חלון ג׳והרי הינה טכניקה הנקראת על שם מפתחיה – ג’וסף לופט והארי אינגהם בארה”ב (Joseph Luft & Harry Ingham, 19555).
הטכניקה מסייעת להגביר את המודעות העצמית של האדם לגבי החלקים באישיותו, ומסייעת לו להבין טוב יותר את התקשורת הבינאישית שלו ויחסיו עם האחר באמצעות תהליכים של קבלת משוב מהקבוצה וחשיפה עצמית.
חלון ג’והרי משורטט בסכמה בעלת ארבעה חלקים, הנוצרים מהצלבה של דברים הידועים/לא ידועים לי, יחד עם דברים הידועים/לא ידועים לאחרים:
לא ידוע לי | ידוע לי | |
התחום העיוור (משוב) | גלוי | ידוע לאחרים |
לא-מודע | חבוי (פסאדה) | לא ידוע לאחרים |
הגלוי
הינו החלק של המודעות העצמית שלנו – הגישה, ההתנהגות, המוטיבציה, הערכים, סגנון החיים – אשר אנו מודעים אליו ואשר ידוע לאחרים. אנו נעים בתוך אזור זה בחופשיות ומאפשרים לסובבים לקרוא אותנו בו כ”ספר פתוח”.
החלק העיוור
קיימים דברים לגבי עצמנו שאנו לא יודעים אותם, אבל אחרים יכולים לראות אותם בבהירות רבה יותר, או דברים שאנו מאמינים שהם נכונים לגבי עצמנו מסיבות שונות, אבל אחרים לא רואים אותם כלל. כאשר אחרים אומרים את מה שהם רואים (משוב), בדרך תומכת ואחראית, ואנו מסוגלים לשמוע את הדברים, בדרך זו מתאפשר לנו לבחון את המציאות לגבי מי שאנחנו ומתאפשר לנו להתפתח (להאיר את החלקים ה”עיוורים” ולהעבירם לחלק הגלוי שלנו).
חבוי
החלק החבוי אינו יכול להיות ידוע לאחרים אלא אם נחשוף אותו. ישנם דברים אשר מרצון חופשי נשמור לעצמנו וישנם דברים שנשמור לעצמנו מתוך פחד. הרמה שבה נשתף עצמנו עם אחרים (חשיפה) זוהי הרמה שבה נוכל להיות מוכרים על ידי האחר. ככל שיהיה יותר אמון בקשר יהיה קל יותר להגיע לחשיפה העצמית. יש לנהוג בזהירות לגבי חשיפת סודות – מצד אחד הסוד דורש אנרגיות מהאדם על מנת לשמור עליו חבוי אך מצד שני במידה והאדם בחר לחשוף אותו חשוב שזה יקרה מול מטפל/אדם/קבוצה אשר לא ינצלו לרעה את החשיפה וידעו להגיב באופן בונה והולם. באזור זה מצויה גם התדמית שאנחנו רוצים לשדר כלפי חוץ.
לא ידוע
אנחנו יותר שופעים ומורכבים מאשר אנחנו או אחרים יודעים, אך מפעם לפעם משהו קורה – אנו מרגישים, קוראים, שומעים, חולמים – משהו מתוך התת מודע שלנו מתגלה.ואז אנו “יודעים” את מה שלא “ידענו” לפניכן.
גודלם של חלקי החלון אינו שווה
בתהליך הטיפול משתנים יחסי הגודל בין כל החלקים. ככל שהחלק הגלוי יתרחב על חשבון שלושת החלקים האחרים יעמיק האדם את התפתחותו האישית.
לקריאה נוספת:
Luft, J.; Ingham, H. (1950). “The Johari window, a graphic model of interpersonal awareness”. Proceedings of the western training laboratory in group development (Los Angeles: UCLA)
.Luft, Joseph (1969). Of Human Interaction. Palo Alto, CA: National Press. pp. 177