למחשבה)
השתתפות בקבוצה כמוaעת aשירה מטיפול
מאיה מלכין קלר, MSW
המרכז לטיפול בaפגעי אלכוהול והימורים
רמת גן, עמותת "אפשר"
aשירת מכורים ממסגרות טיפוליות היא תופעה מוכרת. קיים קושי אצל מטופלים רבים להתמיד
בטיפול, להצליח בתהליך הגמילה ולהישאר aקיים מחומרים פסיכו-אקטיביים או מהתaהגות כפייתית
אחרת לאורך שaים, וכל זאת עם תפקודי חיים משביעי רצון. קידר וטייכמן (2006 (מצאו כי אחוז
המתמידים הגבוה יותר הוא בקרב aבדקים בקהילות הטיפוליות, אחר כך במסגרות אמבולטוריות
והaמוך ביותר ביחידות אשפוזיות. התוצאה של השקעת רוב המשאבים הזמיaים בטיפולים עם רמת
הצלחה aמוכה, היא בזבוז רב של אותם משאבים שהיו יכולים לסייע רבות בפיתוח תוכaיות לטיפול
בגישות של צמצום הaזק (פרידלaדר, 2014 .(לאור אחוזי הaשירה הגבוהים, מטרת המאמר הaוכחי
לבדוק האם השתתפות בקבוצה ככלי טיפולי, תורמת להישארותם של הפוaים לטיפול במסגרת
טיפולית אמבולטורית.
בעבודות שבדקו את השפעת ההשתתפות בקבוצה על הישרדות בטיפול aמצא, שטיפול משולב, דהייaו
פסיכותרפיה אישית ופסיכותרפיה קבוצתית, מצמצם את שיעור הaשירה. aשירה מוקדמת aדירה
ביותר בטיפול משולב. יתרה מכך, aמצא כי מטופלים אשר היו כבר תקופה ממושכת בטיפול אישי לפaי
כaיסתם לקבוצה בהaחיית המטפל האישי שלהם, לא aשר אפילו משתתף אחד ב-12 הפגישות
הראשוaות. זה עומד כמובן, בaיגוד לשיעורי הaשירה הגבוהים מטיפול קבוצתי בלי טיפול פרטaי
במקביל. אחת הסיבות המרכזיות להישרדות מטופלים אלו בטיפול היא היכולת של המטפל לעבד את
התכaים שעולים במהלך הטיפול הקבוצתי במהלך הטיפול הפרטaי ובכך למaוע aשירה מוקדמת
מהטיפול הקבוצתי (יאלום ולשץ', 2006 .(
להלן הסיבות הבולטות להצלחת הפעילות הקבוצתית כמוaעת aשירה מטיפול
1 .תחושת שייכות ואוaיברסאליות (יאלום ולשץ',2006 – (חברי הקבוצה לא מרגישים עצמם
לעתים aורמטיביים בחברה, אך בקבוצה הם מוצאים אaשים "שוaים" כמותם. תחושה זו
עשויה לתת להם הרגשה שלראשוaה בחייהם הם מרגישים מובaים ושייכים. היות ולרוב
ההתמכרות מלווה בבושה ובהסתרה, קיימת הקלה גדולה בלחשוף אותה ולהזדהות עם שאר
חברי הקבוצה. התמיכה הקבוצתית ותחושת השייכות גורמות לעיתים קרובות לחברים
להישאר בטיפול. רaץ-שיaדלר (2009 (מצאה כי רעיון התמיכה מיושם באמצעות הקבוצות
הטיפוליות בקהילה. באווירה תומכת ומקבלת מעמתת הקבוצה את המטופל עם דפוסי
התaהגות בעייתיים, מלמדת דפוסים חדשים ובכך מהווה סוכן לשיaוי התaהגות. ככל
שהמטופל שוהה יותר בקהילה הוא aחשף לסיפורים של אחרים הדומים לשלו, ויכול לחלוק
עימם את חוויותיהם, כוחותיהם ותקוותיהם המשותפים (מיכאל, 2007.(
2 .מיקרוקוסמוס חברתי – בקבוצה מתרחש תהליך של מיקרוקוסמוס חברתי במסגרתו חברי
הקבוצה משחזרים יחסים בין אישיים בתוך הקבוצה (יאלום ולשץ', 2006 .(תהליך זה עשוי
לשחזר פתולוגיות משפחתיות ואישיות. באמצעות עבודת מaחי הקבוצה ושימוש בטכaיקת
שיקוף של חברי הקבוצה, aיתן להצביע על דפוסים פתולוגיים אלו ולהציע חלופות. אחת
התיאוריות המרכזיות בטיפול במכורים, תיאוריית יחסי האובייקט (1971, Kohut ,(מתארת
את הפגיעה ביחסי אובייקט מוקדמים כתaאי מבשיל להתמכרות (מיכאל, 2007 .(לרוב אותם
מכורים, aפגעי יחסי אובייקט מוקדמים, יחליפו את האובייקט המטפל בסם או התaהגות
ממכרת. aיתן לתאר החלפה זאת על פי התיאוריה של וויaיקוט שלמעשה הסם או הבקבוק
משמש כ"חפץ מעבר" (וויaיקוט, 1995 .(במסגרת טיפול במכור, היחסים הטיפוליים עשויים
לשפר את יחסי האובייקט (קידר וטייכמן, 2006 .(קבוצה טיפולית עשויה לשמש כתיקון
ליחסי אובייקט לקויים אשר משמשת כדמי למשפחה. שם aיתן לעשות תיקון ולשפר את יחסי
האובייקט במסגרת המשפחה המדומה (רaץ-שיaדלר, 2009 .(
3 .מערכת תמיכה במשבר – גם כאשר המטופל עומד לaשור מטיפול בין אם זה מחוסר
מוטיבציה לטיפול או "aפילה" חזרה להתמכרות, aעשה חיזור אחרי המטופל, לא רק על ידי
המטפל הפרטaי, אלא גם על ידי מaחי הקבוצה וגם על ידי חברי הקבוצה. לעיתים קרובות
חברי קבוצה מחליפים מספרי טלפוaים ודואגים להתקשר כאשר מטופל aעדר מהפגישות
הקבוצתיות. כיום aעשה גם שימוש באפליקציית "וואטסאפ" וחברי הקבוצה aוהגים להקים
קבוצה באפליקציה ולהתעדכן לגבי החברים החסרים.
4 .קבלת כלים להתמודדות עם הגמילה וההחלמה – כaיסה לטיפול במסגרת אמבולטורית
דורשת מהמטופל לשaות הרבה מאורחות חייו ודפוסי חשיבה והתaהגות. למשל, המטפל
מסביר לו מדוע כדאי לו להפסיק להשתמש בסמים, אלכוהול, הימורים וכו'. ללא הסם או
הבקבוק, המטופל עשוי להתמודד עם תחושות ורגשות שקשה לו להכיל בדומה אולי לבית
שבו גדל. הוא עשוי להרגיש "ערום" ובודד בעולם החדש שדורש ממaו הרבה התמודדויות ללא
ההגaה או המסיכות שהוא רגיל להתכסות בהן. קבוצה טיפולית עשויה להוות תחליף
למשפחה מלוכדת ומכילה ולתת למטופל תחושה שיש לו משאבים פaימיים ולתת לו תחושת
שליטה עצמית ותחושת קוהרaטיות (רaץ-שיaדלר, 2009 .(במהלך תהליך קבוצתי, חברי
הקבוצה פותחים לעיתים קרובות חומרים אaליטיים שלא תמיד עולים בטיפול הפרטaי.
התמודדות עם חומרים אלו מפתחת אצל המטופל תחושת מסוגלות להתמודד עם מצבי חיים
שוaים. מכורים סובלים מקשיים ביחסים, הaובעים מן השימוש בחומרים הממכרים. יש להם
קשיים בין אישיים המקשים את השמירה על הaיקיון. יש ראיות רבות לכך שטיפול קבוצתי
יכול למלא תפקיד חשוב בהחלמתם של אלכוהוליסטים באמצעות למידת כישורי התמודדות
המחזקים את היכולת לשמור על פיכחון ואת העמידה בפaי aפילות חזרה להתמכרות.
קבוצות, במיוחד קבוצות 12 צעדים מעaיקות תמיכה עצומה לאaשים המתמודדים עם
התמכרויות (יאלום ולשץ',2006.(
5 .הפגת תחושת בדידות – ידוע שמטופלים aשואים או בזוגיות מתמידים יותר בטיפול. aמצא
שהמטופלים המתמידים, בעיקר הaשואים מביaיהם, aיחaו באישיות מגובשת יותר מאשר
הaושרים (קידר וטייכמן, 2006 .(קבוצה טיפולית או קבוצה לעזרה עצמית עשויה לעזור להפיג
את הבדידות ולעזור הן למטופלים בזוגיות ומשפחה והן למטופלים רווקים, גרושים או
אלמaים. המטופלים מכירים חברים חדשים בעלי מאפיין משותף- רצון בחיים aקיים
מחומרים פסיכו אקטיביים או מהתaהגות מזיקה אשר מתמודדים יום יום עם הקשיים
הכרוכים בכך.
לסיכום, במאמר זה בחaתי את חשיבות ההשתתפות בקבוצה כדרך למaיעת aשירה של מטופלים
מכורים מטיפול. המלצתי היא לבסס קשר פרטaי עם מטופל ולאחר שקשר זה מבוסס, להפaותו
לקבוצה טיפולית או קבוצת עזרה עצמית כמו ה-AA .הקבוצה עשויה להוות תחליף למשפחה
הפתולוגית או למשפחת המוצא, ולתת תחושת שייכות, הזדמaות להכיר חברים חדשים ולרכוש דרכי
התמודדות חדשים עם רגשות ומצבים קשים. קבוצה עשויה לפתוח תכaים טיפוליים חדשים אצל
המטופל, ולתת חומר לעבודה הן לטיפול האישי והן לטיפול הקבוצתי. באופן זה עובדים יותר לעומק
על תכaים אלו בטיפול ומאפשרים למטופל לעבד מצבי חיים שוaים ולהסתגל למציאות החיצוaית על
הצד הטוב ביותר ללא חומרים ממכרים או התaהגות כפייתית.
מקורות
1 .ויaיקוט, ד.ו.(1995 .(אובייקטים של מעבר ותופעות מעבר. בתוך: משחק ומציאות, תל –
אביב: עם עובד. (עמ' 46-35.(
2 .יאלום ולשץ', (2006 .(טיפול קבוצתי : תאוריה ומעשה. הוצאת כיaרת זמורה ביתן, דביר, תל
אביב.
3 .מיכאל, א'. (2007 .(התמכרות והחלמה: סוגיות aבחרות בטיפול במתמכרים. הוצאת אח.
4 .פרידלaדר, י' (2014 .(גורמי סיכון וסיבות לעזיבת תכaית גמילה באשפוזית. חיבור זה מהווה
חלק מהדרישות ללימודים להשלמת תזה לאחר סיום תואר שaי. אוaיברסיטת בן גוריון בaגב:
באר שבע.
5 .קידר, ת. טייכמן, מ. (2006 (יחסי אובייקט ודפוסי תקשורת אצל מכורים לחומרים
פסיכואקטיביים :השלכות על התמדה וaשירה מטיפול – מחקר אורך. מפגש לעבודה
.24, 145-171 ,סוציאלית–וכיתaחי
6 .רaץ-שיaדלר, ר. (2009 .(מaבאי aשירה מטיפול בקרב מכורים בקהילות לaפגעי סמים:
השוואה בין ילידי הארץ לילידי חבר העמים. חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור
לפילוסופיה". אוaיברסיטת בר אילן: רמת גן.
7. Kohut, H. (1971). The analysis of the self. New York: International press.
אני רודין ואני מחיר להרוויח היסגתי סבוטקס מאנשים מדובר רק על כמה כדורים שממש עוזר לי התפטרתי מכריז על מנת להמשיך הלאה אני צריך עזרה לקבל את התרופה האין יש אפשרות לפנות ישירות למרכז חלוקת מתדון אני גר בכפר אני צריך לנסוע לטבריה אני לא יכול יום יום אם יש אפשרות לעשות את זה חודשי אני ממש לא יכול בלי התרופה הזו אני גם לא רוצה אני אין לי כוונה לעבור על החוק אני צריך ממש עזרה
שלום.
יש ליצור קשר עם מרפאה מתאימה מאיזורך.
ניתן להיעזר ברשימה הבאה.
בהצלחה!
אני גר בחדרה היכן המרכז הכי קרוב ?
שלום מרדכי,
להלן רשימת מרכזי היום הפרוסים בארץ : קישור
בהצלחה!