"שחרור על התנהגות טובה" – השיקולים המקצועיים של וועדת השחרורים לשחרור מוקדם לאסיר

נכתב בתאריך 16 בדצמבר 2016   על ידי: עמותת אפשר

מאת: רונית סמדר-דרור, עו"ס
דוקטורנטית בתחום אלימות במשפחה,נציגת ציבור ועדות שחרורים

מתוך ביטאון עמותת אפשר

 

הטיפול והשיקום בכלא  

טיפול הנו סיוע נפשי, המתרחש במקום ובזמן נתונים, הנקבעים מראש בחוזה הטיפולי בין המטפל ללקוח, המגיע אליו באופן עצמי ומתוך בחירה חופשית.
מסגרת הטיפול כוללת את הזמן הקבוע, המקום ואת כללי המפגש. הטיפול נועד לאפשר למטופל לקבל מקום בטוח בו יוכל לבטא את צרכיו, משאלותיו, רגשותיו ומחשבותיו באופן חופשי.
אחת החובות הנהוגות בטיפול היא חובת הסודיות המקצועית, אשר מבטיחה ללקוח כי שום דבר ממה שנאמר ונעשה בחדר הטיפול לא יועבר על-ידי המטפל החוצה.

גם במסגרות שירות בתי הסוהר (שב"ס) מתקיים טיפול אחד מיעדי השב"ס הוא טיפול באסיר בתקופת שהותו בכלא במטרה לשקם אותו ולהכין אותו לחיים שלאחר השחרור. לכן טיפול בכלא או טיפול תחת צו כולל את כל המתואר למעלה, מלבד הזכות לסודיות.

לכל אסיר נתונה הזכות להסכים ולהשתתף בתוכנית טיפולית כזו או אחרת. המגוון המוצע נע מטיפול פרטני, קבוצתי או פרויקט טיפולי בתחום מסוים שעשוי להימשך מספר חודשים. לדוגמה, קיימות קבוצות שונות כמו, קבוצה למאסר ראשון, לשיפור התקשורת הבין אישית, ניהול שליטה בכעסים, הבנת הגורמים לאלימות ועוד.

בנוסף, קיימות מחלקות טיפוליות העוסקות בטיפול גמילה מסמים, גמילה מאלכוהול, לגברים אלימים וכו'. מטרת התוכניות הטיפוליות היא להעניק לאסיר טיפול על מנת שהאסיר לא ישוב לביצוע עבירותיו לאחר שחרורו מהכלא.
ההשתתפות בטיפול תלויה במוטיבציה של האסיר, ביתרת תקופת מאסרו ובהשתתפות האסיר בטיפול ועשויה להשפיע עלל זכותו לשחרור מוקדם.

מלבד טיפול, לאסירים בתוך הכלא קיימות שתי מערכות חינוך, פורמלית ובלתי פורמלית.
החינוך הפורמלי מקנה לימודי יסוד למי שלא רכשו השכלה יסודית.
החינוך הבלתי פורמלי, לעומת זאת, מקנה לאסיר לימודי העשרה בתחומים שונים כמסגרת משלימה למערך ההשכלהה הפורמלית כמו שיעורי ספורט, אמנות וכד' המועברים על ידי מתנדבים.
בנוסף, קיימות מסגרות תעסוקה שונות ששב"ס מתייחס אליהן ברצינות רבה עד אשר קבע בשנת 1971 שסירוב של אסירר לעבוד ייחשב כעבירת משמעת.
בשלב הראשון מועסק האסיר, בהסכמה, בעבודות תחזוקה שוטפות כגון ניקיון ואפסנאות ובשלב מתקדם יותר משתלב האסירר בקורסי הכשרה מקצועית בפיקוח משרד העבודה והרווחה כגון פחחות, ספרות ומחשבים ובסוף הקורס מקבל האסיר תעודה מקצועית.
לכל אורך תקופת הלמידה מתוגמל האסיר בסכום כספי. אסירים מתאימים אף משתלבים במסגרות עבודה מחוץ לכלא, כהכנהה לקראת שחרורם.
המסגרת התעסוקתית תורמת רבות לשיקומו של האסיר, שכן התעסוקה נותנת לו צורך בסיסי בביטוי כשרונותיו ויכולותיו,, לימוד דרכים להשתלבות במעגל התעסוקה והדבר מסייע להגדלת סיכוייו למציאת עבודה לאחר השחרור.
באופן זה משתפר דימויו העצמי של האסיר, דימויו בעיניי סביבתו הקרובה (שכן כעת הוא עצמאי ומסוגל לפרנס את עצמו ואתת משפחתו) ודימויו בעיניי החברה בכלל.‏

ועדת השחרורים

הזכות לעמוד בפני ועדת השחרורים היא אחת מזכויות היסוד שיש לאסירים בישראל, אך זכות זו לא מקנה כרטיס יציאה בטוח אל החופש.
אסיר המרצה עונש מאסר של למעלה מחצי שנה ועד בכלל, זכאי שעניינו יעלה בתום תקופת שני שליש ממאסרו לפני ועדתת השחרורים.
בפני נציגי וועדות השחרורים קיימים מספר שיקולים טרם יאשרו את השחרור על תנאי.

השיקול הראשון שנלקח בחשבון הוא מידת הסיכון לשלום הציבור אם האסיר ישתחרר ממאסרו.
שיקולים נוספים מתייחסים למספר המאסרים שבעברו של האסיר, מידת חומרת העבירה בגינה נפסקה לאסיר תקופת המאסרר ולעיתים גם ההשפעה הציבורית שיש בעבירה זו.
גם התנהגותו של האסיר במהלך ריצוי עונשו בכלא נבדקת היטב ומכאן נובע הכינוי – "ניכוי שליש על התנהגות טובה".
כמו כן יבדקו האם כנגד האסיר תלויים כתבי אישום נוספים והאם זכה בעבר לשחרור מוקדם או להקלות בעונש מטעם נשיאא המדינה.
בנוסף, מגישה לעיתים הפרקליטות לוועדה מידע מודיעיני חסויי מטעם המשטרה ו/או שב"ס ולהם, לעמדתם ולחומרתת המידעים, חשיבות קריטית להמלצה לשחרור. מידע מודיעיני כולל בין השאר המשך פעילות פלילית בכלא או מחוצה לו.

תנאי נוסף ומהותי הנו תוכנית השיקום והפיקוח אליו יוצא האסיר כשהנו עדיין בתקופת הרישיון. אחד המוסדות המסייעים בכך היא הרשות לשיקום האסיר (רש"א) שמצרפת את חוות דעתה לבקשתו של האסיר ובונה עבורו תוכנית טיפול ושיקום בקהילה או בהוסטל שבראשותה.
הוועדה מייחסת חשיבות לדעתה של רש"א ובמידה והאסיר זוכה לחוות דעת שלילית מטעם רש"א או סרוב לטפל בו ללאא נימוק, יש לאסירים את הזכות להציע תוכניות שיקום פרטית שבדרך כלל מנוהלות על ידי מומחים בתחום העבריינות.
מגוון העבירות הוא רחב וכך גם תוכניות הטיפול: עבירות סמים, רצח והריגה, אלימות סתם ואלימות במשפחה, תעבורה, מין,, רכוש, מרמה ועוד.
אסיר רצדיביסט שחוזר שוב ושוב לכלא בשל פשעים שביצע, סביר להניח כי לא ייזכה להקלה או לשחרור מוקדם.
אבל אם מדובר, למשל, באסיר מכור שעבר תהליך משמעותי בכלא, נגמל מהתמכרותו וזכה להמלצות טובות מטעם גורמיי הטיפול, ייתכן ויזכה להתחשבות מיוחדת.

הרכב ועדת שחרורים כולל שופט (או שופט בדימוס), שני נציגי ציבור בעלי ניסיון של לפחות חמש שנים מתחומים של קרימינולוגיה, פסיכולוגיה, חינוך או עבודה סוציאלית.
בוועדה גם נציג שירות בתי הסוהר שתורם את דעתו, אך ללא זכות הצבעה.
כמו-כן נוכחים מזכיר הועדה, נציג הפרקליטות והאסיר ומייצגו (עורך הדין).
בפני הועדה מוצג כל החומר הרלוונטי בעיניינו של האסיר כמו המלצות עובדים סוציאליים, חוות דעת מנהל הכלא, חוות דעתת ועדת אלימות במשפחה (אלמ"ב), חוות דעת ועדת גילוי עריות, חוות דעת מב"ן (פסיכיאטרי), קיומה של תכנית שיקום מטעם רש"א או קיום תכנית שיקום פרטית.
אסיר הזוכה ל"שליש", נקרא אסיר ברשיון ועליו להגיע, אחת לתקופה מסוימת, לביקורת שם נבדק האם הוא אכן עומד בתנאיי הרישיון, כמו למשל עובד או משתתף בתהליך הטיפול שהציג.
כל שינוי שהאסיר מבקש לבצע בתנאים שקיבל, הוא מחויב לקבל את אישור הוועדה ואסור לו בתכלית האיסור לשנות כתובת,, מקום עבודה או להפסיק טיפול על דעת עצמו.
כל שינוי שלא אושר, עלול לבטל את ה"שליש" ולהחזירו לכלא.

במהלך יום דיונים, הועדה דנה בעשרות בקשות לשחרור, קוראת היטב את החומר המוצג בפניה, מקשיבה לעמדת הפרקליטות (המייצגת את המדינה), לסניגור (המייצג את האסיר) ולאסיר עצמו.
לאחר מכן מתדיינת בדלתיים סגורות על מכלול הנתונים אם לשחרר או לא את האסיר שבפניה שחרור מוקדם.
החלטה זו הינה משמעותית, רגישה ובעלת כובד אחריות ציבורי אותו חברי הועדה חשים, באיזון הרגיש של הצורך להגן עלל החברה מפני עבריינים לצורך החשוב בשיקומם למענם ולמען היותם אזרחים ראויים בחברה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

נושאים נוספים: