עם סיום הטיפול בקהילה הטיפולית, קיימת האפשרות שבוגר הקהילה הטרי ישתלב במסגרת של הוסטל, לתקופה של 3 חודשים עד חצי שנה.
ההוסטל מהווה חולייה המקשרת בין הקהילה הטיפולית ולקראת היציאה הסופית לחיים עצמאיים.
הבוגר עובר לגור בדירה, עם קבוצת בוגרים אשר יחדיו מנהלים חיים עצמאיים. תוך ליווי לא אינטנסיבי של צוות טיפולי בשיחות ובקבוצות, והשתתפות בקבוצות לעזרה עצמית.
התנאי הוא שבוגר יתמיד במסגרת עבודה אליה הוא יוצא באופן יומיומי.
הרציונאל העומד מאחורי ההחלטה על ההשתלבות בהוסטל הינו שהבוגר יוצא לאותם חיים אך לאחר תקופה שבה היה מנותק מהם. כיום הוא חוזר למציאות ללא השפעה של חומר או התנהגות ממכרת ולאחר שעבר תהליך שינוי בכל התחומים.
המסגרת התומכת והמוגנת של ההוסטל מסייעת לבוגר להתנסות ביישום הכלים שרכש בקהילה הטיפולית בהתמודדות היומיומית, ולהתאקלם בהדרגה במציאות אשר מחוץ לקהילה.
מטרות ההוסטל:
- ליווי וסיוע בהסתגלות לעולם העבודה.
- ניהול חיים עצמאיים – ניהול את משק הבית, ניהול תקציב, שיתוף במטלות.
- התנסות בתקשורת בינאישית ובמערכות יחסים בין הדיירים בהוסטל ובשאר אינטראקציות חברתיות בעבודה ובחברה הסובבת.
- קשר עם המשפחה – הסתגלות מבוקרת לקשר המתחדש עם בני משפחה.
- המשך עבודה על תכנים רגשיים העולים במפגש עם המציאות החדשה, תוך מציאת דרכי התמודדות אדפטיביים.
- החזרת השליטה, האחריות וחופש הפעולה ליישם את הכלים שקיבלו בקהילה – באופן הדרגתי.
- המשך התמודדות עם החיים הנורמטיביים והימנעות ממצבי סיכון לחזרה לשימוש בחומר או בהתנהגות הממכרת.
- בשלבי הסיום – עבודה על פרידה מההוסטל ובניית תוכנית עתידית לקראת היציאה מההוסטל לחיים עצמאיים.
במקרים מסויימים הבוגר יבחר, לעיתים בהמלצת הצוות הטיפולי המלווה, שלא לחזור להתגורר בעיר המגורים שממנה הגיע לגמילה – מתוך הכוונה להתרחק ממקום המהווה סיכון לחזרה לשימוש ומתוך רצון להתחיל בדרך חיים חדשה במקום נייטראלי.
לאחר סיום הטיפול בהוסטל, יכולים הבוגרים להמשיך לשמור על קשר עם הקהילה באופן בו בוחרים: להמשיך להשתתף בקבוצות בהוסטל, להגיע לביקורים בקהילה הטיפולית ולהסתייע בייעוץ ובתמיכה של הצוות המטפל.
