תגובת “מלחמה או מנוסה”

נכתב בתאריך 13 באוגוסט 2017   על ידי: אתר ׳נגמלים׳

תגובות גופניות ונפשיות בעת מצב דחק שכיחות אצל כל אדם נורמלי. תגובות אלו קשורות לאינסטינקט, המלווה אותנו עוד מתקופת אבות אבותינו הקדמוניים – אינסטינקט ההשרדות. כאשר אנו ניצבים בפני מצב, המעורר בנו תחושת סכנה, גופנו מפריש הורמוני חרום, שהידוע מביניהם הוא האדרנלין. עליה ברמת הורמוני החרום בדם, עזרה לאדם הקדמון לגייס אנרגיה לצורך “מלחמה או מנוסה”. בעת שהורמוני החרום זורמים בדם, ברמה גבוהה, תפקודנו עשוי להשתפר, ואנו מסוגלים לבצע פעולות גופניות במהירות ובעוצמה רבה, כמו בעת תחרות ספורטיבית. לצערנו, בעת שרמת הורמוני החרום גבוהה מדי, כמו בעת חרדה, תפקודנו עלול להדרדר.

 

לשינויים ברמת הורמוני החרום בדם, ישנה השפעה מידית על תחושותינו הגופניות והנפשיות. דמיינו לעצמכם שאתם שרועים ברוגע על כורסה נוחה ולפתע אתם שומעים רעש חזק מאחוריכם. באופן אינסטינקטיבי, אתם מפנים את מבטכם למוקד הרעש ושרירי גופכם נדרכים. במצב כזה, אתם ערוכים, גופנית ונפשית, לזנק ולהלחם בגורם הרעש או לנוס מפניו. במידה ותזהו את מוקד הרעש כחבר שחמד לצון, רמת הורמוני החרום פוחתת מידית וכתוצאה מכך, תחזרו לחוש ברוגע גופני ונפשי.

 

ניתן להשוות את תגובת “מלחמה או מנוסה” לתוכנת מחשב מיושנת, שנצרבה בדיסק הקשיח של מחשבים, שנוצרו לפני כ- 40 שנה, כלומר, בתחילת עידן המחשבים. במהלך השנים נוספו תוכנות מתקדמות רבות לדיסק הקשיח, אך התוכנה הישנה עדיין פועלת ברקע, ולעיתים היא עולה במפתיע על מסך המחשב. אדם שאינו בקיא בתוכנות מחשב ישנות, עלול לחשוב, בטעות, שהמחשב התקלקל או שהוא “השתגע”. הוא עלול לכעוס על המחשב, להתאכזב ממנו ולהתיעץ עם מומחים כיצד לסלק את התוכנה מהמסך. לצערי, תגובות דומות לאלו שכיחות אצל אנשים רבים הסובלים מחרדות בעוצמה גבוהה. אנשים נוטים לכעוס על עצמם, להתאכזב מעצמם ולעיתים הם חוששים שמא הם חלו במחלה גופנית או שמא הם עלולים לאבד שליטה עצמית.

 

קשייו של האדם המודרני נובעים מהעובדה, שסכנות היער שונות לחלוטין מסכנות החברה המודרנית. רוב רובן של סכנות היער נובעות מחיות טרף ולכן תגובת “מלחמה או מנוסה” היתה יעילה ביותר. לעומת זאת, רוב רובן של סכנות העידן המודרני, נובעות מגרויים, שתגובת “מלחמה או מנוסה” אינה מתאימה להתמודדות איתם. “סכנות” שכיחות בעידן המודרני הן: מבחן חשוב, פיטורין מהעבודה, ירידת שערים תלולה בבורסה, דחיה חברתית, מחלה במשפחה ומשבר ביחסי המשפחה. נשאלתי על ידי רבים, מדוע האינסטינקט הקדום, שתרם בעבר להישרדות, ממשיך עדיין לפעול, למרות חוסר יעילותו? התשובה לכך היא, שבמהלך האבולוציה, השתמרו במאגר הגנים שלנו אינסטינקטים קדומים, שעלינו ללמוד להשלים עם קיומם. אינסטינקטים מופעלים על ידי רגשות, שהם מהירים ולא על ידי חשיבה הגיונית, שהיא איטית. כתוצאה מכך, ברגע שהמוח מזהה תחושה של פחד, ולא משנה מה הוליד אותה, הוא מפרש זאת מידית כסכנה מטורף.

 

ישנם אנשים הנוטים לחוש בתסמיני חרדה בעוצמה הרבה יותר גבוהה מאחרים. שני גורמים משפיעים על תגובותינו למצבי דחק: תורשה וסביבה. מבחינה תורשתית, ישנם אנשים הנולדים עם תכונה של מקדם זהירות מאד גבוה. ביער, היה לתכונה זו יתרון השרדותי ניכר. לכל רעש קל הם זינקו וטיפסו על עץ. לעומתם האמיצים שלקחו סיכונים, נכחדו מהר יותר. בעידן המודרני, אנו מתיחסים לאנשים בעלי מקדם זהירות גבוה באופן שלילי וקוראים להם פחדנים. מלבד השפעת התורשה, תכונות האופי מעוצבות גם בעקבות חינוך ונסיון חיים. אנשים שעברו חוויות מפחידות עלולים להגביר את מקדם הזהירות שלהם ולחוש פחדים וחרדות מפני גרויים שונים שאינם מפחידים אנשים אחרים. לדוגמה: פחד מכלבים, מטיסה, ממקומות סגורים או גבוהים. בכדי להוריד את רמת מקדם הזהירות, כלומר, לפחד פחות ממצבים שאינם כה מסוכנים, חשוב להבין את השפעת נסיון החיים על תגובות חרדה. ביער, בעידן הקדום, כל בעל חיים עובר שני שלבים, בעקבות נסיון החיים שהוא צובר: הכללה והבחנה.

 

שלב ההכללה הינו חיוני ביותר להשרדות בעיקר בגיל הרך. כל בעל חיים צעיר, כאשר הוא נחשף לראשונה לחיית טרף כמו אריה, במחשב שבראשו נוצרת תוכנת הכללה האומרת, שכל חיה הדומה לאריה בחיצוניותה, תעורר מידית תגובת חרום. בעקבות הצטברות נסיון חיים, אמורה תגובת ההבחנה להתפתח בהדרגה. לאחר שבעל החיים הצעיר נס בבהלה וטיפס על עץ פעמים רבות, הוא החל להתבונן בעיון במוקד הרעש. בהדרגה הוא גילה, שלמרות שאריה וחמור משמיעים רעש דומה בין השיחים, ישנם גם הבדלים רבים ביניהם. מסקנתו היתה, שבעת שהוא מזהה חמור, אין צורך לנוס ולטפס על עץ. מצד שני, אם בעל החיים הצעיר מתגורר בסביבה השורצת הרבה מאד חיות טרף, שלב ההבחנה עלול לא להתפתח. עדיף תמיד לטפס על עץ מאשר לקחת סיכון ולהטרף. לצערינו, אנשים רבים, החיים בעידן המודרני, לא לוקחים סיכון ולכן הם לא פיתחו את שלב ההבחנה. כתוצאה מכך, הם מגיבים לרבים מגרויי היום יום בתגובת “מלחמה או מנוסה” למרות שגורם הסכנה אינו אריה או רוצח. אפשר להגדירם כבעלי מקדם זהירות מאד מאד גבוה, ושאינו תואם את הגרוי שעורר אותו. על אנשים אלו ללמוד, שגם אם הם חוששים מסכנה בעידן המודרני, תגובת “מלחמה או מנוסה” לא תעזור להם להתמודד עם הסכנה.

 

צ’ארלס דרווין כתב, שהרגשות הם חלק מתהליך הברירה הטבעית. לדעתו, הרגשות נוצרו אצל בני האדם, במהלך האבולוציה, כיוון שהם סיפקו תשובות לבעיות ספציפיות. במהלך עבודתי כפסיכולוג חלק גדול ממטופלי סבל מעוצמה מאד גבוהה של אחד מהרגשות לדוגמה: פחד, כעס, קנאה, דיכאון וחרטה. כיוון שידע הוא כח, חשוב לקורא, החש רגש מסויים בעוצמה מעל לממוצע, להבין את תרומתו האבולוציונית של רגש זה וכן דרכים למתן אותו.

 

בהמשך, רשימת רגשות שתרומתם של חלק מהם להישרדות ברורה ולחלק אני העלתי השערות בכיוון זה. אם לאחד מהקוראים יהיה הסבר שונה, אשמח אם הוא ישתף אותי.
פחד וחרדה. תרומתם זהירות יתר. הם תרמו לתגובת “מלחמה או מנוסה”.
התפרצויות זעם. תרומתם להילחם בחיות טרף או במאבקי מידרג בקבוצה החברתית. הם תרמו לתגובת “מלחמה או מנוסה”.
דיכאון. מטרתו ירידה בפעילות הכללית והפחתה בביטחון העצמי. התוצאה היא המנעות מלקיחת סיכונים. זה רגש שתרם לתגובת “מלחמה או מנוסה”.
מחשבות טורדניות. תרומתם, לגרום לאדם להכין תוכנית מגירה להתמודדות חיובית עם ציפיות שליליות.
הם תרמו לתגובת “מלחמה או מנוסה”.
אהבה. תרומתה הידוק הקשר לבן זוג אחד והשקעה בגידול הילדים.
קינאה של גבר לבת זוגו. תרומתה, זהירות שמא בת הזוג תתעבר על ידי זכר אחר ובן הזוג יצטרך לספק מזון לילדים שאינם שלו.
קינאה של אשה לבן זוגה. תרומתה, חשש שבן הזוג יתחיל לספק מזון והגנה לאישה אחרת ויזניח את האשה הראשונה וילדיהם המשותפים.
קינאה בהצלחת הזולת. תרומתה, הגברת הדחף להישגיות וכתוצאה עליה במידרג החברתי.
חרטה ורגשות אשם. המטרה, ללמוד משגיאות העבר.
שנאה. המטרה, התרחקות מאדם שלא בוטחים בו.
הנאה. מטרתה, הגברת הדחף להמשיך לבצע דברים התורמים להישרדות ולרביה.
גועל ממזון מסויים. מטרתו, הימנעות ממאכל שלא מתאים למערכת העיכול של האדם.

 

אנשים רבים נוטים לפתח חששות, שבעקבות תסמיני החרדה הם עלולים לסבול ממחלות גופניות כמו התקף לב, הפרעות במערכת הנשימה, או במערכת העיכול. הבעיה היא, שהפחד מפני תסמיני החרדה, מגביר את זרימת הורמוני החרום וכתוצאה מכך, רמת תסמיני החרדה עולה. חשוב לציין, שהאדם הקדמון חש בתסמיני חרדה ברמה מאד גבוהה, מספר רב של פעמים ביום. בכל היתקלות עם חית טרף, הוא נאלץ להילחם או לנוס על נפשו. השינויים המהירים בפעילות מערכות הגוף השונות, לא רק שלא הזיקו לבריאותו, אלא תרמו לבריאותו. רופאים ממליצים לאדם המודרני, המרבה לשבת שעות ארוכות במהלך עבודתו, להפעיל מערכות אלו בצורה מלאכותית כמו התעמלות, ריצות ומשחקי ספורט.

 

תסמיני החרדה עלולים לפגוע בבריאות עקב שלושה מצבים:
– התסמינים נמשכים ימים ושבועות ללא הפסקה.
– האדם סובל ממחלות גופניות חמורות במערכות גוף הפועלות בעת מצבי חרדה.
– האדם בגיל מאד מבוגר.

 

אפשר לדמות זאת למכונית, שמנועה עלול להיפגם במצבים הבאים:
– המכונית חדשה ונוהגים בה רק מספר מועט של ק”מ ביום במשך מספר שנים. נסיעה חד פעמית במהירות מופרזת עלולה לפגום במנוע.
– נהיגה במכונית במשך מספר שעות רב מאד, מבלי לעצור לצנן את המנוע.
– נהיגה במהירות רבה מאד במכונית ישנה שעברה קילומטרים רבים.

 

ד”ר מק’גוניגל, בהרצאתה על הנושא: “איך להפוך את הלחץ לידיד”, מסבירה את תרומתו של הורמון אוקסיטוצין לבריאותו ולאושרו של האדם. רמת ההורמון עולה בעת מצבי דחק, במטרה לגרום לאדם לתמוך ולהיתמך בעת סכנה. זו היא אחת מפעילויות מערכת “מלחמה או מנוסה”, שתרמה להישרדותו של האדם הקדמון. האדם המודרני מכנה הורמון זה בשם “הורמון האהבה”. מומלץ מאד להאזין להרצאתה של ד”ר קלי מק’גוניגל.
למתעניינים בפרטים נוספים על פעילות הורמון האוקסיטוצין, מומלץ לקרוא מאמר שפורסם בעיתון מעריב בשם: “מחקרים חדשים על הורמון האהבה: כל מה שצריך הוא לגעת וללטף” וכן מאמר באנגלית בשם: 10 Reasons Why Oxytocin Is The Most Amazing Molecule In The World.

 

כיוון שהאתר הנוכחי מתיחס לאינסטינקט ההשרדות כאל תוכנת מחשב מיושנת, הוא מלמד ללחוץ על מספר מקשי מחשב שבמוח, במטרה להוריד מהמסך את תוכנת ההשרדות. לפני שנלמד כיצד לעשות זאת, חשוב להבין את תרומתו של כל אחד מתסמיני החרדה להשרדותו של האדם הקדמון.

 

 

נלקח מהאתר של ד״ר ברוך אליצור – קישור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

נושאים נוספים: