כמעט כולנו נמצאים במרדף אחר האושר ומוכנים להשקיע בכך ממרצנו, מזמננו ומהמשאבים הכלכלים העומדים לרשותינו.
התרבות שמסביבנו והפירסמות שעוטפות את חיינו מוכרות לנו שרק אם יהיה לנו גדול יותר, חדש יותר ויפה יותר ניהיה מאושרים יותר.
יחד עם זאת, אחד הממצאים המפתיעים שחוזר על עצמו במחקרים שונים הוא שעלייה בכמות הרכוש (החומר) שברשותינו אינה ביחס ישר לרמת האושר שאנו חווים. ההפך הוא הנכון.
אז מה הקשר בין חומרנות לשמחת חיים ומה באמת בחיים גורם לנו להיות מאושרים?
חומרנות מוגדרת כהפיכת החומר לדבר מרכזי וחשוב בחיים.
מחקרים חוזרים ומוכיחים שאנשים חומרניים אינם יותר מאושרים מאנשים פחות חומרניים. יותר מכך – אנשים חומרניים נוטים להיות פחות מסופקים מהחיים ולחוות יותר חרדה ודיכאון. חומרניות נמצאה גם קשורה ליותר נרקסיזם, פרנויה וליותר סימנים סומטיים (פיזיים) כגון כאבי ראש, כאבי גב, כאבים בשרירים וכאבי גרון. באופן מובן למידיי, חומרנות נמצאה גם קשורה לחובות כספיים, הלוואות והסתבכות כלכלית רבה יותר. נמצא שככל שאנשים יותר מסכימים עם אמירות כגון: "חלק מההישגים היותר חיובים בחיים כוללים השגת רכוש חומרי" ו- ""קניית דברים מסבה לי הנאה מרובה" – כך הם חווים פחות סיפוק מהחיים. באופן דומה, ככל שאנשים יותר מסכימים עם משפטים כגון "אני קונה דברים רק כי אני רוצה אותם" ו- "חשוב לי להשיג עבודה עם סטוטוס חברתי גבוה", כך הם מדווחים על איכות חיים סובייקטיבית נמוכה יותר.
השאלה היא למה? למה חומרנות וצריכה אינם קשורים ליותר סיפוק ואושר?
חוקרים סוברים כי חומרנות מסיחה את הדעת של אנשים מצמיחה אישית ומערכים קולקטיביים כמו משפחה וחברות. ישנם אנשים שמחליפים קשרים בינאישיים עם רכוש וחפצים או חושבים שהם יקבלו יותר הערכה ותשומת לב אם יראו אותם לבושים בבגדים אופנתיים או בתוך רכב חדש ויפה. נמצא שאנשים עם נטייה לחומרנות רבה יותר הם בעלי קשרים בינאישיים מועטים יותר. בנוסף, אנשים אלו נוטים להיות אינדיווידואליסטים ופחות ממוקדים בצמיחה אישית וקהילתית (דברים אשר מקושרים לפחות חרדה ודיכאון).בשורה התחתונה, רכוש לא מחזיר חום ואהבה וגם לא מקדם יצירת קשרים בין-אישיים רבים יותר או איכותיים יותר. הבעיה חמורה יותר אצל אנשים שמחזקים ערכים כפולים – מצד אחד הם מקנים חשיבות רבה לערכים כגון קהילה, משפחתיות, אקולוגיה ומצד שני חומרנות תופסת מקום רב בחייהם. אנשים אלו חווים דיסוננס פנימי (תחושת פער בין שני ערכים מנוגדים, תחושת קונפילטקט בין מסרים הופכיים כגון הדוניסטיות ונהנתות מול נתינה והתחשבות) אשר גורם ליצירת מתח פנימי רב המוביל לפגיעה ברווחה הפסיכולוגית שלהם.
תאוריה נוספת שנוגעת לקשר בין חומרנות לרווחה קשורה לתחושת חוסר ביטחון.
לפי תיאוריה זו, אנשים חומרניים בעלי תחושת בטחון פחותה ומשתמשים ברכוש שלהם כדי להרשים אחרים וכדי להרגיש בעצמם טוב יותר. הבעייה היא שחומר הוא דבר שניתן להשוואה ובסופו של דבר תמיד יגיע אדם עם משהו "חדש יותר", "בסטייל יותר", "נוצץ יותר". אי-לכך התוצאה הבלתי נמנעת של הסתמכות על רכוש היא שהאדם יגיע למסקנה שהרכוש שברשותו אינו מספיק. היות שהאדם החומרני יודע שבסופו של דבר התחושה הזו תגיע אליו, הוא דואג לגבי המשך היכולת להרשים בעתיד.
נכון שהרבה דברים חיצוניים גורמים לנו להרגיש אושר. אני לא נגד זה. ההפך הוא הנכון – להקל היכן שניתן ולהפוך את החיים ליפים ומהנים זה תמיד יותר נעים וכייף.
הרעיון הוא לדעת שאושר חיצוני הוא אושר זמני. אם אנו מרגישים שאנו זקוקים לקניות כדי להיות מאושרים אנחנו רק משלים את עצמנו במילוי זמני. אושר הוא צורת חשיבה והרגשה. כדי להגיע להוויה של אושר ושלמות צריך לעבור תהליך פנימי של חיבור לערכים, למהות הפנימית ולבחור בחיים שמגלמים את האמת היותר גבוהה שלך. בנוסף, צבירת חברים אמיתיים וחוויות חיים חיוביות ומשמעותיות גם הם מובילות לאיכות חיים ואושר פנימי רב יותר.היכן אתה משקיע את רוב זמנך וכספך? נכתב ע״י ענבר כהן
