החיים לצידו של מכור

פורסם ב 12/02/2017   על ידי: אתר ׳נגמלים׳

זמן קריאה: 6 דקות

0
זמן קריאה (דקות)

כיצד מושפעים מקורבים למכורים ואיך להימנע מלהישאב ל"מחול השדים" של התנהגויות התמכרותיות?

החיים לצידו של מכור – מי שחי עם מכור, מבין בדיעבד שמתוך כוונות טובות וטהורות, הוא למעשה "הרג את המכור מאהבה". בני הזוג והמשפחה של מכורים החיים בהרגשה של בני ערובה. זוהי תופעה שהכוח המניע שלה הוא תגובה נפוצה להתנהגויות התמכרויות: הרצון הטבעי לעזור.

בני המשפחה, שבורי לב לנוכח תהליך מתמשך ועקבי של הרס עצמי של יקיריהם, לוקחים על עצמם את תפקיד ה"מושיעים" ומנסים בכל דרך אפשרית למנוע, לגונן, לשנות ובעצם לשלוט בהתמכרות של בן משפחתם.

"תביני, שאפילו שאני נראה ונשמע כמו האדם האהוב שלך, אני לא. האדם הזה נמצא בתוך כלא שנכפה עליו מתוך עצמו עמוק בפנים. מה שאת רואה לפניך, זה מכור שנשלט ונמשל על ידי התמכרותו. אני מכור והמטרה העיקרית שלי זה להאכיל את ההתמכרות שלי. כל מאמץ שאת עושה "לעזור לי" הוא רק טרף להתמכרות שלי ונותן לה יותר ויותר כוח לחזק את אזיקי בכל פעם. מספיק שאני זה שמאכיל את ההתמכרות שלי, בבקשה – אל תעזרי לי."

(מתוך המכתב: "אני מכור" מספרות אל-אנון, קבוצות תמיכה למשפחות ומקורבים של מכורים)

שאלו את עצמכם את השאלות הבאות:

  • האם מצאתם את עצמכם ממציאים תירוצים, משקרים ומכסים על אהוב או קרוב משפחה?
  • האם שאלותיך לא זוכות למענה וזה יוצר עוינות ומזיק לקשר אינטימי?
  • האם חילוקי דעות משפחתיים נורמאלים גורמים לעוינות ואלימות?
  • האם נסיונותיך לשלוט ולנהל את המצב גורמים להרגשת תסכול וכעס?
  • האם סגנון החיים שלך ומשפחתך השתנה? האם למשל: אתם משתמשים בסמים או אלכוהול יותר מהרצוי לכם, כדרך להיות יותר קרובים לאהובכם? אתם מוציאים כספים בהרגשת חוסר ברירה על הוצאות הקשורות להתמכרות של בן משפחה?
  • האם החשדות שלכם גורמים לכם לבלוש, לחפש ולהרגיש פחד ממה שאתם עלולים לגלות על אהובכם?
  • האם אתם מקדישים זמן רב במחשבות אובססיביות על אהוב/בן משפחה ומייחלים שהם ישנו את דרכם והתנהגותם?
  • האם אתם סובלים מתופעות כגון: נדודי שינה, כאבי ראש, חרדה, התכווצויות בבטן, מתח, בגלל דאגה לאהובך?
  • האם זה נעשה קשה להאמין להסברים שלו/שלה, אתם מרגישים שאין ביניכם אמון ושאי אפשר לסמוך עליהם?
  • האם רגשות אשמה ובושה מונעים מכם לשתף בני משפחה וחברים בבעיותיכם?
  • האם אתם עושים וויתורים שפוגעים באיכות החיים שלכם כדאי להימנע מקונפליקטים ומשברים?
  • האם אתם מרגישים מבודדים ונמנעים יותר ויותר מלהזמין חברים לביתכם?
  • האם בן זוגכם נעדר ממקום עבודתו, אינו ממלא את מחויבותו ותחומי אחריותם, מתרחק מפעילויות חברתיות, ואתם מוצאים את עצמכם מרגישים שאתם סוחבים ומחזיקים את המשפחה על כתפיכם?
לקריאה נוספת -  מהו המקום של בני המשפחה בתהליך הטיפולי בהתמכרויות ?

אם עניתם כן לארבע או יותר שאלות, סביר להניח שאתם במערכת יחסים קודפנדית, משמע מערכת יחסים שנוצרה כתוצאה מהתמכרות.

יש לכם את הכח לעזור לבן משפחה מכור!

הצלחת הגמילה של המכור תלויה הרבה בשינוי של ההתנהגות המשפחתית כולה. ליווי והדרכה של בני המשפחה מעניקים להם כלים המלמדים אותם איך לעודד את המכור בתהליך הגמילה (גם בשלבים בהם המכור לא מעוניין בגמילה) ואיך לחזק ולשמור על השינוי החיובי. מעבר לכך, הקבוצה מעניקה מקור לתמיכה והתייחסות להתמודדות עם קשיים שההתמכרות הביאה על המשפחה כולה.

מקרה מבחן

סיפר לי בעלה של מטופלת אלכוהוליסטית, שהגיע לטיפול בעקבות הגמילה של אשתו: כשבעיית השתייה שלה החלה לצאת משליטה, הוא היה מחפש בהרגשת טירוף את בקבוקי האלכוהול המוחבאים. בתחילת הדרך הוא היה מרוקן חלק מהאלכוהול ומוהל את מה שנשאר בבקבוק עם מים. בשלבים מאוחרים יותר הוא החל לסמן על הבקבוקים קווים שרק הוא ראה, כדי לעקוב אחרי כמות האלכוהול שאשתו צרכה. פעמים רבות, כשהיה חוזר הביתה ומוצא את אשתו מחוסרת הכרה מכמויות האלכוהול ששתתה, היה מעיר אותה בתוקפנות, דורש שתתקלח, תאכל ותשתה מים מחשש לחייה.

כאשר כל נסיונותיו לשלוט במצב נכשלו, ובעזרת פסיכולוג שאיתו התייעץ, הוא החליט שאינו מוכן ואינו מסוגל להמשיך לחיות כך את החיים. הוא הציב לאשתו אולטימטום: או שתתחיל מיד טיפול לגמילה או שהנישואים יסתיימו. בת זוגו בחרה בגמילה, מצבה השתפר והיא התקדמה בתהליך הטיפולי.

במקביל הוא החל את הטיפול בעצמו, במהלכו היה עליו ללמוד לחזור לתפקיד בן הזוג ולהשתחרר מתפקיד "הבוגר האחראי והמטפל", אליו נכנס באופן טבעי עקב התמכרות אשתו והדאגה לה. הוא חזר להתרכז בעיסוקיו ובענייניו ובראש ובראשונה לטפל בעצמו. הזוג נכנס גם לתהליך של טיפול זוגי ושיקום הנישואים.

הם חגגו כשנה מאוחר יותר את יום נישואיהם שלדבריהם היה השלב המשמעותי והמרגש ביותר בתהליך. הם למדו להכיר, לקבל ולתמוך אחד בשני בדרך כנה בריאה ועמוקה.

מה התהליך המשפחתי אשר מתרחש במהלך ההתמכרות?

התמכרות הינה מחלה משפחתית. לכל משתתף בדינמיקה המשפחתית יש תפקיד שלקח על עצמו לאורך הדרך. התפקיד מתפתח כתוצאה של כורח קיומי, שלמרבה הפרדוקס, הוא זה שמאפשר למערכת להמשיך להתקיים. זהו למעשה מנגנון הגנה, שהפך לדרך החיים. בן המשפחה של המכור, אשר נואש מכל הניסיונות להציל, לטפל או לשלוט במכור, מסתגל למצב בלית ברירה.

לקריאה נוספת -  הסכנות של שימוש בקנאביס והקשר שלו לשימוש בסמים אחרים

באופן בלתי מודע הוא מפתח מנגנון הדחקה, שמאפשר למכור להמשיך את ההתנהגות הבלתי סבירה של שניהם. המניע העיקרי מאחורי התופעה הזאת הוא רצון לשמור על שלמות המשפחה ולהימנע מקונפליקטים. התוצאה היא החמרה במצבו של המכור, החמרה במצב בריאות המשפחה ובסופו של דבר – המשברים הבלתי נמנעים מגיעים, למרות הניסיונות הללו.

המשפחה עסוקה במכור ומכווננת אליו באותה מידה, ולפעמים אף יותר, ממה שהמכור עסוק ומכוונן להתנהגות ההתמכרותית. המשפחה ברוב המקרים ניסתה דרכים אין ספור להתערב ולהירתם לעזרה. הם אלה שמוצאים את אנשי המקצוע: פסיכיאטרים, יועצים, פסיכולוגים ומסגרות שונות, שאולי יהיו המושיע למצוקתם. המשפחה לרוב היא שמממנת את הטיפול במכור ובהרבה מקרים גם נותנת למכור תמיכה כספית שוטפת. הכוונות הן כמובן טובות והמניע הוא הרצון לגונן, אולם התוצאות הן, שהמשפחה למעשה באופן לא מודע מאפשרת את המשך ההתמכרות.

בני משפחה שמבינים ונהיים מודעים לדינמיקה, מתחילים בראש ובראשונה להציב גבולות. ברגע שבני המשפחה מבינים שאין ביכולתם לשנות את ההתנהגות של אהוביהם, אלא רק את זו של עצמם, מתחילה כל התמונה להשתנות. זוהי תגובת שרשרת והתהליך מאלץ את המכור לשינוי גם מצידו.

כבני זוג או מקורבים למכור, התובנה שמניעה את התהליך של הגמילה המשפחתית בנויה מהפנמה של שלוש התובנות הבאות:

לא גרמנו להתמכרות, אין ביכולתנו לשלוט בהתמכרות ואין ביכולתנו לטפל בהתמכרות

( Didn't Cause it. Can't Control it. Can't Cure it).

המפתח להתנהגות ולקבלת החלטות נכונה לגבי אהוב הסובל מהתנהגויות התמכרויות הוא: תמיכה בכל מה שמקדם את תהליך השיקום וההבראה ואי שיתוף פעולה עם כל מה שמשרת ומעודד את ההתמכרות.

הדרך הזאת מרגישה לפעמים כקשוחה ולעיתים המצב נראה כמחמיר לפני שהשיפור נראה, כי היא מעוררת את התנגדותו הראשונית של המכור. אולם, בפועל מי שחווה התמכרות בתוך משפחתו הבין שלפעמים אהבה כרוכה ביכולת להגיד: לא. להשתמש בשיפוט בריא, לא לשתף פעולה עם חוסר שפיות ועם מה שפוגע בערכים האמיתיים שלנו ובכבוד שלנו אל עצמנו. זוהי הדרך האפקטיבית ביותר להתמודד ולהתגבר על התמכרות במשפחה.

עורך:  – מרכז טל

קראו עוד על משפחה והתמכרות >>

למידע נוסף על התמכרות לאלכוהול >>


לטיפול בצפון


לטיפול במרכז


לטיפול בדרום

10 תגובות בנושא “החיים לצידו של מכור”

  1. מאיה הגיב:

    היי , בעלי מכור להימורים ואני מחפשת לו קבוצה/ טיפול כלשהו. למי אוכל לפנות כדי לקבל עזרה במציאת טיפול?

    1. אתר ׳נגמלים׳ הגיב:

      שלום מאיה,

      מומלץ להיעזר בשירות הטיפול הציבורי (טיפול פרטני וקבוצות),
      ניתן להגיע לרשימת הטיפול הציבורי ע״י שימוש במערכת חיפוש הטיפול שבעמוד הראשי של האתר,

      לחילופין, ניתן לפנות לאחד מהמטפלים המופיעים באתר ונמצאים באיזורך לצורך טיפול פרטי.

      בהצלחה!

  2. אנונימית הגיב:

    תודה על המאמר.
    יש לי שאלה בתור בת זוג של מכור שנמצא במרכז גמילה כבר 7 חודשים ולא צפוי לחזור בקרוב.
    באיזה גיל לגיטימי לספר לילדים שאבא שלהם מתמודד עם בעיית אלכוהול? הילד הגדול בן 7 ועד עכשיו אמרנו שאבא נמצא בטיפול רפואי.
    תודה מאנונימית.

    1. אתר ׳נגמלים׳ הגיב:

      שלום,

      מומלץ להתייעץ עם אחד המטפלים לגבי נושא זה,
      ניתן לחפש מטפל קרוב ע״י שימוש במערכת החיפוש שבעמוד הרשי של האתר,

      בהצלחה!

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    שלום רב
    יש לי שאלה,אם המכור מכחיש בתוקף שהוא נוגע,איך אפשר לעזור לו?

    1. אתר ׳נגמלים׳ הגיב:

      שלום,

      במצב שכזה מומלץ להתייעץ עם מטפל, ובמידת הצורך לבצע התערבות.

      ניתן למצוא מענה טיפולי דרך מערכת חיפוש הטיפול שבעמוד הראשי (פרטי וציבורי)

      בהצלחה!

  4. מאיה הגיב:

    כמה זמן לוקח לגוף להתנקות מאדם מכור ל 30 מג ביום של פרקוסט

    1. אתר ׳נגמלים׳ הגיב:

      שלום מאיה.

      מומלץ להפנות שאלה זו אל פסיכיאטר הרופא המטפל,

      למידע נוסף מומלץ לקרוא את המאמרים המופיעים באתר – גמילה מסמים

  5. יוסי הגיב:

    ולך- אינה ארצי
    תודה רבה !
    כתיבתך נעימה ומעוררת השראה.

  6. יוסי הגיב:

    תודה רבה לכם על המאמר , ערוך ומבואר בטוב טעם!!!
    נושא כואב וקשה ביותר, שמי שלא מכיר אינו מודע ומבין במה מדובר
    ואין ספק לפי כלל הרפואה העולמית, שזוהי מחלה אמתית ,שמחמירה עם סימפטומים כואבים, של ריסוק משפחות כלכלית, ונפשית.
    והיחס אליה צריך להיות כמו אל מחלה גופנית קשה שאין אפשרות להירפא ממנה ללא רופא מומחה.
    ויש סיפורים במחלה זו שהייסורים ממנה קשים אפילו ממחלות קשות וממוות.{גם מבחינה סביבתית}
    וחייבים להרים את הכפפה שזו בעיה שרק מתפשטת בקרב הציבור, ובזה אתם זכיתם אנשי אתר נגמלים
    להיות מהארגונים המעטים {מעטים מאוד ביחס לתופעה} שמצילים את חייהם של אותם האנשים ומשפחותיהם.
    מאחל לכם הצלחה ואושר , ושתממשו את מטרתכם עד הסוף!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נושאים נוספים: