העבודה הסוציאלית בשלבי הגמילה והשינוי

נכתב בתאריך 16 בדצמבר 2016   על ידי: עמותת אפשר

נכתב ע״י פרופ' אלי לונטל – ראש התוכנית ללימודים לתואר שני

החוג לעבודה סוציאלית , המכללה האקדמית תל-חי

מנהל לשעבר (1982-2011) של המרכז לטיפול בנפגעי סמים, חיפה

 

יציאה ממעגל ההתמכרות לחומרים פסיכו-אקטיביים הוא אחד מהשינויים הקשים ביותר אליו אדם יכול להידרש במהלך חייו. שינוי הרגלים ככלל הוא מהלך קשה לאדם, ושינוי מסוג זה קשה שבעתיים. הקושי נובע בדרך כלל מהצרכים העמוקים שההתמכרות לחומרים פסיכו-אקטיביים משרתת. בני אדם רבים משתמשים או השתמשו בעבר בחומרים פסיכו-אקטיביים המשנים באופן משמעותי את מצב התודעה, רק מיעוט קטן מאנשים אלה מגיעים למצב של התמכרות הכוללת תלות פיזית ונפשית הכרוכות זו בזו. לדוגמא, רבים בציבור שותים אלכוהול, אך רק מיעוט קטן מגיע למצב אלכוהוליזם, רבים משתמשים במריחואנה ורק מיעוט מהם מגיע למצב של התמכרות. בדרך כלל התהליך של מעבר משימוש להתמכרות מתרחש אצל אנשים שעבורם החומרים משמשים לשיכוך צרכים עמוקים. ככלל, השימוש בחומרים משמש כמרכך של המציאות החיצונית אתה האדם נדרש להתמודד. המקור לקושי בהתמודדות עם הסביבה החיצונית והצורך להשתמש בחומרים אלה עשוי לנבוע מצרכים פיזיולוגיים שונים, כולל כאלה על רקע גנטי או נרכש וגם כאלה הנובעים מטראומות רגשיות שונות. במספר לא מבוטל של מכורים לחומרים ניתן למצוא גם מצב של אבחנה כפולה הכוללת הפרעות פסיכיאטריות שונות. הרוב המכריע של המכורים לחומרים מגיע לשלב הטיפול כאשר התפקוד החברתי של האדם לקוי והוא לכוד במעגל ההתמכרות.

 

כשהתחלתי בעבודתי כמנהל המרכז לטיפול בנפגעי סמים בחיפה בשנת 1982 מספר העובדים בתחום בארץ עמד על עשרות בודדות מהם מעט מאד עובדים סוציאליים. המערך הממשלתי התומך בעבודה בתחום ההתמכרויות לסמים האסורים על פי החוק לא היה מפותח כלל. כחמש שנים מאוחר יותר קמה היחידה הראשונה לטיפול בנפגעי סמים בעירית לוד ומספר שנים לאחר מכן הוקמה המחלקה לטיפול בהתמכרויות במשרד הרווחה. מאז ובמיוחד בתחילת שנות התשעים חלה תנופת פיתוח, ומספר העובדים הסוציאליים העוסקים בהתמכרויות גדל בהתמדה והגיע למאות רבות של עובדים. העובדים סוציאליים עובדים בטווח רחב של תפקידים במסגרות טיפול רבות ומגוונות.

עובדים סוציאליים משמשים כמנהלי מסגרות ומערכות טיפול, מפקחים, מורים ומרצים, חוקרים ועוד. במאמר קצר זה אתייחס בעיקר לתפקידו של העובד הסוציאלי כמלווה ישיר של האדם הנמצא בתהליך השינוי של היציאה מהתמכרות. חשוב בכל זאת להדגיש כי לעובדים שעיקר עיסוקם אינו בטיפול ישיר יש מגוון תפקידים המחייב הכשרה ייעודית. המקצוע בכללו, בתפקידו כסוכן שינוי ומייצג לקוחות, צריך לפעול במרץ לשינוי ציבורי בתפיסה של נפגעי התמכרויות כמו-גם שומר הסף לגבי התהליכים המתרחשים בשנים האחרונות. התהליכים של הפרטה ומכרוז עלולים להוות סכנה מהותית לאיכות הטיפול ועלינו לעמוד על המשמר.

 

תהליך השינוי הנדרש ממכור לחומרים פסיכו-אקטיביים הוא תהליך מורכב. אתאר את התהליך באמצעות חמישה שלבים ובכל אחד מהם אתייחס בקצרה לתפקידו של העובד הסוציאלי כמסייע להתקדמות:

  • טרום התלבטות (Pre Contemplation) – המכור עדיין אינו שוקל שינוי התנהגות משום שאינו תופש את השימוש ותוצאותיו כבעיה, או לחילופין מבטא משאלות פסיביות שדברים ישתנו. תפקידו של העובד הסוציאלי בשלב זה יכול להתבטא בפעילויות יישוג ובעבודה עם המערכת המשפחתית והחברתית שלעיתים תומכת שלא ביודעין בהתמכרות. יש לשים לב בשלב זה לנושא התלות השיתופית.
  • התלבטות (Contemplation) – מתאפיין במילים: "כן, אבל…". המכור כבר מודע לבעייתו אך לא בטוח שהוא רוצה לשנותה או שקיים רצון להשתנות אך מעט מאוד מחויבות לעשות כן. בשלב זה יכול העבד הסוציאלי להשתמש בטכניקות של ראיון מוטיבציוני ולהמשיך את הפעילויות מהשלב הקודם.
  •   החלטה (Preparation) – שלב שבו מתחייב המכור לפעול למען שינוי בחייו, ומכין עצמו  לכך על-ידי גיבוש תכנית מציאותית ובת-ביצוע שמתאימה לכוחותיו וחולשותיו. בשלב זה, התנסות במחסומים לשינוי עשויה להחזיר אותו לשלב ההתלבטות. כאן נדרשת בעיקר התערבות פרטנית הממוקדת במטרות, בבניית תוכנית ראלית ליציאה ממעגל ההתמכרות עם או ללא סיוע תרופתי והתאמה נכונה של מסגרת טיפולית.
  •   פעולה (Action)המכור מתחיל לנהוג לפי תכניתו ומפסיק להשתמש. שלב זה דורש מוטיבציה רבה והוא כרוך בשינוי דפוסי ההתנהגות והתמודדות עם פיתויים העלולים להביא למעידה. גם כאן נדרש טיפול פרטני הממוקד ראשית בהגברת המחויבות ושיתוף פעולה בכל הנוגע להצמדות לתוכנית הטיפול ולטיפול התרופתי כאשר כזה נדרש. בנוסף ועם ההתקדמות צריך להתחיל לגבש תוכנית למניעת מעידות. ניתן להתחיל לחשוב על שילוב בקבוצות לעזרה עצמית במידה ומתאים.
  •   תחזוקה (Maintenance) – לאחר שהשינוי כבר נעשה מגיע שלב התחזוקה בו מצליח המכור להתמודד עם לחצים ומצבי חיים בדרכים חדשות, ללא שימוש בסם. באמצעות כלי התמודדות שרכש בטיפול, עוסק המכור בפעולות שמשמרות את התחייבותו לניקיון ומתרחק מפיתויים ככל האפשר, כאשר סכנת ההישנות הולכת ופוחתת עם הזמן. כאן העובד הסוציאלי נדרש לסייע בגיבוש תוכנית מלאה המיועדת למניעת מעידות, לסייע למטופל להתגבר על מחסומים אישיים, משפחתיים וסביבתיים בדרך לשיקום תיפקודי, לשלב את המטופל במידת הצורך בקבוצות לעזרה עצמית ולסייע לו בבניית תוכנית ראלית להמשך חייו. סיומו של שלב זה הוא בפרידה שגם בה ניתן להשתמש כחוויה מתקנת.

 

בנוסף, לעובד הסוציאלי שני תפקידים המלווים את תהליך הגמילה לכל אורכו. האחד הבטחה כי הטיפול בנפגע ההתמכרויות יהיה כוללני ויתייחס למגוון הצרכים של המטופל (בריאות נפש, תעסוקה, מצב משפטי, חובות ועוד). לצורך זה העובד בסוציאלי יכול לפעול ביחד עם צוות בינ-מקצועי או לשמש מתווך, מתאם ומסנגר לצורך גיוס השירותים הנדרשים. השני הוא הסרת מחסומים בצד החברתי/משפחתי. בשלבים שונים של הטיפול חסמים אלה יכולים ללבוש ולפשוט צורה. חשובה הערנות לכך וגיבוש התערבויות לניטרולם.

המאמר מבוסס על שני פרקים מהספר "עבודה סוציאלית בישראל" בעריכת חובב, מ.  לונטל, א.  וקטן, י. בהוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012

פרק 5 בשער שני (עמודים 115-144)  "עבודה סוציאלית פרטנית" של לונטל א. ופרק 27 בשער רביעי (עמודים 654-682) "סוגיות בטיפול בנפגעי סמים" של אלטוס ל. ולונטל א.

 

מתוך בטאון ״הכל אל אלכוהול״ – עמותת אפשר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

נושאים נוספים: