גופים רבים, מקליניקות ועד מטפלים פרטים, מבטיחים לנו הבטחות ללא כיסוי ונוטעים בנו תקוות שווא לתחילתה של דרך נקייה מהתמכרות לסמים. אז מה הן השאלות החשובות שצריך לשאול לפני שמחליטים להתחיל בתהליך גמילה?
תחום הגמילה בישראל הוא תחום פרוץ למדי. על פניו, כל אדם או גוף יכולים להתאגד ולהציע תכנית גמילה. אפילו בקרב אנשי וגופי מקצוע מקובלים בתחום, אין קריטריונים ברורים אשר בעזרתם ניתן להעריך, טרם כניסה לתכנית הגמילה, את סיכויי ההצלחה של אותה תכנית.
מטרת המאמר היא לתת לכם דרך פשוטה לאמוד בכוחות עצמכם את סיכויי ההצלחה של תכנית גמילה. ממש כמו שניתן לאסוף אינפורמציה, שתעזור לכם להעריך באחוזים, את סיכויי ההצלחה של ניתוח מסוים בבית חולים.
הפער המרכזי של תכניות הגמילה המוצלחות יחסית הוא שבפועל הצלחתן היא קצרת טווח. זהו "הסוד" הלא ממש מדובר של תכניות גמילה, גם אם יש להן הצלחה מסוימת בטווח הקצר של עד שלושה חודשים.
כל חיפוש באינטרנט, בשפה האנגלית, על הצלחה ארוכה טווח של תכניות גמילה מציג תמונה עגומה למדי. אחוזי הגמילה, לטווח של שנים קדימה, נמצא באזור ה 20% הצלחה.
האם בכלל שווה להיכנס לתהליך גמילה?
על מנת לענות בחיוב על השאלה הזו, פיתח המשרד למדיניות בקרת הסמים הלאומית בארה"ב קריטריונים נוספים לאמוד אפקטיביות של גמילה. הסיבה שאנו נעזרים פה בקריטריונים אמריקאים היא כי הם פשוט מפותחים, באופן יחסי, הרבה יותר משלנו.
הרעיון המרכזי הוא שמטפל/מרכז גמילה לא חייב להביא אותך לגמילה מוחלטת. עליו רק להראות, שבטווח הארוך הוא משפר לך את איכות החיים, בתחומים כמו: תעסוקה, חינוך, זוגיות, בריאות, בטיחות ואי מעורבות בפלילים. זוהי, בפועל, הודאה בכך שכל שיטות הגמילה הקיימות בארץ מוגבלות ביכולתן לממש את הבטחתן הבסיסית– לגמול אותנו פעם אחת ולתמיד.
אי מימוש הצפייה הזו מובילה אותנו לתחושת כישלון והסקת מסקנה שמשהו אצלנו לא בסדר: "אני חלש אופי", "זה באופי שלי לעשן", וכמובן, משפט הייאוש הקלאסי–"אין מה לעשות, אלכוהול חזק ממני".
גמילה – מה הם החידושים?
הבשורות הטובות הן שאנחנו בפתחו של עשור חדש. הקריטריונים להצלחה חוזרים למדידה בסיסית מאד. היום ניתן, וצריך, לקבל תשובה לשאלה אחת מאד פשוטה:
מי יכול להתחייב להצלחה בטווח הארוך?
מקום שאינו עומד בקריטריון הזה, צריך להצהיר על כך בפניכם. מי שעומד בו, גם צריך להצהיר על כך, ולהביא כיסוי להבטחה הזו.
כיסוי בסיסי, הוא הצהרה כתובה של אחוזי ההצלחה של אותו מטפל/מרכז גמילה. העתיד הקרוב של תחום הגמילה הוא, שכול מי שלא יכול להבטיח סדר גודל של 80% הצלחה, לא יעמוד במבחן המציאות העתידי של שנות ה 20 המתקרבות אלינו בצעדי ענק וממתינות לנו מעבר לפינה.
כיום, נוצר סטנדרט חדש ב"שוק" הגמילה מהתמכרויות, שיאלץ את כל המטפלים להתיישר אל מול המציאות הפשוטה הזו, ואתם הם אלו שיעמידו אותם במקומם– לפי הקריטריון הזה. לא ייתכן שנשלם על טיפול מבלי לדעת מהם סיכויי ההצלחה שלו.
זוהי זכות בסיסית, לא פחות מהזכות הבסיסית לדעת איזה נפח מנוע יש למכונית אותה אתם עומדים לרכוש, או כמה חדרים יש בדירה שאתם שוכרים/קונים. לכול תחום יש קריטריונים, ישנה אמת בסיטואציה בסיסית, על פיה מתקבלות החלטות, שלהן משמעויות מרחיקות לכת.
ב 2020 גם תחום הטיפול יצטרך להתיישר לפי הסטנדרט הזה.
גמילה- מהו תפקיד הממסד הבריאותי?
תפקיד הממסד הבריאותי הוא לעודד סטנדרטים של איכות בקרב מטפלים, על מנת להפריד בין טיפולים מקצועיים ואיכותיים, לבין אלו ש"באים לעשות עלינו סיבוב" בהבטחות נוצצות כאלו ואחרות.
הדרך האובייקטיבית היחידה לאמוד איכות היא על ידי יצירת קריטריונים למדידת הצלחתם של טיפולים. הדרך לשם תתחיל מהדרישה שלנו, לקבל תו-איכות אמיתי ומוכח להצלחה ארוכת טווח.
מימוש הדרישה עובר דרך שאלת השאלות החשובות, שיעלו את הסיכוי לתהליך גמילה מוצלח:
1. מהם אחוזי ההצלחה שלכם לטווח של לפחות שנה?
2. איך אתם מודדים את אחוזי ההצלחה?
3. האם אתם יכולים לשלוח עדויות על הצלחת המהלך שלכם לאורך זמן?
4. איזו אחריות אתם מציעים על מנת להבטיח את ההצלחה שלי?
5. האם אני יכול לקבל אימייל עם התחייבותכם להצלחה?
במקרה בו גוף המציע לכם גמילה מגמגם, או לא מסוגל לספק תשובות רציניות, לפחות לשתיים מהשאלות הללו, אז זהו רמז מהמציאות להתקדם הלאה.
נכתב ע״י שחף אשכנזי
