היררכית הצרכים של מאסלו

נכתב בתאריך 16 בדצמבר 2016   על ידי: אתר ׳נגמלים׳

בבסיס התיאוריה ההנחה היא כי קיימים צרכים אוניברסאליים המשותפים לכל בני האדם (אשר משתנים בהתאם לסיטואציה התרבותית), והמניעים אותם.

קיימת הירארכיה של צרכים אלה, אשר מאורגנים על-פי סדר חשיבות. כאשר רמה מסוימת של צורך מסופקת, האדם פונה להגשמת הרמה הגבוהה הבאה במעלה.

חמשת השלבים בתיאוריה (עליהם הוסיף מאסלו בשלב מאוחר יותר עוד 3 צרכים) נובעים משני סוגי מניעים בסיסיים: מניעי החסך, ומניעי הגדילה.

מניעי החסך (D-Needs, Deficiency needs)

פועלים כדי למלא חסך מסוים בדברים שהם חיוניים לקיומו הפיסי והפסיכולוגי של האדם, לדוגמה: מזון, ביטחון ואהבה. מניעים אלו פועלים להפחתת מתח וחרדה ולהחזרה למצב של איזון. מניעי החסך משותפים לכל בני האדם, וכרוכים בסיפוק החסר בעזרת מקורות חיצוניים.

מניעי הגדילה (B-Needs, Being needs)

מספקים לאדם את המשמעות ואת הערך המוסף למענם כדאי לחיות, לדוגמה: הצורך באומנות, יופי, יצירתיות, והענקת אהבה. מניעים אלה אינם פועלים להפיג מתח אלא יוצרים מצב של מתח נעים. מניעי הגדילה (ההוויה) שונים מאדם לאדם, מכיוון שהם כרוכים בהגשמת טבעו הייחודי של כל פרט. כדי לספקם האדם שואב מכוחותיו הפנימיים ואינו תלוי במקורות חיצוניים.

בתחתית הפירמידה קיימים צרכי החסך, ובראשה צרכי הגדילה. על פי מאסלו רק לאחר שצרכיו של האדם ברמת מניעי החסך מסופקים, הוא יכול לעבור לסיפוק צרכים ברמת מניעי הגדילה.

בשלבים שונים בחיים או בגלל אירועים חיצונים יכולה להתרחש רגרסיה (נסיגה) לאחד השלבים המוקדמים יותר. דוגמה: אדם שאיבד את כל רכושו, יחזור לעיסוק בצרכיו הפיזיים וייתכן שלא יהיה פנוי לעיסוק בקריירה ובהגשמה העצמית בתקופה זו.

אחת הביקורות שהושמעו על תיאוריה זו מתייחסת לכך שבמקרים מסוימים אדם יכול לספק צרכים גבוהים בהיררכיה על אף שלא סופקו צרכים בסיסיים יותר. לדוגמא אמנים שעוסקים בהגשמה עצמית מבחינת היצירתיות שלהם בעוד הם חיים בעוני ובדלות.

כמו כן טענת המבקרים היא שניתן להימצא על רצף מסויים בכל אחד מהשלבים בפירמידת הצרכים. קרי, אדם יכול למצוא את עצמו מסופק במידה זו או אחרת בכל אחד מהצרכים, באופן מקביל.


לקריאה נוספת:

 Maslow, A. (1943). A theory of human motivation. Psychological Review, vol 50, 1943, 370-96

Maslow, A. (1968). Toward a Psychology of Being. New-York: Van Nostrand


התיאוריה של מאסלו – בתרשים כמבנה פירמידה: 

 פרמידת הצרכים לפי מאסלו

 1) רמה ראשונה – צרכים פיזיולוגיים
הצורך בנשימה, אוכל, מים, מין, שינה, סילוק הפרשות, הימנעות מכאב, ואיזון פיזיולוגי (הומאוסתזיס)
הצרכים הפיזיולוגיים הינן הדרישות הקיומיות להישרדות האדם. במידה והצרכים האלה אינם מסופקים – גוף האדם אינו יכול להמשיך ולתפקד.

2) רמה שנייה – צורך בביטחון
ביטחון מבחינה פיזית, בריאותית, כלכלית. יציבות משפחתית, יציבות תעסוקתית. כמו-כן הצורך בהגנה, בסדר, בחוק ובגבולות.
היכולת לנבא ולצפות התרחשויות יוצרת תחושת ביטחון – לשם כך האדם שואף להפוך את העולם למובן וצפוי, להבין את סדרי העולם, למצוא חוקיות, להישען על הסמכות בחברה, לאמץ תפיסות עולם ופילוסופיות חיים. כמו כן צורך זה מבטא את הנטייה של האדם להסתמך על המוכר והידוע.
חוסר סיפוק צורך זה עלול להוביל לתחושות של חרדה ודיכאון.

3) רמה שלישית – צורך באהבה ובשייכות
חברות, משפחה, אינטימיות.
הצורך לחוש השתייכות וזהות, להיות חלק מקבוצה, להיות מקובל, לאהוב ולהיות נאהב. הצורך בא לידי ביטוי בניהול הקשרים ומערכות היחסים עם האחרים – יחסים חברתיים, יחסי עבודה, יחסים במשפחה.
חסרים בשלב זה יכולים להביא לקושי ביצירה ושימור של קשרים רגשיים משמעותיים. במקרים מסוימים אלה יתפתחו לבדידות, חרדה חברתית ודיכאון.

4) רמה רביעית – צורך בהערכה
להרגיש מוערך על ידי הסביבה, לקבל כבוד ולכבד אחרים, לקבל אישור והכרה סביבתית

היכולה למצוא ביטוי דרך סטטוס חברתי, מעמד בעבודה, תפקיד ומקום במשפחה. הצורך לחוש בעל ערך, לעיתים על ידי פעולות הגורמות לאדם להרגיש שהוא יעיל ותורם. צורך זה עשוי להביא  ללקיחת אחריות, פיתוח עצמאות, השגיות ולאמון עצמי.
חסכים בשלב זה יכולים להוביל לערך עצמי ירוד ולרגשי נחיתות.

5) רמה חמישית – צרכים קוגניטיביים
הצורך לדעת, להבין, לחקור. הסקרנות ללמוד ולהגיע לתובנות ולמודעות עצמית.

6) רמה שישית – צרכים אסתטיים
השאיפה לסימטריה, לסדר ויופי, להרמוניה.

7) רמה שביעית – צורך במימוש עצמי
הצורך לממש את הפוטנציאל האישי

להשתמש בכישורים הייחודיים לאדם על מנת לממש את היכולת האישית, וכן השאיפה להיות יותר ויותר מי שהוא (להתקרב ל”אני האמיתי” שלו). בשלב זה האדם מקדיש עצמו לצמיחה והתפתחות אישית ולהגשמה עצמית. האיכויות של אדם המגיע לשלב זה כוללות: מוסריות, יצירתיות, ספונטניות, יכולת פתרון בעיות, חוסר שיפוטיות, קבלת עובדות.

8) רמה שמינית – התעלות עצמית
סיוע לאחרים למצוא את הגשמתם העצמית ולהבין את הפוטנציאל הטמון בהם.

רעיונות לעבודה טיפולית סביב נושא תיאורית הצרכים:

 1. בשלב הראשון ניתן לשוחח על מודל הצרכים, ולבדוק עם המטופל מהי התייחסותו למודל:

  • אילו מחשבות ורגשות הנושא מעלה אצלו ?
  • האם יש צורך אליו הוא מתחבר במיוחד ?
  • מהו ה”סיפור”, החוויה או הזיכרון מאחורי הצורך שהעלה ?
  • אילו בחירות, התנהגויות, החלטות עשה בחייו שניתן לקשר אותן לאי-סיפוק  של צורך מסוים או לרצון למלא צורך ? (בחירת חברים, בת/בן זוג, מקום מגורים, עיסוק וכו’).

 2. לפי רצון המטופל או לפי הכוונה של המטפל, ניתן לבחור צורך/צרכים ולברר:

  • האם הצורך סופק בילדות ? על ידי מי ?
  • האם לא סופק ? מי היה אמור לספק אותו ?
  • מה לדעתו הסיבה שזה לא קרה ? מה היתה המשמעות לגביו, לגדול ללא סיפוק הצורך המסוים ?
  • מהן  ההשלכות על תחומים שונים בחייו כיום ?
  • מה הוא צריך לעשות על מנת למצוא סיפוק לכל אחד מהצרכים ?
  • מהם הצרכים שעל מנת לספקם הוא זקוק לאחר/ים ?
  • מהם הצרכים שהוא יכול למצוא את המשאבים הפנימיים, מתוך עצמו על מנת לספקם ?

3. נושא ההורות – בהמשך לזיהוי הצרכים שמולאו ואילו שהיו חסרים:

  • מה דומה ומה שונה בין ההורות שחוויתי לזו שאני מהווה ?
  • או למי שעדיין לא הורה – מה יהיה חשוב לי לספק לילדים שלי ?
  • איזה הורה אני מצטייר בעיני הילד שלי ? בהקשר לצרכים – האם אני מספק לו את הצרכים ? האם יש צרכים שאינני רוצה או יכול לספק ?
  • לאילו צרכים הוא זקוק ממני ? איך אני יכול לסייע לו להגיע לצרכים מסוימים בכוחותיו הפנימיים ?
  • איך היה מקובל להביע צרכים ולבקש/לדרוש את סיפוקם בבית בו גדלתי? ואיך זה נעשה כיום עם ילדיי?

 4. להשוות בין תקופות שונות בחיים ביחס למילוי הצרכים, ילדות/התבגרות/בגרות:

  • איזה צורך היה מסופק/לא מסופק בכל תקופה ?
  • מה או מי אפשר את סיפוק הצורך, מה גרם לחסרים ? איך ?
  • איזה צורך עיקרי היה לו באותה תקופה, אשר הניע אותו לפעול כפי שפעל ?
  • איזה צרכים עיכבו אותו או פגעו בו לדעתו?

5. באותו אופן – להשוות בין מילוי הצרכים במעגלי החיים השונים כגון:

  • בסביבת המשפחה
  • בסביבת החברתית
  • בסביבת העבודה

6. העמקת העבודה על הילדות:

להכין פירמידת צרכים ריקה לפי זו של מאסלו ולבקש מהמטופל למלא אותה ולתאר אותה לפי רמות הצרכים:

  • מי האכיל אותי כשהייתי תינוק, ילד ?
  • מה היו החוקים הבלתי כתובים של הצרכים הפיזיים בבית, מה המשפטים שעולים לי בראש בהקשר זה ? (לא לבקש, להסתפק במועט…)
  • “מתי הרגשתי בטוח בבית, מתי לא, אירוע זכור לי”
  • “איך הרגשתי שייך בבית, מתי הרגשתי אהוב, איך הראו אהבה?”
  • אפשר לחבר את התכנים ולהתייחס להווה –
    איך אני מספק צרכיי בכל רמה כיום ? ממה אני חושש ?
    היכן מרגיש שייך ?  כיצד מראה אהבה ?

 7. להשוות בין התקופה של ההתמכרות והתקופה של הגמילה ממנה:

  • ניתן לצייר את פירמידת הצרכים ולתת למטופל לצבוע את החלקים/ המקום אותו תפסה התמכרות בכל שלב.
  • בהמשך ניתן ממשית לגזור את החלקים שנצבעו.
    הפירמידה החסרה יכולה לשקף את הריק שנותר בחיי המטופל עם הגמילה
  • מכאן והלאה ניתן לעבור לשלב נוסף בו ניתן לבדוק יחד עם המטופל איך למלא את כל החללים והפעם בדברים חיוביים כגון: חיפוש אחר קשר זוגי, עבודה על אינטימיות זוגית, חיזוק קשר עם הילדים, השתלבות בלימודים, ביסוס מעמד בעבודה, עיסוק בתחביבים וכו’.

8. בעבודה קבוצתית ניתן למתוח קו דמיוני בחלל החדר:

כאשר בקצה אחד ההגדרה הינה “הכי הרבה” ובקצה השני “הכי מעט”.
המנחה מזמין את המשתתפים לעמוד על הרצף בתגובה לשאלותיו.
על כל חברי הקבוצה להסתדר על הקו הדמיוני באופן מהיר יחסית בלי השקעת מחשבה רבה, במקום שכל אחד מרגיש שהוא המקום הנכון עבורו.
ובהקשר לפירמידת הצרכים ניתן לשאול שאלות המתייחסות לכל שלב, כגון:

  • “עד כמה הארוחה שאכלתי הבוקר היתה מזינה/טעימה ?”
  • “עד כמה אני מרגיש שייך למשפחת המוצא שלי ?”
  • “עד כמה אני מרגיש בטוח כאן, בין חברי הקבוצה ?”

זה יכול להיות כתרגיל חימום, ויכול לאפשר אחרי כן עבודה מעמיקה יותר לפי התכנים שעלו.
התרגיל מאפשר למנחה ולחברי הקבוצה לקבל מידע ושיתוף מהמקום האישי של כל חבר. העבודה אינטראקטיבית – המנחה יכול להתייחס למיקומים שונים של כל חבר בקבוצה.
חבר שבאותה שאלה בחר להיות בקצה רצף אחד מול חבר שמיקם עצמו בקצה השני. או לחילופין, שני חברים שמיקמו עצמם באותה נקודה על הרצף וניתן לבקש אותם לשתף בחוויות הדומות.

 9. משחק תפקידים מול הצורך הבלתי מסופק:

שיחה בין המטופל לבין הצורך הבלתי מסופק שלו (המטפל יכול להיות בתפקיד הצורך). או בקבוצה המטופל יכול לבחור חבר קבוצה אשר ייצג את הצורך.

  • תוך כדי סימולציית השיחה יעלו הרגשות שמעורר הצורך, המחשבות, למה הצורך מחבר אותו, מיהם הדמויות המתקשרות לאותו צורך וכן הלאה.
  • אפשר להנחות את המטופל לפנות לצורך בבקשה שיספק אותו – תוך כדי התבוננות באופן בו הוא מבקש, בהתמודדותו עם סירוב, מתי עולה קושי, איזה עוד צרכים ביחסים אלה שבחר להביא נמנעים/מסופקים/עולים.
  • אלו דמויות במסגרות חייו השונות מזכירות זו את זו ביחסן אל צרכיו? איפה קל ומתי קשה לו לזהות את צרכיו ולהביא לסיפוקם?

10. משחק תפקידים מול דמות בחייו:

הפעם המטופל משוחח/מתעמת עם דמות בעברו שלא סיפקה או שכן סיפקה את הצורך שהיה לו (אמא, בת זוג, חבר).
ניתן לפתח את השיחה למקום בו המטופל מתאר מה הוא מקבל בקשר, מה נותן, מה צריך ומה היה רוצה.
ולהעמיק ברגשות (אכזבה, כעס, עצב, השלמה) ובמחשבות הצפים.

11. שיחה עם סימבול המייצג את הכמיהה להשתמש בחומר או בהתנהגות הממכרת (או עם הכמיהה ‘הדודא’ עצמה):

מטופלת שעומדת מול פיתוי של אוכל, מכור להימורים שעומד מול מכונת מזל, מכור לאלכוהול מול משקה וכו’.
שיחה הממוקדת בצרכים, ומעלה חוויות, רגשות.

  • מה המטופל רוצה להשיג בשימוש ? על איזה צורך יענה לו המשקה, האוכל … ?
  • איך ירגיש אחרי כן ? מה הוא יודע בתוך תוכו שיקרה אחרי השימוש ?
  • עד מתי השימוש יספק את הצורך, ומאיזו נקודה זה יוביל אותו שוב לחסרים והפעם קשים יותר ?
  • הייצוג שבחר יכול להיות חבר קבוצה או מטפל שיענה לו וינסה ל”פתות” אותו: “אני אתן לך בטחון, אני החבר שלך, אני אתן לך תחושה שאתה בעל ערך” .
  • חילוף תפקידים (בו מטופל גם מדבר בשם הכמיהה) בשלב השני, יהיה משמעותי בהעמקת הדיאלוג והבנת ה’קולות’ השונים
  • לסיום ניתן להוביל לשיחת פרידה בו המטופל מכיר בכך שסיפוק הצורך הוא רגעי ושקרי, וכי המציאות האמיתית דורשת ממנו להתמודד עם מילוי הצרכים באופן בריא.

 12. להשלים משפטים בהקשר הצרכים, בפרטני או בקבוצה כגון:

  • ” אני גאה בחלק שבי ש…”
  • “הלוואי ויכולתי לשנות את הצורך שלי ב…”
  • “הדבר שאני הכי צריך כיום…”
  • “אהיה מאושר אם רק…”
  • “אני מרגיש בטחון כאשר…”
  • “כשלא מעריכים אותי זה גורם לי ל…”
  • “משפחתי צריכה ממני…”
  • “אני מרגיש רע/ חלש/ עצוב כאשר אין לי מספיק…”
  • “כשאני נכשל/מתאכזב/מאכזב…”
  • “אני מרגיש טוב/אהוב/מוערך כאשר…”

13. להכין מילים כתובות על כרטיסים:

בפגישה טיפולית/קבוצתית ניתן להניח את המילים הפוך או חשופות.
מילים לדוגמא: “שייך, הערכה, כבוד, נשימה, סיפוק, מין, אהוב, יופי, לכלוך, לא שווה, כישלון, בדידות, עזרה לאחר, מימוש”

  • כל אחד יכול בוחר קלף עם מילה ובהמשך יכול לשתף באסוציאציות שהמילה מעלה בו,  להגיד משפט ובתוכו המילה, או – לצייר/ליצור/לנוע בהתאם למילים אלו.
  • לחילופין, בקבוצה אפשר להניח מספר כרטיסיות (בהתאם למספר הקבוצות שרוצים ליצור)  ולהזמין מטופלים לעמוד סביב מילה שהם מתחברים אליה באותו יום ומכאן לעבוד בתת קבוצות על הנושא המשותף.

  14. זיכרון או תיקווה לרגע בו אני מממש את עצמי, את הפוטנציאל שבי:

  • מה אני צריך כדי שזה יקרה?
  • מה צריך לקרות ומה אני צריך לעשות?
  • מה עלול להכשיל אותי?
  • איך אוכל להתגבר?
  • מה או מי ידרבן אותי?

 15. בשיחה עם מטופל: חברויות משמעותיות או קשרים זוגיים ואחרים שהיו לי:

  •  מה נתנו לי? מה נתתי?
  • מה היה חסר לי? על איזה צורך ענו לי?
  • חברויות/קשרים שנגמרו – מדוע הסתיים הקשר?
  • מה היה הקשר שרציתי?
  • מה פגע בי?
  • איפה נעלמתי או נאלמתי בקשר?
  • מתי פרחתי? מתי הייתי מסופק?

 16. הילד שבי:

  • הכרות עם הילד שנמצא בי – מה הצרכים שלו, הרצונות, התשוקות ?
  • האם אני קשוב לו ? האם אני יודע להיות סבלני אליו, ללטף, להרגיע ?
  • האם הוא מעורר בי כעסים ישנים, אכזבות, אשמה ?
  • מתי הוא מנסה או מצליח להופיע בחיי ? באילו מצבים ?
  • מתי טוב לי כשהילד שהייתי מדבר מפי?
  • מתי הילד שהייתי מחבל בצעדיי?
  • מה צריך הילד שבי כדי להיות שלם?
  • מה אני יכול לתת לו היום מניסיוני?
  •  מה אני כבר לא צריך ממנו? ממה בו אני יכול להיפרד?
  • מה אני לוקח ממנו באהבה?
  • האם הוא מזכיר לי דברים ? חוויות טובות או כאילו שהייתי רוצה לשכוח ?
  • מה הוא רוצה ממני?

 17. צרכים בהקשר הטיפול:

  • על איזה צרכים עונה לי הטיפול?
  • איך אני מביע את צרכיי ורצונותיי בקבוצה/בטיפול?
  • מתי קשה לי כאן בהקשר זה?
  • מה מתאפשר לי בסטינג הטיפולי ?
  • מה בטיפול מזכיר לי דמויות או חוויות בחיי? מה שונה?
  • מה הייתי רוצה? למה אני זקוק ?

(Edit)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

נושאים נוספים: