בעולם שבו הזמן והשגרה לוחצים חזק, התחרותיות בשיאה והסטרס גובר בכל רמות ואפיקי החיים, כך גם מספר האנשים אשר נזקקים לעזרה ותמיכה נפשית.
בעולם שבו הזמן והשגרה לוחצים חזק, התחרותיות בשיאה והסטרס גובר בכל רמות ואפיקי החיים, כך גם מספר האנשים אשר נזקקים לעזרה ותמיכה נפשית. לעתים, לא די בתמיכה של חבר, אדם קרוב או איש מקצוע קליני ואנשים רבים פונים לשימוש בסמי הרגעה ותרופות נגד דיכאון בכדי להלחם בהצפות הרגשיות שמביא העולם המודרני החונק.
במהלך השנים כמות הפונים לעזרה נפשית הולכת וגדלה וכך גם מספר הפתרונות בתחום בדמות פסיכולוגים ושיטות פורצות דרך, מפגשי קואוצ'ינג וסדנאות שונות. לכל אלה פוטנציאל לעזור ולשפר ההתמודדות עם המצבים השונים בחיינו, אך ישנה אפשרות נוספת, מוכרת היטב, אשר אינה זוכה למספיק תשומת לב כפי שראויה, הלא היא הפעילות הגופנית.
למה מתכוונים כשאומרים "פעילות גופנית" ?
"פעילות גופנית" זהו שם כולל למגוון הפעילויות שאנו מבצעים המאלצים אותנו להפעיל מאמץ גופני משמעותי, כאשר במקרה זה אנו מתכוונים לפעילות מובנית ומסודרת הכוללת מספר משתנים בתחום הכושר. כלומר, לא להליכה הקטנה ממשרד אחד למשרד השני, אלא להגדרה ממשית של "אימון כושר" וביצוע תכנית אימונים הכוללת במקרה זה בעיקר מאמצים אירוביים ממושכים (הליכה\ריצה\אופניים) אך גם אנאירוביים (משקולות).
רבות דובר על תרומת אימון הכושר למצב המנטאלי כאשר בבסיס התרומה תומכות מספר תיאוריות אותן נהוג להגדיר כשתי סוגי השפעות שונות: השפעות קוגנטיביות ו-השפעות רגשיות – אותן נמשיך לסקור במאמר זה.
מה הן ההשפעות הרגשיות של אימון כושר ?
כאשר אנו מדברים על אימון כושר למטרת עיצוב וחיטוב הגוף אנו מתכוונים לשגרת אימונים ארוכה הנמשכת חודשים או שנים עד להשגת המטרות, אך כשמדובר באימון כושר למטרת השגת שיפור במצב הרוח או במצב נפשי-קליני, בד"כ מדובר בתוצאות כמעט מיידיות !
זה אולי נשמע קצת בדיוני למי שטרם חקר את הנושא או למי שהרגליו מעולם לא כללו פעילות גופנית סדירה, אך במחקרים נמצאו השפעות מאוד משמעותיות של פעילות גופנית על מצבים נפשיים קשים שונים. בחלק מהמחקרים, נבדקים הסובלים מדיכאון שיפרו את מצבם עד כדי הפסקת התרופות. נבדקים שהשתתפו במחקרים התלהבו מהרעיון והמשיכו לעסוק בפעילות סדירה גם לאחר מכן ולא חזרו לשימוש בתרופות נגד דיכאון. נתון מעניין גם מראה כי ההשפעה של הפעילות הגופנית לעתים נמשכה זמן רב יותר מהשפעת התרופות.
כתוצאה מדיווחי נבדקים רבים, נראה כי לפעילות גופנית סדירה ישנה השפעה ממשית אשר יכולה להחליף תרופות פעמים רבות – מה שהופך אותה להתערבות ה"לא-תרופתית" הטובה ביותר.
כיצד זה קורה ברמה הרגשית ?
אחת התיאוריות היותר נפוצות עוסקת בהשפעת חומרים מסוימים המופרשים במוח על מצב הרוח שלנו. מדובר בהורמונים ו"מעבירים עצביים" (נוירו-טרנסמיטורים) כאשר הורמון האנדורפין ("אנדורפינים") הוא המוזכר מכולם. תיאוריה זאת (גם נקראת התיאוריה הנוירו-ביולוגית) מסבירה את השינויים במצב הרוח בהתאם לנוכחותם או אי נוכחות של חומרים אלה ורמתם. עליה ברמתם של גורמים אלה כתוצאה מאימון גופני ככל הנראה מהווה חלק גדול בשינוי המתרחש במצב הנפשי כתוצאה מהמאמץ באימון. למעשה, מדובר בהפקה טבעית של סם\תרופה נוגדת חרדה ודיכאון.
דוגמא יפה לכך שמוזכרת לא מעט היא כיצד מורגשת בדיוק התחושה ההפוכה אצל מי שרגיל לאימונים ופספס אימון (פספס "מנה" מהסם..).
השפעה נוספת ברמה הרגשית מקורה בהמצאות האדם במסגרת חברתית. לדוגמא, אחת הסיסמאות בתחום חדרי הכושר טוענת כי אנשים מגיעים לחדר הכושר על מנת "לראות ולהראות", ולא סתם, שכן להמצאות במסגרת חברתית יש השפעה חיובית על מצבי דיכאון. כך גם אימון במסגרת זוגית או קבוצתית יכול לתרום בצורה דומה. גם במסגרת של אימון כושר אישי ניתן להפיק תועלת רבה מאימון יעיל עם פרטנר מקצועי שמנחה.
ראוי לציין כי העיסוק בפעילות גופנית סדירה (ומאומצת דיו) גם מהווה הסחת דעת משמעותית מהיום-יום. במהלך שעת פעילות והתרכזות במאמצים ובסביבה החדשה (חדר כושר, נוף, פארק..) – אנו נוטים לשכוח זמנית את הדברים שמטרידים אותנו או מלחיצים אותנו ולעתים רבות, המחשבה "מסתדרת" לאחר מכן, או שישנו "שיפוט מחדש" של אירועים שבמקרה הרגיל, היו אמורים להפריע את מנוחתנו.
פעילות גופנית עושה אותנו ערניים יותר, יעילים יותר ומלאי תחושת סיפוק ונראה נכון להיום כי היא בעלת פוטנציאל אדיר בטיפול במצבי כעס, חרדה ודיכאון.
יובל שטיין – מאמן כושר ומנהל צוות גוף1 מאמן כושר ברחבי הארץ.
מאת : יובל שטיין
