הקדמה
1. שני צדדיו של עלה הקנביס- גרסת ה"שטח" מול גרסת "הממסד".
הקנביס (שם כולל לכלל תוצרי הצמח – גראס, מריחואנה, חשיש וכו') הוא אחד החומרים הפסיכו אקטיביים השנויים ביותר במחלוקת.
לממסד יש היסטוריה עשירה של התייחסות שלילית לגביו: מהצגת נתונים מדעיים אובייקטיביים על נזקיו, ועד לדמוניזציהה תעמולתית.
למול הממסד קיים ציבור של משתמשים ומצדדים, להם יש תפיסה סותרת.
הם חווים ומגדירים את הקנביס כחומר עם נזק מועט מאוד מהבחינה הגופנית הנפשית והתיפקודית. הם מתארים את הקנביסס כחומר לגיטימי המסייע לפרט בתחומים שונים כמו בתחומי הרגיעה, החשיבה והתיפקוד. הם מזהים את הקנביס כחומר בעל תועלות רבות.
בתוך מלחמת הגרסאות העקשנית נשארה עומדת ותלויה שאלת האמת:
באיזו מידה הקנביס הוא סם מזיק ? ובהנחה שהוא אכן מזיק –
מהו התחום הניזוק ביותר, והאם הנזק הוא משמעותי או זניח ?
כמטפל העוסק בתחום חשתי מבולבל מאוד עקב הפער בין הגרסה של "הממסד" לבין גרסת "השטח".
החלטתי לעשות מעקב בלתי אמצעי אותו קיימתי במהלך כחמש שנים. השתמשתי ברשימותיי ובאבחוני מתוך מפגשים עםם מטופלים המשתמשים בקנביס. שאלתי שאלות וערכתי רישומים רבים כדי לתעד את חוויותיי. זיהיתי תופעות פסיכולוגיות ואוסף התנהגויות המאפיינות את צרכני הקנביס.
נעזרתי בהשוואות שערכתי בין התהליכים והתוצאות של טיפול בנוער משתמש לבין אלה של טיפול בנוער שאינו משתמש.. השוואות אלה עזרו לי לבסס את מסקנותיי. גיבשתי הבנה ותפיסה מעמיקים יותר על חומרת הבעיה בשימוש ובהתמכרות לקנביס.
אני מצטרף להתנגדותו הנחרצת של הממסד לחומר הזה, אבל עם הדגשים אחרים.
הצורך הממסדי לשלול את הקנביס מובן לי ומוצדק בעיני. חלק מהאיום שחש הממסד נובע מכך שצרכני הקנביס משתמשים בוו כסמל וככלי לדחיית התרבות הנורמטיבית.
הקנביס מעניק להם יכולת מסוימת להתעלם מחלק מהמוסכמות החברתיות.
חלקם מפתחים מרקם חדש של התייחסות וחשיבה להיבטים של המציאות. מרקם ההתייחסות החדש – בחלקו הוא יצירתיי ושונה, ובחלקו פנטזיוני ואולי גם הזוי. הקלות שבה יכול צרכן הקנביס לסתור ולהתנגד לנורמטיבי ולקיים, בצדק או שלא בצדק, מאיים על הממסד וגורם לו לייצר התנגדות רחבה.
לפי הבנתי המערכת שמה בלית ברירה דגש רב על הטיעונים המשניים.
הטיעונים המרכזיים והחשובים יותר בנוגע לנזקי הקנביס – הם סמויים, קשים להגדרה וחמקמקים.
2. למה הנוער מעדיף להשתמש דווקא בקנביס ?
רוב הסיבות לשימוש הן בעלות אופי שונה מהמקובל לחשוב.
חלק נכבד מהנוער משתמש בקנביס באופן לא מודע לצרכי ריפוי עצמי (Self medication). הסיבה העיקרית לשימושש המתמשך אינה נובעת מהמשאלה לברוא מציאות אחרת או לברוח למציאות אחרת.
לרוב הם מכירים בכך שהיכולת שלהם לשנות את המציאות היא נמוכה ביותר. הם מכירים בעוצמתה של תרבות העל. הםם משלימים לפעמים בלית ברירה עם אורח החיים הנורמטיבי בו הם נתונים. הם בעיקר רוצים לפוגג מתוכו מרכיבים מסוימים שגורמים למועקה – בייחוד את מרכיבי המתח והלחץ.
זהו נוער שברובו ויתר על הרצון "לבעוט" או למרוד באופן גלוי באורח חייו.
נהפוך הוא. הוא רוצה להסתגל אליו עם פחות כאבים. לפעמים הוא רוצה לשמר את מעמדו או דימויו כ "ילד הטוב", הבן הטוב,, התלמיד הטוב, העובד הטוב.
הוא רוצה לרפא את חוסר יכולתו להירגע. הוא רק רוצה "לפוגג" את המצוקה הנפשית שמתלווה למצב הזה- וכאן בא לעזרתוו הקנביס.
החומר יוצר לו הקלה נפשית משמעותית, ובמקביל- מאפשר לו להמשיך ולתפקד.
הוא מאפשר לו לקיים באופן חשאי את המרד – "המרד השקט", "המרד הסמוי".
המשתמש חש כמי שיוצר שונות, נבדלות, נפרדות מאורח החיים בו הוא שרוי – תוך שהוא יכול לדלג על מרכיבים רבים של עימות חזיתי.
על פני השטח הוא נצפה לרוב כמתפקד רגיל, אך בתחושתו הוא לא. הוא מתבשם בזרם תודעתי שונה ובכך הוא מאשר לעצמוו את התנגדותו ונבדלותו מדרכה הנורמטיבית של תרבות העל.
הוא מניף את נס המרד בהיחבא, לא בראש חוצות – אלא מתחת לשולחן. הוא בעצם מקיים מרד סימבולי, המכיל בנוסף לכךך כבונוס שמן- הקלות נפשיות ורגשיות.
מאוד מאפיין את הנוער המשתמש בקנביס להתנגד באופן נחרץ לתרופות שהממסד מספק להתמודדות עם מצבים נפשיים בעייתיים.
הנוער מעדיף את הקנביס כחומר פסיכו אקטיבי "טיפולי" על פני שימוש בתרופות בפיקוח ממסדי.
הנוער המשתמש נוטה לא לזהות את הנזק שנגרם עקב השימוש בקנביס. הוא מנסה לשכנע את עצמו ואותנו שהוא משתמשש בחומר "טבעי" ו"אורגאני" שאינו גורם לנזקים.
הפולקלור של המשתמשים מבטל כמעט לחלוטין את תקפותו ומהימנותו של העולם המחקרי בנוגע לקנביס, ומתייחס אליו כגוףף לא אובייקטיבי, בלתי אמין, תועמלני, ואינטרסנטי.
את הנזקים הוא נוהג לייחס דווקא ל"חומרים הכימיים"- כלומר לתרופות המסופקות ע"י נציגי הממסד.
הנוער עושה מאמץ גדול לנרמל את הקנביס בעינינו ולהפוך אותו ללגיטימי.
כפי שציינתי, לנוער שמתיר לעצמו שימוש בקנביס, יש התנגדות עצומה לחומר תרופתי טיפולי שמסופק ע"י הממסד. זה נראהה לא מובן בתחילה, אולם במחשבה שנייה זה די ברור:
הנוער בעצם חוסך מעצמו את הצורך להיות מבוקר וחשוף לנציגי התרבות הממסדית: רופאים, פסיכיאטרים וכו'. הוא מעודדד מכך שמצא את הדרך לדאוג לעצמו ולהסתדר "לבד", מבלי להיסמך ומבלי לתת דין וחשבון לשום גורם מעולם המבוגרים. מבחינתו כל דיאלוג, כל תלות מתפרשים ככניעה לממסד הנורמטיבי ודרכו, דבר שאינו מקובל עליו.
רוב התרופות, נוגדי החרדה והדיכאון מסוג הפרוזק (SSRI) , מטפלות רק ברכיבי הדיכאון והחרדה.
הם מאפשרות לנפש להתמודד ביתר אפקטיביות עם קשיי החיים, ואינן יוצרות באופן ישיר אפקטים נפשיים נוספים. לעומתם — השימוש בקנביס כולל מרכיבי השפעה נוספים כגון: יצירת רגיעה, הנאה (ה"סטלה"), בניית תבנית מחשבה מגוננת, חידוד חושים מסוימים ועוד. אלו אלמנטים שהנוער לא רוצה לוותר עליהם.
אמנם תוצרי הקנביס מסייעים במובן מסוים ליכולת לתפקד, אך לרוע המזל הם גם יוצרים נזק לא מבוטל.
הם בונים מבנה נפשי שאינו אוטנטי ובעל פגמים התפתחותיים רבים (פירוט בהמשך).
3. הקושי לזהות את המשתמש בקנביס ואת אופי השפעות החומר עליו.
קיים קושי רב לאבחן שאכן מדובר בצרכן קנביס, וכן קשה לאבחן את אופי השפעתו של הסם עליו.
ההורים והחברה מצפים לזהות אצל המשתמש אוסף סממנים בולט ומשמעותי כפי שהוא מוצג אצל צרכני ההרואין, או כפיי שהוא משתקף במדיה התקשורתית או הקולנועית.
למעשה הנוער מסוגל למחוק ולהעלים את סימני הזיהוי הפיזיים וההתנהגותיים שיוצר הקנביס.
לעיתים דווקא כשהם תחת השפעת החומר, הם נראים יותר סבלניים, מקשיבים, רהוטים, רגועים, מתייחסים, נורמטיביים.
זה מטעה את ההורים והחברה לחשוב שמדובר על מצב נורמאלי וחיובי. זה מקשה לזהות את המשתמש ואת הנזק שנגרם לו.. הקושי לזהות נובע בעיקר מהיכולת של המשתמשים להציג התנהגות רגילה, להציג "נורמאליות" בעודם תחת השפעת החומר.
המשתמש בקנביס הוא לרוב בעל יכולת להתנהלות סבירה לחלוטין.
הנזק שנגרם הוא פנימי, אך החזות בדרך כלל נשארת נורמאלית ורגילה. הוא יכול לתפעל מצבים חברתיים וטכניים, כמו לנהלל שיחה באופן שתשמע רגילה לגמרי. וכמו כן הוא יכול להשתתף או לקיים טקסים חברתיים נורמטיביים, מבלי שהסביבה תוכל לזהות דבר.
יש צורך בהכרות אינטימית מעמיקה יותר, ובמפגש עם מישורים נוספים בתודעתו או התנהגותו כדי לזהות שמדובר בשימושש בקנביס.
לחלק גדול מצרכני הקנביס קיימת יכולת בולטת לשנות אסטרטגיות וגישות בהתאם להחלטה מודעת.
יש להם את היכולת לגמישות בעמדות ובדפוסי התנהגות. גמישות זו מהווה בשבילם אסטרטגיה השרדותית.
הגמישות יכולה לבוא לידי ביטוי במעברים בין אופני התנהגות שונים:
מתוקפנות לוותרנות, מאמפטיה להתעלמות, מפתיינות מתוקה ועד לדחייה אקטיבית או פסיבית רועמת וכו'. המעברים יכוליםם להיות מתונים או קיצוניים בהתאם לאופיו וכישוריו של הצרכן. מכל מקום, הוא מפגין עמידה מוצקה אחרי כל גישה שהוא נוקט בה ברגע נתון.
תחושת השלמות שמקרין הצרכן עם כל אמירה ועם כל גישה- מתעתעת במתבונן.
היא נותנת תחושה של אמת פסיכולוגית והתנהגותית צרופה – ולא כך הוא. העמידות הגבוהה ותחושת השלמות שמציגג המשתמש מבלבלת את ההורים ואת החברה. הורים לפעמים עסוקים בשאלה כיצד הוא יכול רגע אחד להפגין כזאת התייחסות רגישה ומזדהה עם אלה שמסביבו, ורגע אחר להיות תוקפני וליצור חוויית איום בולטת על סביבתו.
ההורים בטעות מייחסים את ההתנהגות זאת לא להשפעת הסם, אלא לאחד מהסממנים הקיצוניים והבלתי שגרתייםם המאפיינים את תקופת ההתבגרות.
4. השפעת הקנביס- הנחות יסוד הנדרשות לבחינה מחודשת.
התפיסה הממסדית שגורסת שהגראס פוגע כמעט בכל התיפקודים ושהוא גורם רק נזק – אינה מדויקת.
אין לי ספק ,באופן חד משמעי שהשימוש בגראס יוצר נזק גדול. אבל כדי להבין באופן מעמיק יותר את אופי הנזק, את אופיי השפעותיו של הקנביס והסיבות לשימוש בו על ידי הנוער- עלינו לאתגר מחדש את הנחות היסוד שלנו ביחס לחומר הפסיכו אקטיבי הבעייתי הזה.
ישנה הנחת יסוד מקובלת שגורסת שהשימוש בקנביס פוגע בלמידה וגורם לירידה בהישגים.
הנחה זו אינה מדויקת לגבי חלק מהנוער, ובמקרים מסוימים אף לא נכונה. חלק מהצרכנים למדו איך להשתמש בהשפעת הקנביס כדי לשפר ולהעמיק את יכולת הלמידה שלהם עם תוצאות מוכחות: יותר השתתפות בכיתה, שיפור בציונים וכו'.
חלקם מדווחים על יכולת משופרת- לבחון סוגיות, לאבחן ולהגדיר מצבים, ואף להתמודד איתם ביתר אפקטיביות. הם מספריםם על האפשרות שנוצרת להתבונן בנושא מוכר או בעייתי מזוויות חדשות שלא חשבו עליהן קודם.
חלקם מדווחים על היכולת לנטרל חלק מהרעשים שהפריעו להם לבחון נושא ובכך להעמיק את חקירתם בו.
אין ספק שאופיו המורכב והמתעתע של הקנביס וההשפעות שהוא יוצר – דורשים מבט מעמיק יותר וברזולוציה גבוהה יותר.
כך נוכל להבהיר טוב יותר לעצמנו את מרכיבי הזירה החשובים ולתקשר ממקום אפקטיבי יותר עם הנוער והנוער המשתמש. אמירות חד כיווניות העוסקות בגינוי גורף וחסר דיוק של החומר הזה, פוגמות באמינותנו וביכולת שלנו ליצור השפעה.
מכל מקום, קיים קושי רב בתיאור מדויק של השפעות והנזקים שיוצר הקנביס. אני אעשה כמיטב יכולתי כדי להעביר את הידעע החמקמק שצברתי בתחום זה.
מאת: עו"ס אילן גבאי ז"ל – מטפל פרטני זוגי ומשפחתי
