מהו טיפול קוגניטיבי התנהגותי – CBT ?

נכתב בתאריך 16 בדצמבר 2016   על ידי: אתר ׳נגמלים׳

מאת: דפנה שושני אשכנזי, פסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית CBT


טיפול קוגניטיבי התנהגותי – CBT –
מתאים לטפל במגוון רחב של קשיים כגון: טיפול בחרדות, דיכאון, פוביות, טראומות, מצבי רוח, שליטה בכעסים, התנהגויות כפייתיות, בטחון עצמי ודימוי עצמי.

טיפול CBT הוא לרוב טיפול קצר מועד,
המוקד יהיה בקשיים בהווה ובהתמודדות הבריאה והיעילה של האדם במצבים השונים במציאותו.. כמובן שתהיה התייחסות במידת הצורך לעבר, על מנת לבחון את התנאים שיצרו אמונות יסוד של האדם על עצמו, דפוסי חשיבה ודרכי התנהגות בחייו. ההבנה שדברים שלמדנו במהלך ההיסטוריה שלנו, הם נרכשים, ואי לכך נוכל ללמוד לשנותם – יכולה לעודד ולתת תקווה רבה לשינוי.

בטיפול בגישת ה- CBT אנו מייחסים חשיבות רבה למחשבות.
לתהליכי החשיבה והקוגניציה של האדם. תהליכים המשפיעים על מצב רוחנו, על התנהגותינו ועל התחושות הפיזיולוגיות שלנו.. לעיתים אלה תהליכים שאנו לא מודעים להם ולכן בטיפול נוכל ללמוד לזהות אותם ולעבוד עליהם בהתאם.

באופן כללי, מדובר על מעגליות:
מחשבה – מובילה להרגשה – מובילה להתנהגות. כל החלקים משפעים ומושפעים זה מזה. (חלק נוסף הינו הצדד התחושתי-פיזיולוגי. עליו ארחיב במאמרים נוספים המתקשרים לחרדות, התקפי חרדה וכו'). לא תמיד נוכל לשנות מציאות, אך נוכל לשנות את התפיסה שלנו ואת וההתייחסות הסובייקטיבית אליה, בהבנה שזה יתחיל מעגל של שיפור בהתנהלות שלנו, בהרגשה, בתחושה, ביחסים עם הסביבה וכיוצ"ב.

אנו יוצאים מנקודת הנחה שהאירועים בחיינו הם אובייקטיבים.
כל אדם ייתן פרשנות אחרת לאותו האירוע, ועל פי פרשנות זו יגיב אליו באופן אחר.

אנסה לפשט בדוגמא:
שני סטודנטים באוניברסיטה מקבלים ציון 800 בבחינה.

• סטודנט א' יחשוב את המחשבה הבאה:
“אני ממש כישלון. איזה ציון גרוע. כל השנים אמא שלי אמרה לי שאני לא מספיק טוב. והנה ההוכחה".
אותו סטודנט ירגיש מצוברח, אולי אפילו יבכה, ובהתנהגות שלו יישאר בחדרו, לבד וימשיך לשקוע בעוד מחשבות שליליותת ומעציבות על עצמו ועל העולם 🙁

• סטודנט ב' יחשוב את המחשבה הבאה:
יחסית למה שלמדתי לקראת המבחן – הציון מספק, אני מרוצה",
אותו סטודנט ירגיש שבע רצון, אפילו שמח, ובהתנהגות יצטרף לחברים שלו ויצא איתם לבית קפה 🙂

שימו לב -האירוע, קרי הציון הוא אותו אירוע, 80 הוא 80. היחס של כל סטודנט לציון והפרשנות שלו המיוצגת במחשבה – היא אשר תשפיע על ההרגשה שלו ועל דרך ההתנהגות. וכאן השוני.

בטיפול קוגניטיבי התנהגותי נלמד:
לזהות מחשבות אוטומאטיות, להעלות אותם למודעות, לבחון אותן, לערער עליהן ולנסות להחליפן במחשבות נכונות יותר,, גמישות, ויעילות לנו לתפקוד שלנו.

אנשים יכולים לחשוב שאינם מסוגלים לשנות את המחשבה,
אחרי שנים שהם רגילים לדפוס החשיבה – אך למען האמת בתרגול המתאים זה אפשרי. זה לעיתים יותר פשוט ממה שזהה נשמע, ולעיתים דורש אימון ותרגול רב יותר – אך אנו לומדים לשים את ה"טייס האוטומאטי", המחשבות האוטומאטיות בצד ולקחת את ההגאים לידיים שלנו. להתחיל להוביל ולנהל את חיינו על פי התוצאות שנרצה להגיע אליהן.

כמו כן אנחנו לא חייבים באמת להילחם במחשבה לא נכונה ולהחליף אותה.
מספיק שלא ניקח אותה כמובן מאליו, לא נפרש אותה כעובדה – ונוכל להוסיף לרפרטואר שלנו מגוון מחשבות נוספות. בעתת הצורך תהיה לנו האפשרות לבחור באחת מהן, וכל ההתנהלות שלנו תשתנה בהתאם.

כמו "לראות את חצי הכוס המלאה או את חצי הכוס הריקה".
אולי זה נשמע כקלישאה אבל אם נחשוב רגע נבין עד כמה זה מדוייק. משום שכאשר נצפה בכוס מלאה עד לחציה, הבחירהה בידינו – אם להתבונן בחציה הריק של הכוס, או אם להסיט את מבטנו ולהתמקד בחצי המלא.  באותו אופן אנו יכולים להתבונן בחיינו. אם נבחר לשים את הדגש על מה שאין לנו, מה שחסר – ככל הנראה יעלו במוחנו מחשבות שליליות וקשות אשר יגרמו לנו להרגיש תסכול, חרדה, דיכאון. ואם נבחר לחשוב על מה שיש לנו בחיים, על מה שאנו מעריכים – המחשבות יהיו חיוביות ונעימות וקרוב לודאי שהרגשות ישתנו בהתאם ולטובה.

לסיכום,
אנחנו הכלי שמתנהל בחיינו, בקשרי המשפחה, ביחסים החברתיים, בעבודה, בתחושת הערך העצמי, ועבודה אישית עלל המחשבות שלנו היא משמעותית ובעלת השפעה אדירה על חיינו. חשוב לעבוד על דרכי החשיבה והמחשבות, לזהות, להגמיש, להרחיב, לשנות – במטרה להיות מסוגלים להתמודד בדרך היעילה והמיטיבה עימנו.

באופן זה נוכל להרגיש טוב יותר, להגיב אחרת ולהתחיל מעגלים חיוביים בחיים שיזמנו עוד ועוד הצלחות, שמחות, אהבות, השלמה וסיפוק.

שנחשוב חיובי.

בהצלחה 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

נושאים נוספים: