מצבי משבר כהזדמנות לפיתוח חוסן משפחתי

פורסם ב 01/04/2018   על ידי: אתר ׳נגמלים׳

זמן קריאה: 3 דקות

 

אחד הפרדוקסים במצבי משבר הוא שהזמנים הקשים ביותר יכולים להוציא מאיתנו את הרע ביותר, אך גם את הטוב ביותר. מצבי לחץ יכולים להוביל לרגזנות, לעורר עימותים וגם לחשוף קשיים קודמים, אך גם יכולים לחשוף את כוחותינו וללמד אותנו על החוסן שלנו.

אחד מגורמי המפתח בהתמודדות הוא חוסן משפחתי.

אחד הפרדוקסים במצבי משבר הוא שהזמנים הקשים ביותר יכולים להוציא מאיתנו את הרע ביותר, אך גם את הטוב ביותר. מצבי לחץ יכולים להוביל לרגזנות, לעורר עימותים וגם לחשוף קשיים קודמים, אך גם יכולים לחשוף את כוחותינו וללמד אותנו על החוסן שלנו. אחד מגורמי המפתח בהתמודדות הוא חוסן משפחתי.

חוסן משפחתי מוגדר כמאפיינים של משפחות המסייעים להן להיות עמידות בפני שיבושים הנובעים משינויים ולהפגין יכולת הסתגלות והתאוששות בעומדן מול מצבי משבר.

כיצד אנחנו יכולים להפוך את המצב להזדמנות לפיתוח חוסן משפחתי? מחקרים על ההבדלים בהסתגלות של משפחות במצבי לחץ בטחוניים, כלכליים ואחרים ( וולש, 2012) מצביעים על שלושה מרכיבים עיקריים של החוסן המשפחתי:

  1. התארגנות
  2. תקשורת
  3. משמעות

השאלות הבאות יכולות  לסייע לנו להבין מהם המרכיבים האלה ולבדוק לא רק את המרחב המוגן בבית, אלא גם את המרחב המוגן לשיח פתוח ואת ה"יחד" במשפחתכם.

התארגנות

 א.     היערכות – כיצד מתארגנת המשפחה בימים אלה? האם בני המשפחה יודעים כיצד לנהוג בעת אזעקה (אם נמצאים בבית או מחוצה לו)? כיצד מתחלקת האחריות? כיצד מתקבלות החלטות (במשותף? ב"הנחתות"? בוויכוחים מתישים?)?

לקריאה נוספת -  משוב ביולוגי וכלים פסיכופיזיולוגיים במסגרת טיפול מערכתי\פסיכוסוציאלי בהתמכרויות

ב.     ניווט בין שגרה וחירום – כיצד אתם מנווטים בין השמירה על שגרה (עבודה, משימות, סידורים) לבין המציאות המשתנה? האם ישנה התגמשות בתכנון? האם התוכניות מותאמות לגילאים השונים (כולל תינוקות וזקנים)?

ג.     בילוי משותף- כיצד אתם מבלים יחד? כיצד אתם "מטעינים מצברים"?

תקשורת

א.      מידע – כיצד עובר מידע בין בני המשפחה? מה רמת הבהירות והדיוק של המידע?

ב.      הקשבה – כיצד מקשיבים זה לזה במשפחה? (איך מקשיבים לך? כיצד אתה מקשיב לאחרים?). כיצד מגיבים לנוכח מישהו אחר מבני המשפחה שנראה מפוחד, מדוכא וכועס? מתעלמים ממצוקתו? מהי מידת ה"הידבקות" הרגשית?

ג.      סובלנות – האם יש מקום במשפחה לביטוי מחשבות, רגשות ותגובות שונות למצב מצד בני המשפחה? האם יש מרחב להשמעת "קולות" שונים? כיצד מתמודדים עם דעות שונות וקונפליקטים (פוליטיים או אחרים)? האם ישנה התבצרות ב"מי צודק", השתקה, גינוי או זלזול? האם מתפרצים כששומעים דברים שקשה לשמוע? מה טון הדיבור בשיחות סביב אקטואליה?

משמעות

א.      מקורות כוח – מה חיזק אתכם בתקופות קודמות? מה מחזק אתכם היום?

ב.      אמונות – מהם המסרים העוברים במשפחה? מהן האמונות שמהן אתם שואבים כוח? כיצד אתם מחזקים זה את זה ("נעבור יחד את התקופה", או "נחפש כולנו דרכים")?

ג.       צמיחה מתוך קושי – מה אתה לומד מתקופה זו על הצרכים הייחודים של בני המשפחה, על מה שחשוב לך ועל התמודדות בזמנים קשים?  מה מתוך זה היית רוצה לפתח?

לקריאה נוספת -  צעד 4 - ערכנו חשבון נפש נוקב וחסר פחד עם עצמנו (טיפול בהתמכרויות)

Walsh, F. (2012) Family Resilience. Strengths forged through adversity in Walsh, F. (2012) (Ed.)  Normal family processes: Growing diversity and complexity. (3rd e)  New York: Guilford Press

 

 

המאמר פורסם באתר של ד"ר אלינער פרדס

(מתוך אתר פורטל בריאות הנפש בישראל)

מאת: ד"ר אלינער פרדס


לטיפול בצפון


לטיפול במרכז


לטיפול בדרום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נושאים נוספים: