ילדים שותים אלכוהול כבר משנות העשרה המוקדמות. את זה לצערנו כבר כולנו יודעים.
הורים ואנשי חינוך וחוק עומדים חסרי אונים מול התופעה ומתלבטים מהי הדרך הנכונה להתמודד איתה. כבר מזמן לא מדובר בתופעה שולית, בני הנוער – גם ילדים טובים מבתים טובים – מתחילים לשתות לעתים קרובות כבר בגילאי 12-11.
שתיית אלכוהול היא המרכיב המרכזי ברוב צורות הבילוי בקרב בני נוער. היא זו שתקבע עבורם לרוב האם האירוע מוצלח יותר או פחות, “שווה” יותר או פחות, “זורם” יותר או פחות. אם תשאלו את בני הנוער תגלו שהמוטו השולט מבחינתם הוא “אם לא שותים לא נהנים”. אלכוהול הפך לשם נרדף להנאה, לקוּליות, לחבר’ה, לגיל הנעורים.
דפוסי השתייה של בני הנוער מאופיינים בשימוש באלכוהול זול שהם מערבבים אותו עם מיצים, עם משקאות אנרגיה מסוגים שונים, ולפעמים גם עם בירה. בבסיס תרבות השתייה, מתבטאות התחרותיות והכמיהה לסיפוקים מידיים וכן הרצון להשתייך לקבוצת השווים ולהשוויץ בפני החבר'ה. המתבגרים שמתחרים ביניהם מי שותה הכי הרבה והכי מהר, שותים לעתים קרובות 4-5 מנות משקה ברצף. התוצאה היא מסוכנת וקטלנית. הבנות הצעירות שותות לא פחות מהבנים וחשופות עקב מצבן להיפגע מינית. הבנים נוטים יותר להתנהגויות אלימות.
תרבות הצריכה, שבתוכה הדור הזה גדל ובה הכול נגיש לכולם, הפכה גם את האלכוהול לנגיש ועיוותה סדרי בראשית. מה שנחשב פעם לאיסור מוחלט הפך לדבר שמותר לעשותו בתנאים מסוימים, מה שהיה פעם לא זמין הפך לנגיש להחריד.
גישות החינוך בעידן המודרני מדגישות את הכבוד שראוי לתת לפרטיות של מתבגרים, אולם המרחב שאנו כהורים נותנים למתבגר והכבוד לפרטיותו, מקצינים לעתים לכדי חוסר מעורבות שגורם לנו לאבד אותם בדרך. הרבה פעמים הורים מגלים שהילד שלהם שותה אלכוהול רק אחרי שמתרחשת תאונה.
מחובתנו כהורים ללמד את ילדינו כללי זהירות בשתיית אלכוהול, בדיוק כשם שאנחנו מקנים להם כללי זהירות בכביש או בפגישה עם אנשים זרים.
ערב הסילבסטר, אני קוראת לכל ההורים לקיים שיחה עם ילדיהם בנושא האלכוהול ולא לעצום עיניים מתוך אמונה ש “הילד שלי לא שותה” או “לי זה לא יקרה”.
חשוב להגיד לילד שאנחנו מעדיפים שהוא לא ישתה, אבל אם זה בכל זאת יקרה – עליו לדעת את כל הסיכונים לצד הגבולות שישמרו עליו.
10 דברים שהמתבגר שלכם חייב לדעת לפני שהוא יוצא למסיבת הסילבסטר:
1. דע את האויב – האלכוהול הוא סם: מכיוון שהוא חומר רעיל רצוי לא להכניס אותו לגוף (בייחוד בגיל צעיר).
2. אם אתה שותה, אז במידה: אתה במסיבה והחלטת לשתות? הקפד על מנות מדודות (מקסימום שתי מנות). מנת וודקה/ערק היא רבע כוסית חד פעמית, מנת בירה 5% היא פחית של 3300 מ"ל.
3. המתן לפחות חצי שעה בין מנה למנה: אחרי ששתית מנה אחת (גם אם היא מהולה במיץ), המתן לפחות חצי שעה – זמן הספיגה של האלכוהול בגוף – בטרם תחליט אם לשתות מנה נוספת. רק כך תדע איך האלכוהול שכבר שתית השפיע עליך.
4. אם שותים לא נוהגים: בשום אופן אל תנהג לאחר שתייה, גם אם שתית רק רבע מנה של אלכוהול. עדיין, אינך יודע איך השתייה תשפיע על יכולת השיפוט שלך. מעבר לכך, משרד התחבורה מיישם את התוכנית “אפס סובלנות לנהיגה תחתת אלכוהול” לנהגים חדשים ונהגים ציבוריים. במילים אחרות, אפילו כמות מזערית של אלכוהול בדם תכשיל אותך בבדיקת שכרות על הכביש.
5. אם שותים לא מערבבים: בשום אופן לא מערבבים אלכוהול עם כל סם אחר או עם משקה אנרגיה. אלכוהול, הוא חומר מעכב, בזמן שמשקה אנרגיה הוא חומר ממריץ, ולכן השילוב של שניהם הוא מסוכן.
6. וותר על משקה אנרגיה בבילוי: משקאות אנרגיה אינם מיץ, בכל משקה כזה יש כמות גבוהה מאוד של קופאין וסוכר וממריצים נוספים. רגע לפני שאתה שותה “BLUE” או "RED BULL", תשאל את עצמך, האם היית שותה עכשיו שבע כוסותת קפה עם עשר כפיות סוכר?
7. הימנע מהרעלת אלכוהול: שתייה מהירה של חמישה משקאות רצופים עלולה להכניס את הגוף להלם ולהביא להרעלת אלכוהול! כששותים מהר טועים לעתים לחשוב שהאלכוהול לא השפיע ועקב כך ממשיכים לשתות עד שההשפעה הכוללת שלל כל המשקאות ביחד מכה בבת אחת.
8. לעולם אל תחזור לשתות ממשקה שהנחת בצד: הימנע מלהשאיר משקה ללא השגחתך, מישהו יכול להכניס לתוכו משהו (ברוב המקרים – סם האונס). השארת? אל תחזור לשתות מאותו משקה.
9. דע עם מי אתה שותה ומה אתה שותה: השתייה בחוץ היא מסוכנת כי אין לדעת לאילו מצבים תוכל להיקלע. לכן, אם אתה שותה תבדוק מה מוזגים לך ותדאג להיות בקרב חברים קרובים ובמקום בטוח ככל האפשר.
10 . ההורים לא יהרגו אותך, האלכוהול כן: נקלעת לצרה? קרא מיד להוריך ובקש מהם עזרה, הצלת חיים חשובה יותר מהימנעות מכעס.
מתבגרים רבים חוששים לפנות להורים בעת צרה ומשתמשים במונח “ההורים שלי יהרגו אותי”
לכן המסר החשוב ביותר שעלינו ההורים להעביר לילדינו הוא:
”תקרא לנו כשאתה במצוקה, בכל שעה ובכל מצב! יתכן שאח"כ נכעס, אבל קודם כל נעזור לך, כי החיים שלך חשובים יותר מהכול”.
מאת: רונית שריג אקרט, עו” ס מ.א., מומחית בטיפול במכורים ובני משפחתם.