מהן סכמות ?
גילינו כי בני אדם שונים זה מזה בדברים שגורמים להם דיכאון, חרדה או כעס. אנו מכנים הבדלים אלה בשם סכמות. סכמות הן הדרכים שבהן אתם רגילים לראות את הדברים. לדוגמא, דיכאון מתאפיין בסכמות על אובדן, על חסך ועל כישלון; חרדה מתאפיינת בסכמות על איום או על פחד מכישלון; וכעס מתאפיין בסכמות על עלבון, על השפלה או על הפרת כללים. מחקרים בנושא האישיות מצביעים על כך שבני אדם שונים זה מזה בנושאים אשר עומדים בבסיס הדיכאון, החרדה או הכעס שלהם.
כל אחד מאיתנו רואה את חוויותיו במונחי דפוסים של הרגלי חשיבה. אדם אחד עשוי להרבות להתמקד בסוגיות של הישג, אחר בסוגיות של דחייה, ואדם נוסף בפחדים מנטישה. נאמר שהסכמה שלכם – הסוגיה או הפגיעות המסוימת שלכם – קשורה להישגים. ייתכן שהמצב בעבודה טוב, אך יש לכם עיכוב אשר מפעיל את הסכמה שלכם על הישגים – הסוגיה שלכם, שקשורה לצורך להצליח מאוד כדי שלא תראו בעצמכם כישלון. העיכוב בעבודה עלול להוביל לסכמה על היותכם כישלון (או 'ממוצעים', דבר שמושווה לכישלון), ואתם נעשים חרדים או מדוכאים.
לחלופין, נאמר שהסכמה שלכם קשורה לסוגיות של נטישה. ייתכן שאתם פגיעים מאוד לכל סימן לדחייה ולכך שמותירים אתכם לבדכם. כל עוד מערכת היחסים מתנהלת היטב, אינכם מודאגים. אך בגלל הסכמה הזאת, אתם עלולים לדאוג, שמא תעזבו או תידחו. אם מערכת היחסים מתפרקת, מוביל אתכם הדבר להרגשת דיכאון, מפני שאינכם יכולים לשאת שתהיו לבדכם.
כיצד אנו מפצים על הסכמות שלנו ?
אם יש לכם סכמה על נושא מסוים, אפשר שתנסו לפצות על פגיעות זו. לדוגמא, אם יש לכם סכמה על כישלון או כי דבר רעע הוא להיות ממוצע, אתם עשויים לעבוד קשה יתר על המידה – אתם מנסים לפצות על תפיסתכם, כי ייתכן שיתברר כי אתם נחותים או אינכם עומדים באמות המידה לשלמות. אתם עשויים לפצות על ידי בדיקה חוזרת ונשנית של עבודתכם. כפועל יוצא, אפשר שתיתפסו כשקועים בעבודתכם יתר על המידה. ייתכן שתתקשו להירגע מפני שתהיו מודאגים שמא אינכם עובדים די הצורך, שמא נותר דבר מה שלא נעשה או שמא אתם מאבדים את המוטיבציה.
אם הסכמה שלכם קשורה לנטישה, אפשר שתפצו עליה על ידי ויתור מתמיד לבן זוגכם. ייתכן שתפחדו לעמוד על שלכם, כיווןן שאתם פוחדים מנטישה. לחלופין, אתם עשויים לבקש מבן זוגכם להרגיע אתכם ללא הרף כדי שתרגישו ביטחון, אך ההרגעה אינה פועלת למשך זמן רב. אינכם חדלים לראות סימנים לכך שבן זוגכם מתרחק מכם. דרך אחרת שבה אתם עשויים לפצות על הסכמה שלכם הקשורה לנטישה, היא יצירת מערכות יחסים עם בני אדם שאינם ממלאים את צורכיכם, אך שעמם אתם מוכנים ליצור קשר, מפני שאינכם רוצים להיות לבדכם.
או שאתם נותרים במערכות יחסים הרבה מעבר לשלב אשר נראה סביר בעינכם, מפני שלדעתכם לא תוכלו לשאת זאת אםם תהיו לבדכם.
כפי שאתם רואים, הניסיון לפצות על הסכמות הסמויות שלכם יכול ליצור בעיות משלו. ה'פיצוי' עלול להוביל אתכם להקרבתת צורכיכם, לעבודה כפייתית, לחיפוש מערכות יחסים שאינכם מרוויחים מהן, לדאגה, לדרישת הרגעה ולהתנהגויות אחרות שבעייתיות לכם. והדבר החשוב ביותר בפיצויים אלה הוא שלעולם אינכם מטפלים למעשה בסכמה הסמויה שלכם. לדוגמא, אפשר שלעולם לא תטילו ספק באמונתכם שאתם מוכרחים להיות מיוחדים, נעלים, להימנע מלהיות ממוצעים, להימנע מלהיות לבדכם וכו'. אינכם משנים אפוא את הסכמה שלכם לעולם, למעשה. היא חיה וקיימת – מוכנה להפעלה על ידי אירועים מסוימים. זוהי הפגיעות התמידית שלכם.
כיצד אנו נמנעים מהסכמות שלנו ?
תהליך נוסף אשר יוצר בעיות הוא 'הימנעות מסכמות', שמשמעותו היא שאתם מנסים להימנע מהתמודדות עם סוגיה כלשהי,, אשר מתקשרת לסכמה שלכם. נאמר שיש לכם סכמה על היותכם כישלון; השקפתכם היא כי עמוק בפנים, ייתכן למעשה שאתם חסרי כישורים. אחת הדרכים שבהן אתם עשויים להימנע מבחינת הסכמה הזאת היא לעולם לא לקחת על עצמכם משימות שיש בהן אתגר או להקדים לפרוש ממשימות.
לחלופין, נאמר שיש לכם סכמה שלפיה אינכם ראויים לאהבה או אינכם מושכים. כיצד אתם נמנעים מן ההתמודדות עם הסכמהה ? אתם עשויים להימנע מקשרים חברתיים עם בני אדם, שלא יקבלו אתכם, לדעתכם. אתם עשויים להימנע מפגישות רומנטיות. אתם עשויים להימנע מלטלפן לחברים מפני שאתם מניחים כי הם סבורים שאין לכם דבר להציע. לחלופין, נאמר שאתם פוחדים מנטישה. אתם יכולים להימנע מן הסכמה הזאת בכך שלא תאפשרו לעצמכם להתקרב לאיש או להיפרד מן האדם בשלב מוקדם במערכת היחסים, כדי שלא תידחו מאוחר יותר.
דרך נוספת שבה נמנעים בני אדם מן הסכמות שלהם – יהיו אשר יהיו – היא על ידי בריחה רגשית, דרך שימוש בחומריםם ממכרים או התנהגויות קיצוניות, כגון שתייה מופרזת, שימוש בסמים לעמעום הרגשות, אכילה מופרזת ואף התנהגות מינית מוחצנת. ייתכן שאתם חשים כי ההתמודדות עם מחשבותיכם ועם רגשותיכם כואבת כל כך עד שעליכם להימנע או להימלט מהם בעזרת התנהגויות ממכרות אלה. התנהגויות אלה 'מסתירות' מכם את פחדיכם הסמויים, לפחות כל עוד אתם אוכלים או שותים באופן מופרז, או משתמשים בסמים. מובן שהרגשות הרעים שבים ומתעוררים, מפני שאינכם בוחנים את הסכמות הסמויות שלכם ולא קוראים עליהן תיגר, למעשה. ובאופן אירוני, התנהגויות ממכרות אלה מזינות את הסכמות השליליות שלכם וגורמות לכם הרגשה רעה עוד יותר ביחס לעצמכם.
מאין באות הסכמות ?
אנו לומדים את הסכמות השליליות האלה מהורינו, מאחינו, מקבוצת השווים שלנו ומבני זוגנו. הורים עלולים לתרום לסכמותת שליליות אלה בכך שהם גורמים לכם להרגיש כי אם אינכם טובים יותר מכל היתר, אינכם די טובים, או אומרים לכם שאתם שמנים מדי או שאינכם מושכים, משווים אתכם לילדים אחרים ש'מצליחים יותר', אומרים לכם שאתם אנוכיים מפני שיש לכם צרכים, או פולשים לתחומכם ומחלקים לכם פקודות, או מאיימים להתאבד או לנטוש אתכם. יש דרכים רבות ושונות שבהן מלמדים הורים את ילדיהם סכמות שליליות אלה על עצמם ועל אחרים.
חשבו לדוגמא על החוויות האמיתיות שלהלן, שבני אדם נזכרו בהן ושבהן 'לימדו' אותם הוריהם את הסכמות השליליות שלהם:
1. "היית יכול להצליח יותר – מדוע קיבלת 'טוב' ?". סכמה על הצורך להיות מושלם או להימנע מנחיתות.
2. "הירכיים שלך שמנות מדי והאף שלך מכוער": סכמה על השמנה ועל כיעור.
3. "בן דודך הלך ללמוד בהרווארד – מדוע אינך יכול להיות דומה לו יותר ?": סכמה על נחיתות ועל היעדר כישורים.
4. "מדוע את מתלוננת תמיד ? אינך מבינה שיש לי בעיות בטיפול בכם, הילדים ?": סכמה על האנוכיות שבצרכים.
5. "אולי עליי פשוט לעזוב ולהניח לכם, הילדים, לדאוג לעצמכם": סכמה על נטל ועל נטישה.
מקור נוסף לסכמות, כפי שציינו, עשוי להיות בבני אדם שאינם ההורים. אפשר שאחיכם או אחותכם התעללו בכם והובילו אתכם ליצירת סכמות על כך שמתעללים בכם, שאינכם ראויים לאהבה, שאתם דחויים או נשלטים. או ייתכן שבן זוגכם אמר לכם כי אינכם די טובים, דבר שהוביל לסכמות על היותכם לא מושכים, חסרי ערך ולא ראויים לאהבה. אנו אף מפנימים סכמות מן התרבות הפופולרית, כגון דימויים של רזון ושל יופי, של גוף מושלם ושל 'הגבר המושלם', של מין מושלם ושל כסף רב ושל הצלחה אדירה. דימויים לא מציאותיים אלה מחזקים סכמות על שלמות, על עליונות, על אי עמידה בדרישות ועל פגמים.
במה יעזור הטיפול ?
הטיפול הקוגניטיבי יכול לעזור לכם בכמה דרכים חשובות:
• ללמוד מהן הסכמות הספציפיות שלכם.
• ללמוד כיצד אתם מפצים על הסכמות שלכם ונמנעים מהם.
• ללמוד כיצד נשמרות או מחוזקות הסכמות שלכם על ידי הבחירות שבחרתם או החוויות שחוויתם.
• לבדוק כיצד נלמדו הסכמות שלכם.
• לקרוא תיגר על סכמות שליליות אלה ולשנותן.
• לפתח סכמות חדשות, מסתגלות יותר וחיוביות יותר.
מתוך הספר שיטות בטיפול קוגניטיבי / מדריך לאנשי המקצוע, מאת: רוברט ליהי.
