכרויות אחרות. באלכוהול הסביבה הקרובה מודעת יחסית מהר לבעיה, היא איננה ניתנת להסתרה, מאוכל משמינים או מרזים, כנ"ל לגבי סמים, אחרי סקס ניתן לעקוב… אבל הימורים לא ניתנים למעקב ומכאן הכאב הגדול. המשפחה מעורבת כשהמצב כבר ממש קשה".

מבלי להיכנס למספרים המדויקים, אפשר לומר שתעשיית ההימורים החוקים והבלתי חוקיים בישראל, כמו גם ההימורים באינטרנט, מגלגלת מיליארדי שקלים בכל שנה. מעריכים כי למעלה מחצי מיליון תושבים בישראל משתתפים בהימורים באופן קבוע.

עמיר פירני מוסיף כי "הימורים ככלל והימורים דרך המחשב נפוצים יותר ויותר בקרב בוגרים וצעירים בעולם המודרני כיום. במדינות שמשחקי ההימורים בהם אינם חוקיים, ההימורים באמצעות המחשב, באינטרנט, מצאו תחליף טוב. כיום אנחנוו מכירים אתרי הימורים רבים בוורסיות רבות וביניהם אתרים שמציעים משחקים ממש כמו קזינו רגיל, משחקי רולטה, מכונות מזל, בלאק ג'ק וכמובן כל סוגי הפוקר. עשרות אתרי הימורים ברשת המציעים לשחק בהם על כסף מדומה או על כסף אמיתי.
משחק פוקר טקסס הולדם הינו משחק פופולארי ביותר בתחום ההימורים באינטרנט, משחק שמוכר גם בבתי הקזינו ברחביי העולם ותפס תאוצה מרבית בשנים האחרונות".

אלכס ביאלוסטוצקי מספר כי בטיפול במהמרים במרכז אחווה, בנוסף לכל הגישה שהיא דומה לשאר ההתמכרויות, יש שימת לב מיוחדת, לפחות בחודש הראשון לניתוק המטופל מכל טכנולוגיה – כמו טלפון נייד, משום שהמטופל מסוגל להמר דרךך האינטרנט".
אלכס מתייחס לטקסט הולדם כ"'חולי-רע' בפני עצמו. משום שבנוסף לעובדה שזהו הימור במשחק פוקר, קיים הרבה מידעע הכולל ספרים ופורומים שנותן אשליה של למידה ושליטה לכאורה בתוצאות המשחק. מה שמחזק את הפנטזיה של המכור להרוויח".
אלכס מספר על "מטופל בעל תואר שני במשפטים, איש עסקים שעזב את הטיפול אחרי חודשיים (מתוך הארבעה) כי הגיעע לתובנה שפיצח את סודות המשחק ויצא לכתוב ספר הדרכה בביטחון שיתעשר מכך. שנה אחרי כן כבר עבר לתחזוקת סובוטקס (תחליף סם) לאחר שהתמכר לאוקסיקונטין. הלחצים שהתמודד איתם היוו טריגר נוסף להתמכרות, אך כמובן שביסודו כבר היתה קיימת לאותו בחור אישיות מתמכרת להימורים ולריגושים".

הבחור הראשון שרואיין:
ארנון (שם בדוי) בן 355 מספר על מפגשים אחת לחודש עם החברים למשחק טקסט הולדם.

"אנחנו רואים במפגש הזה מפגש חברתי לכל דבר. כולנו אנשים עובדים, נורמטיביים, אקדמאיים, בעלי משפחות. מזמינים פיצות או עושים על האש, שותים בירות, מדברים, משחקים ונהנים מהאווירה, יש ריגוש של המשחק, אבל הכל בכיף ובסבבה.. יושבים שלוש-ארבע שעות, כל אחד פורט 100 ₪ בלבד לז'יטונים אנחנו לא באים לטרוף אחד את השני, 'לעשות מכה', לא באים כדי להרוויח סכום אחד על חשבון השני, אתה בא עם מאה שקלים ואתה לוקח בחשבון מראש שזו העלות של הבילוי. בסופו של דבר הכסף מתחלק, בד"כ כלל יוצאים פלוס או מינוס כמה עשרות שקלים. במהלך המשחק אנחנו מחליטים מתי מסיימים תוך חצי שעה או שעה וזהו. המשחק מסתיים.
בסך הכל חברים קרובים שנהנים לבלות ביום חמישי לקראת סוף השבוע, לצאת מהשגרה, אנחנו מגיעים אחרי שהילדיםם הולכים לישון. אין שום בעיה מבחינת הנשים שלנו, זה בילוי שנחשב בעיניהן כלגיטימי. ניסיתי להסביר לאשתי פעם אתת המשחק היא די השתעממה. לא שאני חושב שהמשחק לא מתאים לנשים, איתנו משחקת קבוע חברה מהיישוב..
מבחינתנו זה הרבה יותר זול מיציאה לפאב, בלי חניה, בלי עניינים, אווירה לא פורמלית, כפכפים ולבוש לא רשמי, עם החבר'ה שלך".

הבחור השני שרואיין:
ארז (שם בדוי), איש משפחה ובעל עסק, בן 45 התחיל לשחק לפני מספר שנים במשחק הטקסס הולדם עם חברי ילדות, אבל זה לא נגמר בזה

"המשחק גם אצלי התחיל עם חברים סביב 100 ₪, אבל הטבע של המשחק שהוא מתחזק. אנשים התחילו לשים 500 ₪ ואחרי כל שלב שעולה אין דרך חזרה, המשכתי לשחק בסכומים גדולים. היום אני לא מרגיש 100 ₪. אני לא נהנה ומעדיף לא לשחק".

בשנה האחרונה הוא עבר לשחק במקומות אחרים, כל פעם במקום אחר בבתים, בפאבים, באולם ישן:

"אני יושב עם אנשים שהם לא חברים שהכרתי לפני כן אלא תוך כדי המפגשים האלה. המקום נעים, האווירה נחמדה, כיבוד, צוחקים, מדברים על הכל בית, עבודה, ילדים. אבל בכללי אין קשר בין חברות למשחק. הרעיון הוא נטו המשחק. לא המפגש החברתי. הכסף מניע הכל.

אנשים מכל הסוגים באים למקומות האלה, אין חתך אחד. אני שיחקתי עם בני 18 עד 70, מספר המשתתפים משתנה, יכולים ערב אחד לשחק 6 שחקנים או 20 שחקנים.

מי שרוצה מהמר כל יום וכל היום. יש כאלה שזו עבודה שלהם. שחקנים מקצועיים והם מתפרנסים מזה, יש מכורים שנעלמים אחרי תקופה וחלק שורדים יותר זמן, ויש אנשים נורמטיביים, עובדים, כאלה שיש להם עוד עיסוקים שמייצרים להם כסף ואפשרות להמשיך ולהמר. החוכמה היא להיות בשליטה. לקום אחרי 3 שעות גם אם אתה מורווח או לקום אחרי שעה וחצי אם הפסדת את מה שהקצבת לעצמך, כך אפשר להישאר באיזון שנים על גבי שנים. משחקים עם גבולות.

במקרה אחד באתי ושיחקתי ב 23 בלילה שיחקתי עד 6 בבוקר. הלכתי הביתה וחזרתי ב 20 בערב. היו אותם שחקנים שהיו מהיום הקודם ונשארו עד 8 בבוקר. לפעמים משחקים נמשכים 48-50 שעות".

אני שואלת אותו מה יש בו במשחק הפוקר שגורם לאנשים לשבת לילות שלמים סביב השולחן ?

"העניין אצלי הוא בכלל לא הפנטזיה להרוויח כסף. אני גם אהיה מבסוט אם הרווחתי באותו ערב אבל לא בשביל זה אני ממשיך, אני נהנה מהמשחק. הריגוש הרגעי האדרנלין הרגעי. זה משחק קצר ומהיר. כל תור הוא מאוד קצר ושונה מזה שלפניו, 2-3 דקות, המתח נשמר כל הזמן. לא כמו משחק רמי לדוגמא 10-15 דקות כל סיבוב. זה משחק מהיר, כל שניה משתנה. יש שיא כל כמה רגעים.

היתה תקופה קצרה שיכולתי בקלות להיסחף. השיא שלי היה ששיחקתי 28 שעות רצוף. באותה פעם הפסדתי 10,000 ₪. הפסדתי הרבה יותר ממה שתכננתי. התבאסתי מאוד. אבל אני שמח כי למדתי מהטעויות האלה. היום אני מקציב לעצמי גג 1500-2000 ₪, משחק פעם אחת בשבוע, 3-4 שעות. מנקה את הראש, שותה קפה, מעשן, אוכל משהו, יש קטעים וצחוקים, אם הרווחתי משהו סבבה ואם הפסדתי וחינכתי את עצמי לקום גם סבבה. הנה אתמול, אחרי שעה וחצי הפסדתי קמתי והלכתי.

אם הפסדתי בערב 400-500 ₪ לא נורא, בערב אחר אני ארוויח וכך אני משתדל לשמור על האיזון. אם אדם יכול לעשות קו. לשים לעצמו גבול הוא יכול לשחק כל החיים. אם לא, אם הוא מאבד שליטה וזה קל מאוד. וראיתי אנשים מאבדים שליטה על ימין ועל שמאל שהפסידו ואיבדו דברים. זה יכול לקרות בקלות".

הוא מספר על בחור צעיר בן 20 שעשה חובות בשוק האפור "זה גרם להורים שלו לבעיות גדולות, הם כיסו לו חובות, ותוך פחות משנה ההורים התגרשו ואיבדו את הבית".

יש לי חבר שאיבד בית ואוטו לא באותו הערב, זה לא שהוא הימר על הבית במשחק אחד, זה תהליך שקורה לאורך זמן. הבן אדם לא היה בשליטה יכול היה להפסיד כל יום 6,000-10,000 והתחיל להלוות…גם היום הוא ממשיך לשלוח לוטו, ולגרד חישגדים באלפי שקלים בחודש. הוא עדיין חי בפנטזיה שיעשה מכה".

אז מה נוכל להסיק מהדוגמאות האחרונות ? קיימת התמכרות להימורים ? ניתן להשיג שליטה על המשחק וההימור ?

אני מסכימה עם העמדה שההימור לכשעצמו איננו ממכר. האישיות של האדם, הצורך שההימור ממלא בחייו והיכולת שלו לשלוט בדחפיו יהיו אלה אשר למעשה יכריעו אם האדם יפתח התמכרות להימורים.

ההתמכרות יכולה להתגבר על רקע מצבי לחץ, משברים וטראומות וכרצון להרוויח "כסף קל". המהמרים הפתולוגיים יכולים להימצא בכל שכבות האוכלוסייה, באישיותם הם עשויים להיות אנשים חברתיים, אנרגטיים, אימפולסיביים, תחרותיים, נוטלי סיכונים אשר זקוקים לריגושים ולגירויים חיצוניים כדי לא להשתעמם.

המציאות היא שיש מתמכרים רבים. אחוז מסוים מהמשחקים באופן לא חוקי או המהמרים באופן חוקי מאבדים שליטה, ומסבים נזק רב לעצמם ולסביבתם הקרובה.

ארקדי סקין, מנהל קליניקה "א.ס. גמילה ושיקום" בחיפה ותל-אביב, מסביר כי "רוב המהמרים מודעים לצורך לעשות משהו בקשר להתמכרותם, אך מרגישים מרוקנים ולא מוכנים להתנסות בכל כאב, אי נוחות או לחוות את המציאות. בנוסף, הימוריםם למעשה פועלים כמשככי כאבים רגשיים ואפילו פיזיים. הם מוחקים את אי הנוחות ועוזרים לברוח מהמציאות . יותר מזה, הימורים גם הורסים בהדרגה את יכולתם הטבעית להרגיש את עצמם נורמטיביים ולהתמודד עם המציאות".

ארקדי מצביע על "שני קשיים מרכזיים בהם נתקלים משפחות ואנשי מקצוע במאמץ לעזור למהמרים כפייתיים:
האחד הינו היעדר מוטיבציה מינימאלית מצד המהמרים להכיר בבעיית ההתמכרות ולהסכים לטפל בה. והשני, הינו הקושי בניטור מצב ההימורים במהלך הטיפול.
לדברי ארקדי, משפחה, חברים ואף עמיתים לעבודה מהווים גורם מכריע בהתגברות על שני הקשיים הנ"ל ובהצלחת הטיפולל היכולה להגיע ל99% הצלחה בשלושת החודשים הראשונים של הטיפול. הטכניקות בהן הוא נעזר בטיפול הן: התערבות משפחתית (intervention), התערבות עם מכור עצמו והעצמה ואימון משפחתי (CRAFT).
רק לעתים רחוקות מהמרים מחליטים ללכת לטיפול מבלי שחוו קודם אירוע מפחיד, מדאיג או מסוכן. לכן, כדאי לשקול שכירתת התערבות מקצועית , שהיא הערובה הטובה ביותר לכך שהמהמר ילך לטיפול. בכל יום שהם ממשיכים להשתמש בהימורים, הם מסכנים את בריאותם, עתידם ואת חייהם.
מטרת ההתערבות (הנעשית על ידי מטפל מקצועי) היא בעצם ליצור "נקודת שפל" בטוחה שתלחץ על מהמר לקבל אתת ההחלטה הנכונה. כאשר זה נעשה נכון, בן משפחה אמור להרגיש את האהבה של בני משפחתו ולהגיע להכרה שהוא אינו יכול עוד להמשיך בדרך ההרסנית שלו".

דינה מאור מחזקת זאת בהסבר "כי מאחר ומדובר במחלה כ"כ קשה ,ערמומית ורב שכבתית, גם המענים הטיפוליים חייבים לכלול את כל המישורים המעורבים במחלה:1) המישור ההתנהגותי-חיתוך ההתנהגות ההתמכרותי. 2) טיפול רגשי וקוגניטיביי 3) טיפול זוגי ו/או משפחתי 4) 12 הצעדים-טיפול רוחני בהתמכרויות. במענה הטיפולי הנכון ניתן כמובן להגיע לגמילה מהתמכרות זו ולהצלחות".

לסיכום/הבשורה: 

אם מצאתם שאתם או בן משפחתכם כבר עבר את הגבול של ההימור החברתי ואתם מבינים ומרגישים שההימורים שולטים בחייו או בחייכם הנה הבשורה:
יש דרך להיגמל מההתמכרות, יש למעשה יש מספר פתרונות וניתן להתאים לכל אדם ומשפחה את המענה המתאים לו ביותר.. בארץ קיים מערך של טיפול ממשלתי, מסובסד וטיפול פרטי. טיפול באמצעות שיחות אישיות, משפחתיות או קבוצתיות, קבוצות תמיכה למהמרים אנונימיים G.A או טיפול במסגרת סגורה – העיקר להתחיל בתהליך ומוקדם ככל האפשר על מנת שיהיה קל יותר לשקם את חיי האדם ומשפחתו.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

נושאים נוספים: