קיימים שני מקורות ידע מרכזיים לגבי ההתמכרות לסמים ואלכוהול. ידע שנרכש מתוך חוויה פנימית של מכורים וידע שנרכש מתוך תצפית, מחקר וטיפול בהתמכרות ע"י אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש.
למרות שהנחות היסוד אינן זהות, עדיין התגבשה לאורך השנים השקפה כללית על נושא ההתמכרות, שהיא מקובלת הן על מכורים בתהליך החלמה, והן על חוקרים ומטפלים בתחום ההתמכרויות. הבסיס להשקפה משותפת זו הוא שההתמכרות היא סימפטום של בעיה מהותית שהחלה עוד קודם לתחילת השימוש בסמים ו/או אלכוהול.
אותה בעיה מהותית קודמת היא הגורם המרכזי לכך שבמקרים מסוימים שימוש בסמים ו/או אלכוהול מוביל להתמכרות ובמקרים אחרים אין זה כך. מכורים בתהליך ההחלמה מתייחסים לבעיה מהותית קודמת זו בשם: "מחלת ההתמכרות".
שם זה הינו מטעה במקצת, משום שמחלה זו קודמת להתמכרות עצמה ואף לא בהכרח תוביל להתמכרות קשה כזו או אחרת,, אולם מאחר שבדרך-כלל התמכרות קשה תהיה התוצאה והצורך לטפל בה יהיה עניין של חיים ומוות (או עניין של "חיים ששווה לחיותם" ו"חיים שלא שווה לחיותם"), הרי שהשם "מחלת ההתמכרות" הולם את המחלה.
אחד הבולטים שבין אנשי המקצוע שעסקו בטיפול בהתמכרויות הוא הפסיכיאטר והפסיכואנליטיקן, לאון וורמסר (Leon Wurmser).
וורמסר, אף הוא, נוהג להיעזר בביטוי "The Addictive Illness" (גרסה מעט רכה יותר מאשר הביטוי "The Disease off Addiction", שבו נוהגים להשתמש מכורים מחלימים ואף חוגים נרחבים בקרב רופאים ויועצים העוסקים בתחום ההתמכרויות).
ביטוי אחר שהגה וורמסר הוא "Addictive Search" – "חיפוש מתמכר", כתופעה שקיימת עוד לפני תחילת השימוש בסמיםם ו/או אלכוהול ומהווה תנאי מוקדם לכך שהתמכרות תהיה התוצאה. זהו ביטוי קולע במיוחד, ומתמצת באופן חד וברור את התופעה הכללית:
מי שצפוי להתמכר הוא מי שמלכתחילה מבצע "חיפוש מתמכר", ובמילים אחרות – זה אשר קיים אצלו חסך או קושי מהותיי אחר מבחינה נפשית, ואשר מחפש להיטיב את הרגשתו באופן משמעותי ומיידי. בשלב כזה או אחר, הוא צפוי לבחור בפתרון היעיל ביותר בטווח המיידי והמזיק ביותר בטווח הארוך.
בהתאם להתייחסות להתמכרות כאל תופעה שבשורשיה עומדת מחלה (גם אם זוהי "רק" בעיה דמוית-מחלה, ולא מחלה במובן הרגיל של המילה), הרי שנהוג להתייחס לתהליך הנגדי כאל "החלמה".
גוף הידע שהצטבר כתוצאה מניסיונם של רבבות מכורים מחלימים, מציע להתייחס אל ה"מחלה" כאל מחלה כרונית, כלומר,, מבחינות מסוימות אין לעולם מחלימים ממנה לחלוטין. תחת זאת, המכור שבוחר בדרך ה"החלמה" שואף תמיד, באופן מציאותי, להיות "מכור מחלים" ולא "מכור שהחלים".
התחנה הראשונה בתהליך ההחלמה, היא הפסקת השימוש והינזרות מוחלטת מכל סוגי הסמים, כולל אלכוהול.
הניסיון מלמד שהקושי אינו נעוץ רק בגמילה הפיזית וההסתגלות הנפשית הראשונית, אלא גם בשמירה לאורך זמן על ניקיוןן זה.
הדגש, אם כן, בד בבד עם ההסתגלות הפיזית והנפשית להפסקת השימוש בסם, הוא על יצירת סביבה טיפולית מתאימהה והקניה הדרגתית של כלים למניעת הידרדרות מחודשת וחזרה לשימוש.
תהליך ההחלמה הינו תהליך טיפולי ושיקומי בעל היבטים גופניים, נפשיים ורוחניים, בעולמו הפנימי של האדם ובעולמו החיצוניי (משפחה, חברה, עבודה ועוד).
מאת: "דרך הנתינה"
