באופן כללי לא ניתן לכפות על אדם גמילה ולא קיימים בארץ מקומות לטיפול שהם בכפייה.
(לא מדובר על שני מקרים בהן אין לאדם יכולת בחירה: כאשר הוא נמצא במעצר או כאשר אושפז באופן כפוי עקב מצב נפשי).
בכל טיפול האדם יכול להחליט שהוא לא רוצה לשתף פעולה ולנשור מהתהליך:
- בטיפול במסגרת פתוחה, הוא יכול להפסיק להגיע לשיחות ולשאר הפעילויות הטיפוליות, ואף בטיפול במסגרת סגורה, כמו קהילה טיפולית שבה האדם שוהה במקום תנאי פנימייה – הטיפול נעשה מבחירה. האפשרות לצאת מהשער קיימת, ובכל שלב האדם יכול להחליט שהוא אינו ממשיך בטיפול ולצאת מהקהילה.
- אפילו בתנאי מאסר המכור צריך לרצות בגמילה ולעמוד בקריטריונים שיציב לו שרות בתי הסוהר (שב"ס) כדי שיסכימו לקבל אותו בתוכנית טיפולית בין כתלי בית הכלא.
הרציונל העומד מאחורי כל אלה הוא שטיפול אמיתי ונכון יכול לבוא רק מתוך רצון ושיתוף פעולה כנה של האדם המכור.
יחד עם זאת….קיימים מקרים שבהם האדם מגיע לטיפול שלא מיוזמתו ודרך מוטיבציה חיצונית.
- לדוגמא בני משפחה ששמו אולטימאטום ולא מוכנים לשתף פעולה עם ההתנהגות ההרסנית של המכור ומוכנים להמשיך לתמוך בו רק במידה וילך לטיפול, או מעסיק שמחייב את האדם המכור להיות בתהליך טיפולי ובמעקב אם רוצה להמשיך לעבוד אצלו,
- גם במקרים שבהם נפתח תיק פלילי לאדם המכור ובית המשפט נותן לו את האפשרות לבחור בדרכי טיפול במקום בדרכי ענישה (מאסר, עבודות שירות)
- וכן כחלק מתוכניות שיקום האסיר – כאשר אסיר מקבל הזדמנות להשתחרר מהכלא עם תוכנית טיפולית לתקופה מסויימת ("שליש ברשיון").
בכל המקרים האלה האדם מגיע לטיפול מתוך מניע חיצוני. עם זאת פעמים רבות כאשר הוא ישתלב בטיפול הוא יתחיל להכיר בבעייתו ולהודות בה ובהשלכותיה השליליות, להבין מה משובש בחייו וכיצד השינוי יכול להביא לשיפור בהם.
עם הזמן הוא ישתף פעולה בטיפול ולא מתוך רצון לרצות מישהו אחר או מחשש מסמכות שמאלצת אותו לעבור טיפול, אלא מתוך רצון אמיתי וכנה לעשות שינוי בחייו. וכמובן מתוך האמונה שזה אפשרי.
בשלב זה המוטיבציה להיות בתהליך הטיפולי תהיה מתוכו ותהפוך למוטיבציה פנימית.
עזרה לבן משפחה להיכנס לתהליך גמילה יכולה להיות מאתגרת, אך גם מאוד משמעותית. כאן כמה טיפים שיכולים לעזור בתהליך זה:
- הבנה וסבלנות: חשוב להבין שתהליך הגמילה אינו פשוט ודורש זמן וסבלנות. תמכו בבן המשפחה באמפתיה והבנה, ונסו להימנע משיפוטיות.
- מידע וחינוך: למדו על ההתמכרות ועל תהליכי הגמילה. הבנת התהליך והאתגרים הקשורים בו יכולה לעזור לכם לתמוך טוב יותר בבן המשפחה.
- תמיכה מקצועית: מומלץ לשקול לפנות למומחים בתחום הגמילה, כמו פסיכולוגים, יועצים או מרכזי גמילה, שיכולים להציע טיפול מתאים ותמיכה.
- שיח פתוח וכנה: דברו עם בן המשפחה בצורה פתוחה וכנה על ההתמכרות ועל השלכותיה. הימנעו מאשמות או דרישות ונסו ליצור שיח מכבד ותומך.
- גבולות ותמיכה בריאה: חשוב להגדיר גבולות בריאים ולהיות עקביים בהם. תמיכה לא תמיד אומרת להסכים לכל דבר, אלא לדעת להציב גבולות שמגנים עליכם ועל בן המשפחה.
- תמיכה רגשית ונפשית: תמכו בבן המשפחה באופן רגשי ונפשי. עידוד, הקשבה והבנה יכולים לעשות הבדל גדול בתהליך הגמילה.
- התמודדות עם התקדמות ונסיגות: תהליך הגמילה כולל התקדמויות ונסיגות. חשוב להיות מוכנים להתמודד עם תקופות קשות ולא לאבד תקווה או מוטיבציה.
- תמיכה קבוצתית: לעיתים, קבוצות תמיכה למשפחות של מתמכרים יכולות להוות מקור תמיכה נוסף ולהעניק כלים להתמודדות עם המצב.
- דאגה לעצמכם: חשוב לזכור לדאוג גם לבריאותכם הנפשית והפיזית. אל תשכחו להקצות זמן ומשאבים גם לצרכים שלכם.
זכרו, תמיכה בתהליך גמילה היא מסע ארוך ולעיתים קשה, אך המודעות, התמיכה וההבנה שאתם מציעים יכולים לעשות הבדל עצום בחייו של בן המשפחה.
האם יש דרך לעזור לאלכוהליסט שאיני רוצה לשתף פעולה ?
שלום שיר,
במצב בו האדם לא מוכן ללכת לטיפול , ולא מכיר בבעיה, יש לשקול הליך התערבות.
ניתן לקרוא מידע נוסף על תהליך ההתערבות כאן
ניתן להיעזר במטפלים שבאתר ׳נגמלים׳ ע״מ לקבל ייעוץ ו\או ביצוע הליך התערבות.
בהצלחה!
היי אם בן אדם מכור לסמים אבל לא רואה בעצמו שום בעיה ומקבל כמה מנות יתר בפחות מלושה חודשיים האם אי אפשר לקבוע שהוא סכנה לעצמו ?
בנוסף אם בן אדם מכור שגם גילו אצלו סרטן במוח ורוצה למות איך אפשר לאשפז בלי החלטתו בנושא ?
שלום יניר,
במצב בו האדם אינו רוצה לקבל עזרה, לא ניתן לכפות עליו.
במצב שכזה מומלץ לשקול הליך התערבות.
המצב היחידי בו ניתן לבצע אשפוז בכפיה הוא במידה והאדם מסוכן לסביבתו.
בהצלחה!