נהיגה תחת השפעה – ההיבט החוקי והחברתי

נכתב בתאריך 16 בדצמבר 2016   על ידי: עמותת אפשר

 

מאת: עו"ד אלה שוורצמן (LL.B,M.B.A) מרצה לבני נוער ולמבוגרים בהיבטים משפטיים הנוגעים לאלכוהול, סמים, אלימות ובטיחות בדרכים תוך נגיעה חווייתית ומעשית לחיי היום-יום ella@ella-law.com; WWW.ELLA-LAW.COM
מתוך: ביטאון עמותת "אפשר"
בישראל, כמו בכל העולם, קיימת תרבות של שתיית אלכוהול. ראוי שהציבור בארץ יבין זאת ויפסיק להתעלם מהבעיה.  הפעילות של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול ושל גופים ציבוריים נוספים, פעילות ברוכה ככל שתהיה, אינה יכולה להתקיים בחלל ריק.
כל הגורמים העוסקים בתחום צריכים לחבור יחדיו. הנתון היחיד שנראה מעודד במקצת מצוי בתחום הנהיגה תחת השפעה של אלכוהול. בתחום זה ניכר כי המאמצים הרבים שהושקעו על ידי כל הגורמים הרלוונטיים אכן נושאים פרי והציבור בארץ מכיר בסכנות ובבעיה.

על פי מחקרים שנעשו ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים (1), כמחצית (46%) מהמרואיינים שנהגו בשבוע האחרון ציינו כי שתו משקה אלכוהולי לפחות פעם אחת בחודש האחרון. מבחינה מגדרית יותר גברים (55%) מאשר נשים (34%), מבחינת הגיל, יותר צעירים מאשר מבוגרים מדווחים על שתיית אלכוהול. מרבית הנשאלים (95%) סבורים כי קיימת בעיה של נהיגה בשכרות בישראל. כלומר, הממצא המעודד העולה מן הסקר הוא שרוב הציבור מודע לסכנות של נהיגה בשכרות. 76% מהנשאלים סבורים גם כי למי ששותה ונוהג יש סיכוי בינוני, גבוה, או אף גבוה מאוד להיות מעורב בתאונות דרכים במוקדם או במאוחר.

האם עצם עליית המודעות לבעיה יש בה כדי להרגיע או לנטרל את הסיכון? לא בהכרח.
נדמה כי נהגים רבים חסרים ידע עדכני וברור בפרטים הקשורים לנהיגה תחת השפעה ולחוקים הרלוונטיים בנושא זה. הנתוןן המטריד שעולה מהסקר שלעיל הוא, שאף שיש מודעות כללית לסיכון אין ידע רב בשאלות פרקטיות כמו מהי כמות האלכוהול שאפשר לשתות ולהיות כשיר לנהיגה, אם בכלל וכד'.

נהיגה תחת השפעת אלכוהול היא גורם סיכון עיקרי לתאונות דרכים ברמה כלל עולמית.
הסיכון להתרחשות תאונה עולה, ככל שרמת האלכוהול בדם עולה, והסיכון של נהג שיכור להיות מעורב בתאונה קטלנית גבוהה פי 17 בהשוואה לנהג שאינו נוהג תחת השפעת אלכוהול. בקרב נהגים צעירים הנוהגים בהשפעת אלכוהול, הסיכון למעורבות בתאונה קטלנית גבוה אף יותר (2).

רבים מן הנהגים המואשמים בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, אינם מבינים איך זה יתכן שהם מוגדרים "שיכורים".
בהרצאות בפני צעירים ובני נוער שאותם אני מעבירה, במשרד החינוך ובמשרד הביטחון (צה"ל) אני פוגשת נהגים, שטועניםם שהם הרי "ממש בסדר", ממש "סחי" כשפת הצעירים ברחוב. הם כלל לא מרגישים איך האלכוהול משפיע עליהם, ואם האלכוהול לא משפיע אז למה הם נחשבים "שיכורים" על פי חוק. ואיך זה שרישיונם עלול להישלל לשנתיים?

המשפטים שנאמרים על ידי הצעירים משקפים את המציאות בה אנו חיים.
הצעירים של היום לא מבינים את מידת ההשפעה של האלכוהול על גופם וחושבים בהרבה מהמקרים ש"לי זה לא יקרה". אםם לרגע אחד יקשיבו לעצמם, הם יבינו לבד שדרך מחשבתם אינה הגיונית.

בשורות הבאות אפרוש מעט מידע על השפעת האלכוהול על הנהג ובעיקר אתייחס לחוקים הקיימים במשפט הישראלי בנושא זה.

אלכוהול משפיע על כולם, מי יותר ומי פחות.
ההשפעה של האלכוהול על האדם מתרחשת במהירות. דקות ספורות מספיקות בכדי שהנהג ששתה אלכוהול, יתחיל להרגישש את השפעתו. כאשר האתנול נכנס לגוף, הוא נספג במהירות ומתפזר דרך דופן הקיבה והמעי, מגיע לכבד ונכנס לזרם הדם.
שכרות היא כינוי למצב שבו נמצא האדם תחת השפעה של אלכוהול. רמת השכרות עולה, בין השאר, בהתאם לכמותת האלכוהול הנצרכת, אבל בעיקר בהתייחס למשתנים אישיים לכל אחד ולכן ההשפעה אינה אחידה ומשתנה מאדם לאדם.
המשתנים שצריך לקחת בחשבון הם משקל הגוף של הנהג, מין הנהג, קצב חילוף החומרים בגופו, כמות המים ששתה הנהג,, האם הנהג אכל לפני שתיית האלכוהול ואפילו מה הוא אכל (ככל שהאוכל שומני יותר מידת הספיגה איטית יותר).

שתיית אלכוהול משפיעה על טווח רחב של כישורי הנהיגה:
שיבוש יכולת השיפוט (האלכוהול הוא זה שמחליט עכשיו), הגברת האימפולסיביות, החלשת עכבות התנהגויות והאטת יכולתת התגובה לגירויים. רמת הקשב של הנהג משתנה, תנועת העיניים של הנהג, עמידותו לסִנוור, התפיסה החזותית שלו, זמן התגובה שלו, יכולתו לכוון את הרכב (באמצעות ההגה), תהליך עיבוד המידע ועוד.

סעיף 169 לתקנות התעבורה (3), אוסר על נהיגה בשכרות. ומתי אדם נחשב לשיכור?
אם ריכוז האלכוהול בגופו עולה על 50 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם או על 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אווירר נשוף.
נהגים צעירים, נהגים חדשים ונהגים מקצועיים מוגדרים שיכורים, אם בגופם יש אלכוהול בריכוז העולה על 10 מיליגרםם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם או על 50  מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.
מי שבגופו נמצא סם מסוכן.
בהתייחס לאפשרות הראשונה, יצוין כי לאורך השנים הפסיקה העלתה והעמידה רף זה על 290 מיקרוגרם אויר נשוף. קרי, נהגג אשר נתפס בנהיגה כאשר בבדיקת הינשוף יימצא אלכוהול במידה של מעל 291 מיקרוגרם, ייחשב כמי שנהג תחת השפעת אלכוהול ויואשם בנהיגה בשכרות. פחות מתוצאה זו משטרת התנועה בישראל אינה אוכפת.

בדיקת האלכוהול מבוססת על פקודת התעבורה (4) הקובעת את הכללים לפיהם מתקיימת בדיקת השכרות ואת רמת הענישה.

  • לפי סעיף 39א' לפקודת התעבורה – "הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף62(3), דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה – פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר."
  • יש לציין כי ענישה זו באה בנוסף לאפשרות החרמת הרכב למשך חודש ימים ופסילה מנהלית של הרישיון על ידי קצין משטרה (בדרך כלל הפסילה המנהלית נחשבת במניין ימי הפסילה שיקבעו בפועל).
  • לפי סעיף64ב. (א1) לפקודת התעבורה – "…שוטר רשאי לדרוש מנהג לתת לו דגימת נשיפה מפיו, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה…" לפי סעיף 64ב. (ב) לפקודת התעבורה – "…שוטר רשאי לדרוש מנהג, שהיה מעורב בתאונת דרכים או שיש לשוטר חשד סביר שהוא שיכור או מסומם, לתת לו דגימת שתן או דגימת דם אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז או אם מצוי בגופו סם מסוכן…."
  • לפי סעיף 64ב. (ב2) לפקודת התעבורה – "…שוטר הדורש מנהג לתת לו דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם, יודיע לו את מטרת נטילת הדגימה, יבקש את הסכמתו ויסביר לו את המשמעות המשפטית לסירובו…." לפי סעיף64ד. (א) לפקודת התעבורה – "…סרב הנהג לתת דגימה יראו אותו כמי שעבר את העברה….".

האם כמות האלכוהול הנמדדת משפיעה על מידת העונש?
התשובה לכך אינה חד משמעית. לכאורה חייב להיות קשר ישיר בין הכמות הנמדדת ומידת העונש (וניתן לראות זאת בהצעותת חוק שהוגשו בכנסת במהלך אוקטובר 2013 להקבלת הענישה לפי רמות האלכוהול ששתה הנהג), אך מכיוון שמדובר בחוק שנועד להעביר מסר של הרתעה מפני הנהיגה תחת השפעת אלכוהול, אין חובה לרשות השופטת להתייחס למידת השכרות בין אם הינה 291 מיקרוגרם אויר נשוף ובין אם היא 800 מיקרוגרם נשוף. במקרים מסוימים נקבעת פסילה זהה גם לשתי תוצאות אלה.

יצוין בהקשר זה כי משטרת התנועה בישראל, מוסיפה על בדיקת הינשוף את בדיקת "המאפיינים" שהייתה נהוגה בעבר, לפני כניסת הינשוף לישראל.
בבדיקת המאפיינים, יבקש השוטר מהנהג לעמוד בצורה יציבה במשך מספר דקות, ללכת על קו ישר, לנסות לגעת עם האצבעע בקצה האף, השוטר יריח את הבל הפה, ינהל שיחה קצרה עם הנהג, יבדוק את לבושו והתנהגותו ויציין זאת, בטופס "דוח המאפיינים".
בדיקה זו אינה מופיעה כדרישה בחוק אך היא מסייעת להגשת כתב האישום. פעמים רבות אני שומעת בהרצאות נהגיםם צעירים ששואלים אותי מדוע אין התחשבות בענישה אם בדיקת המאפיינים מראה כי האלכוהול לא משפיע עליהם. וזו אולי אחת הבעיות איתה אנו מתמודדים היום, כשרוב הנהגים שנתפסים שיכורים על פי חוק אינם מרגישים שיכורים ולכן מלכתחילה קיבלו את ההחלטה שהם יכולים לנהוג במצבם.

אני מאמינה שסוד ההצלחה שלנו בהתמודדות עם התופעה תלוי בשילוב כוחות של כל הגורמים העוסקים בתחום.
האכיפה שמתבצעת על ידי משטרת ישראל, החקיקה שחוקקה כנסת ישראל, שתיהן חיוניות וטובות, אולם אכיפה וחקיקהה בלבד, זה בהחלט לא מספיק. צריך לדעתי להתחיל בחינוך וככל שנקדים את גיל החינוך כן ייטב, חובה שכל נהג צעיר בישראל ידע מהן הסכנות הכרוכות בנהיגה תחת השפעת אלכוהול ומה החוק קובע בעניין!

נהג צעיר שילמד כבר היום, בלימודי התיאוריה, בתחילת דרכו על הכביש, את הסכנות הכרוכות בנהיגה תחת השפעה, יהיה נהג זהיר יותר בעתיד ואזרח מועיל יותר למדינה. השפעת האלכוהול עלינו מתחילה כבר מהלגימה הראשונה וזה כלל לא משנה אם או עד כמה אנו מורגלים לשתות, אם בכלל יש דבר כזה.

"אם שותים לא נוהגים" זאת לא רק סיסמה שהמציא פרסומאי. זו דרך חיים של כל אחת ואחד מאתנו.
ואם נתחיל בחינוך, נצליח ביחד להציל חיים. להרצאה שלי אני קוראת "נהיגה תחת השפעה", לא כי זה איך אנחנו נוהגים בכביש ועד כמה האלכוהול משפיע עלינו או לא, אלא כי זה איך אנחנו נוהגים אחד כלפי השני כחברה ועד כמה אנחנו מצליחים להשפיע אחד על השני. זאת ההשפעה האמתית, הרבה יותר מההשפעה של האלכוהול עצמו.
היכולת שלנו להעביר בחינוך שהאלכוהול משפיע מהלגימה הראשונה, שאסור לשתות ולנהוג, היכולת שלנו לדבר אחד עם השני, שניגע יותר, שנדע יותר, שנאהב יותר, זאת ההשפעה האמיתית!!!

 

מראה מקום:

  • גולדווג ר, (2012), נהיגה תחת השפעת אלכוהול, אגף מחקר, חטיבת המידע והמחקר, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. (פורסם בפברואר 2013).
  •  נהיגה תחת השפעת אלכוהול, נהגי רכב, (2012), האתר של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
  • http://www.rsa.gov.il/mishtamaheyderech/nhageirechev/alkohol/Pages/default.aspx.
  •  תקנות התעבורה, תשכ"א – 1961.
  •  פקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א –1961.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

נושאים נוספים: