מדריך להבנת סכמות – מתוך טיפול ממוקד – סכמה

מדריך להבנת סכמות – מתוך טיפול ממוקד סכמה

בטיפול ממוקד סכמה, אנו מתייחסים ל"סכמות" כאל דפוסי חשיבה והתנהגות שנרכשו לאורך החיים. סכמות אלו משפיעות באופן ניכר על האופן שבו אנו תופסים את העולם, מגיבים לאירועים שונים, ומתמודדים עם רגשות כמו דיכאון, חרדה וכעס.

הבנת הסכמות שלנו היא צעד קריטי בתהליך הריפוי. במדריך זה, נצלול לעומק עולם הסכמות, נבין מהן, כיצד הן נוצרות וכיצד הן משפיעות על חיינו. נבחן גם את הדרכים שבהן אנו מנסים להתמודד איתן – לעיתים בדרכים שאינן מועילות – וכיצד טיפול ממוקד סכמה יכול להציע דרכי התמודדות יעילות ובריאות יותר.

מהן סכמות? הבנת דפוסי חשיבה ורגש

סכמות הן למעשה דפוסי חשיבה עמוקים ומוטבעים, אשר דרכם אנו רגילים לפרש את המציאות. הן משפיעות על האופן שבו אנו רואים את עצמנו, את אחרים ואת העולם בכלל. מחקרים רבים בתחום האישיות מצביעים על כך שבני אדם שונים זה מזה בסכמות הבסיסיות המאפיינות אותם.

סכמות נפוצות והשפעתן על רגשות

• דיכאון: לעיתים קרובות מאופיין בסכמות כמו אובדן, חסך או כישלון. אנשים בדיכאון נוטים לראות את עצמם כחסרים, כנכשלים או כמי שאיבדו דבר מה חשוב.
• חרדה: מתבטאת לא פעם בסכמות הקשורות לאיום, סכנה או פחד מכישלון. התמקדות באפשרות של דברים רעים שיקרו היא חלק משמעותי בחוויה זו.
• כעס: כעס קשור פעמים רבות לסכמות על עלבון, השפלה או הפרת כללים. תפיסה זו מובילה לתחושת תסכול וחוסר צדק.

דוגמאות לסכמות בחיי היומיום

כל אחד מאיתנו רואה את חוויותיו דרך דפוסי חשיבה מסוימים. למשל, אדם אחד יתמקד בסוגיות של הישג, ואילו אחר יחשוש מדחייה או מנטישה. אלו הן הסכמות שלו. הבה נראה שתי דוגמאות מייצגות:

1. סכמה הקשורה להישגים: נניח שאתם ממוקדים מאוד בהישגים. ייתכן שבחיים מחוץ לעבודה אתם מוצלחים, אבל עיכוב קטן בעבודה עלול להפעיל את הסכמה הזו. פתאום אתם חווים את עצמכם ככישלון, דבר שמוביל לחרדה או דיכאון. התפיסה ש"ממוצע" שווה ערך ל"כישלון" היא חלק מהסכמה הזו.
2. סכמה הקשורה לנטישה: אם אתם פגיעים מאוד לסימני דחייה או לפחד מלהישאר לבד, זוהי סכמת נטישה. כל עוד מערכת היחסים תקינה, ייתכן שאינכם מודאגים. אולם, כל סימן קל לחוסר יציבות יעורר בכם פחד ותחושת דיכאון כיוון שאינכם יכולים לשאת את המחשבה על בדידות.

כיצד אנו "מפצים" על הסכמות שלנו?

כאשר יש לנו סכמה שלילית, אנו נוטים למצוא דרכים לפצות עליה, במטרה להימנע מהכאב שהיא מעוררת. אולם, פיצוי זה לרוב אינו פותר את הבעיה הבסיסית אלא יוצר בעיות חדשות. נביא מספר דוגמאות נפוצות:

• פיצוי על סכמת כישלון/נחיתות: אם אתם חוששים מכישלון או מרגישים שנחיתות היא דבר רע, אתם עשויים לעבוד קשה יתר על המידה, לשאוף לשלמות בלתי אפשרית ולבדוק את עבודתכם שוב ושוב. התוצאה היא שאתם נתפסים כ"שקועים בעבודה", חווים קושי להירגע ודאגה תמידית שמא לא עשיתם מספיק.
• פיצוי על סכמת נטישה: במקרה זה, אתם עשויים לוותר באופן קבוע לבן/בת זוג, להימנע מעמידה על שלכם מחשש לדחייה, או לחפש הרגעה מתמדת. דרך נוספת היא לקיים מערכות יחסים עם אנשים שאינם מספקים את צרכיכם, רק כדי לא להיות לבד, או להישאר במערכות יחסים הרסניות הרבה מעבר למה שנראה הגיוני.

ניסיונות פיצוי אלה, למרות שהם נובעים ממקום של צורך בהגנה עצמית, עלולים להוביל להקרבה עצמית, לעבודה כפייתית, למערכות יחסים לא מספקות, לדאגנות יתר ועוד. חשוב להבין שהם אינם מטפלים בשורש הסכמה, אלא רק מנסים לטשטש את השפעתה. כתוצאה מכך, הסכמה נשארת פעילה ומוכנה להתעורר מחדש בכל מצב מתאים, ומהווה פגיעות תמידית.

אתם לעולם לא באמת מטילים ספק באמונה הבסיסית שלכם שאתם "חייבים להיות מיוחדים", "חייבים להימנע מלהיות ממוצעים" או "אסור להיות לבד". כך, הסכמה נשארת איתנה ולא משתנה.

כיצד אנו "נמנעים" מהסכמות שלנו?

תהליך נוסף שיוצר קשיים, לצד מנגנוני הפיצוי, הוא "הימנעות מסכמות". משמעות הדבר היא שאנו מנסים להימנע לחלוטין מהתמודדות עם סוגיות המעוררות את הסכמה שלנו. הימנעות זו יכולה להתבטא בדרכים שונות:

הימנעות קוגניטיבית והתנהגותית

• הימנעות מסכמת כישלון: אם אתם מאמינים עמוק בפנים שאתם חסרי כישורים, אתם עשויים להימנע מלקחת על עצמכם משימות מאתגרות או לפרוש מהן מוקדם מדי. בכך, אתם למעשה מונעים מעצמכם הזדמנויות להוכיח אחרת.
• הימנעות מסכמת חוסר אהבה/אי משיכה: אם אתם חוששים שאינכם ראויים לאהבה או שאינכם מושכים, אתם עלולים להימנע מקשרים חברתיים או רומנטיים. ייתכן שלא תטלפנו לחברים מתוך הנחה שאין לכם מה להציע, או שתתרחקו מאנשים מחשש שידחו אתכם.
• הימנעות מסכמת נטישה: כדי לא להינטש, אתם עלולים להימנע מליצור קשרים עמוקים מלכתחילה, או לנתק קשרים בשלב מוקדם, לפני שתוכלו להיפגע.

הימנעות רגשית והתמכרויות

דרך נוספת להימנע מהסכמות הכואבות היא באמצעות בריחה רגשית. זוהי התנהגות שכיחה בסוגים שונים של התמכרויות. אנשים עשויים לפנות לשימוש בחומרים או להתנהגויות קיצוניות כדי לעמעם את הכאב ואת הרגשות שהסכמות מעוררות. דוגמאות לכך כוללות:

• שתייה מופרזת של אלכוהול.
• שימוש בסמים.
• אכילת יתר.
• התנהגות מינית מוחצנת.

התנהגויות אלו מעניקות אשליה של הקלה רגעית ומסתירות את הפחדים הסמויים. אולם, הן אינן פותרות את הבעיה ובסופו של דבר הרגשות השליליים חוזרים. באופן אירוני, התמכרויות אלה אף מחזקות את הסכמות השליליות וגורמות לתחושה גרועה עוד יותר ביחס לעצמכם, ויוצרות מעגל קסמים מזיק.

מאין באות הסכמות? שורשי דפוסי החשיבה

הסכמות השליליות שלנו אינן נולדות איתנו. אנו לומדים אותן ורוכשים אותן במהלך חיינו, בעיקר דרך מערכות היחסים המשמעותיות ביותר – עם ההורים, בני המשפחה, קבוצת השווים ובני זוג.

השפעת ההורות על צמצום סכמות

הורים, לעיתים שלא בכוונה, יכולים לתרום להתפתחות סכמות שליליות בילדיהם דרך מסרים שהם מעבירים. אלו יכולים להיות מסרים ישירים או עקיפים, כמו:

• "היית יכול להצליח יותר – למה קיבלת 'טוב'?" – מסר המפתח סכמה על הצורך להיות מושלם או פחד מנחיתות.
• "הירכיים שלך שמנות מדי והאף שלך מכוער" – יוצר סכמה על שמנוניות וכיעור.
• "בן דודך הלך ללמוד בהרווארד – למה אינך יכול להיות דומה לו יותר?" – מטמיע סכמה של נחיתות וחוסר כישרון.
• "למה את מתלוננת תמיד? אינך מבינה שיש לי בעיות בטיפול בכם, הילדים?" – מפתח סכמה על אנוכיות בצרכים.
• "אולי עליי פשוט לעזוב ולהניח לכם, הילדים, לדאוג לעצמכם" – יוצר סכמה של נטישה ונטל.

יש אינסוף דרכים שבהן מסרים אלו מתחקים בתודעה ומעצבים את הסכמות הבסיסיות שלנו על עצמנו ועל העולם.

השפעות נוספות: אחים, חברים ותרבות

גם בני אדם שאינם הורים תורמים להתפתחות סכמות:

• אחים וחברות: התעללות מצד אח או אחות, או דחייה חברתית, יכולות להוביל לסכמות על חוסר ערך, דחייה, חוסר אהבה או נשלטות.
• בני זוג: אמירות כמו "אינך מספיק טוב/ה" מצד בן זוג יכולות לחזק סכמות של חוסר משיכה, חוסר ערך או חוסר אהבה.
• תרבות פופולרית: דימויים לא ריאליים של רזון, יופי, גוף מושלם, עושר והצלחה חודרים לתודעה ומחזקים סכמות של פרפקציוניזם, עליונות, אי עמידה בסטנדרטים ופגמים אישיים.

הסביבה שבה גדלנו והמסרים שקלטנו ממנה מעצבים את הליבה של הסכמות שלנו, וקובעים כיצד נגיב לאתגרים שונים בהמשך החיים.

במה יעזור הטיפול? שינוי סכמות וחתירה לבריאות נפשית

הטיפול הקוגניטיבי, ובמיוחד טיפול ממוקד סכמה, מציע דרך יעילה ובטוחה לזהות, להבין ולשנות את אותן סכמות שליליות שמשפיעות על חיינו. המטרה היא לאפשר לכם לפתח דפוסי חשיבה והתנהגות בריאים ומסתגלים יותר.

היתרונות המרכזיים של הטיפול:

• ללמוד לזהות במדויק את הסכמות הספציפיות שמשפיעות עליכם.
• להבין כיצד אתם נוטים לפצות על הסכמות הללו או להימנע מהן, וכיצד התנהגויות אלו מנציחות את הבעיה.
• לנתח כיצד הבחירות שלכם והחוויות שצברתם לאורך השנים מחזקות ושומרות על הסכמות הקיימות.
• לחקור את המקורות והתהליכים שבהם הסכמות שלכם נלמדו והוטמעו בכם.
• לרכוש כלים מעשיים לקרוא תיגר על הסכמות השליליות ולשנות אותן.
• לפתח סכמות חדשות, חיוביות ומסתגלות יותר, שיאפשרו לכם להתמודד טוב יותר עם אתגרי החיים.

טיפול זה מהווה מסע עמוק אל עבר הבנה עצמית, שינוי דפוסים והשגת איכות חיים טובה יותר. הוא מאפשר לכם להרגישת חופשיים יותר מהדפוסים המגבילים ולהתוות לכם נתיב של צמיחה והתפתחות אישית.

(מבוסס על הספר "שיטות בטיפול קוגניטיבי / מדריך לאנשי המקצוע", מאת: רוברט ליהי)