התמכרות למין?

נכתב בתאריך 16 בדצמבר 2016   על ידי: אתר ׳נגמלים׳

מאת: רונית ארגמן – מטפלת מינית מוסמכת

רקע   
כאשר אני מספרת לאנשים שאני עוסקת בטיפול בהתמכרות למין עולות לעיתים קרובות תגובות מגוונות הכוללות בין היתר: גיחוכים, קנאה ופליאה “איך אפשר לא להתמכר למין?”, “מה רע בהתמכרות למין?”, “הלוואי ואני הייתי מכור למין”.   

תגובות אלו מייצגות חלק מהתפיסות החברתיות הרואות בהתנהגות מינית אינטנסיבית משאת נפש והנאה. אלו עומדות בסתירה לכאב הרב ולתחושת חוסר האונים אותם אני פוגשת בעבודה עם אנשים המכורים למין. התמכרות למין יכולה להיות הרסנית ביותר לפרט ולסביבתו.

מטרת המאמר היא הגברת המודעות לתופעה זו ואפיוניה ופיתוח ההבנה כי התמכרות למין שכיחה הרבה מעבר למה שהיינו רוצים לחשוב, פוגעת לא רק במבוגרים אלא גם בילדים ובמתבגרים, והופכת לבעיה חברתית שיש לתת עליה את הדעת.
כולי תקווה שהמאמר יסייע בידי רבים הסובלים, מתביישים ומתקשים לפנות לקבלת עזרה, להבין את הצורך הדחוף בסיוע.. זאת למניעת החמרת הבעיה וצמצום הנזקים הקיימים, להם ולקרובים אליהם, כתוצאה ממנה.

מהי התמכרות למין?
קיימים מונחים שונים המתייחסים להתנהגות מינית חסרת שליטה: היפר סקסואליות, התמכרות למין, התנהגות מיניתת קומפולסיבית. המונח בו יעשה שימוש במאמר זה הוא התמכרות למין.
התנהגות זו, כוללת דפוסים הדומים להתמכרויות שונות כמו: התמכרות לסמים ולאלכוהול, התמכרות להימורים, אכילהה כפייתית.
כמו בהתמכרויות אחרות, רבים מהמכורים למין משתמשים בהתנהגות המינית כדי להשפיע על מצב רוחם או הרגשתםם הכללית ומוצאים בהתנהגות המינית את הדרך להתמודד עם מצוקות שונות (מתח, בדידות, שעמום, דיכאון, עצב, טראומות).
ההתמכרות היא למעשה לא לפעולה עצמה אלא לתחושות המלוות לתכנון ולהתארגנות לפני הפעולה (התרגשות, מתח,, ציפייה) ולתחושה שחשים לאחר הפעילות המינית שבוצעה (רגיעה, הנאה, פורקן מתח).
ההתנהגות המינית אינה מכוונת ליצירת קשר עם אחרים אלא מתמקדת בהתנהגות המינית בלבד. לעיתים ניתן למצואא התמכרות למין בשילוב עם התמכרויות נוספות (co-addiction) כמו סמים ואלכוהול, התמכרות לעבודה, הימורים.
על-פי הערכות שונות, התמכרות למין שכיחה בקרב 3-6%% מתושבי ארה”ב.

ישנם מספר מרכיבים מרכזיים המאפיינים התמכרות למין:

  • מחשבות אובססיביות ביחס למין – האדם עסוק במחשבות מרובות על ההתנהגות המינית לאורך היום, מתכנן מתי יכול למצוא זמן לעסוק בה, מנסה לארגן את סדר היום סביב ההתנהגות המינית וכו’.
  • התנהגות מינית קומפולסיבית וחסרת שליטה – ההתנהגות המינית משתלטת על חיי הפרט ומביאה לאובדן שליטה עליה. למעשה מגיע שלב בו הפרט חסר את היכולת לבחור האם לבצע או לא לבצע את ההתנהגות המינית.
  • המשך ההתנהגות המינית למרות היווצרות נזקים והשלכות שליליות על חיי הפרט ו/או סביבתו (כישלון בלימודים, פגיעה בעבודה, פרידה וגירושין, ניתוק קשרים חברתיים, דכאון).
  • ניסיונות כושלים, חוזרים ונשנים, לשלוט בהתנהגות המינית – ישנן התנהגויות מיניות, היכולות להופיע בתקופות חיים שונות באופן מוגזם, למשל קיום יחסי מין מזדמנים מרובים לאחר פרידה / סיום קשר זוגי, אולם בידי הפרט היכולת לשלוט בהתנהגות ולהפסיקה. אדם המכור למין יתקשה לשלוט בהתנהגותו המינית לאורך זמן ומתלוות לכך לעיתים תחושות חוסר אונים, ייאוש, סלידה עצמית.
  • התנהגות מינית שאינה מקובלת / מתאימה לנורמות החברתיות או ביצוע עבירות מין אינן שוות להתמכרות למין בהכרח.

תהליך ההתמכרות
תחילת ההתמכרות למין היא לעיתים כבר מגיל הילדות / ההתבגרות המוקדמת. התחלת ההתמכרות היא בביצוע התנהגויותת מיניות מקובלות אשר עם הזמן האדם מפתח בהן תלות כדי להתמודד עם מצבים רגשיים וחברתיים שונים, טראומות וקשיים שונים.
בתהליך ההתמכרות קיימת נטייה לבחון אנשים ומצבים חברתיים שונים תוך מיקוד בהיבטים מיניים או תפיסתם כמינייםם למרות שאינם כך.
ניתן לראות לאורך זמן הסלמה בתדירות ההתנהגות, הזמן המוקדש לה, תכני או אופי ההתנהגות, שילוב של מספרר התנהגויות, בזבוז כספים.
רבים חיים בהכחשה של הבעיה או בהפחתה שלה (כמו: זו אינה התמכרות, צריך לפרוק מתח, אין בזה שום נזק, אני פשוטט אוהב מין, המצב שלי שונה) תוך פיתוח עולם סודי ובודד, מערכת של שקרים והסתרות מפני הסביבה.

קיימים מספר קשיים באיתור ובטיפול בהתמכרות למין:

  • בלבול בין צרכים מיניים טבעיים ונורמאליים לבין מצב בו ההתנהגות המינית הופכת לקומפולסיבית.
  • כל התנהגות מינית יכולה להפוך לחלק בהתמכרות.
  • התייחסות חברתית לגיטימית להתנהגות מינית כרצויה כמעט בכל תנאי / מצב (למעט עבירות מין ופדופיליה).
  • קושי להתמודד בגמילה עם הפסקת ההתנהגות המינית היות ומיניות היא חלק בלתי נפרד מהפרט.
  • חשיפה ללא שליטה, זמינות ונגישות לתכנים מיניים ולגורמי גרייה מיניים מרובים בסביבה לאורך היום.

טיפול
תהליך הטיפול הינו לעיתים ארוך ומצריך התערבות מערכתית עם האדם ועם סביבתו. ההתערבות יכולה לכלול טיפול פרטני ,, שילוב עם טיפול זוגי / משפחתי, התערבות קבוצתית, השתתפות בקבוצת תמיכה (דוגמת 12 הצעדים). ניתן לזהות מספר שלבים בטיפול:

  • התחלת מודעות כי קיימת בעיה ויש צורך בעזרה – המודעות מתעוררת לעיתים בעקבות אירוע הקשור להתנהגות המינית (הידבקות במחלת מין, אובדן מקום עבודה, מעצר, חשש מפני תביעה על הטרדה מינית, דיכאון קשה, ניסיון אובדנות, פחד מגירושין וכו’). ישנם מצבים בהם המודעות / הפנייה לעזרה מגיעה לא מהאדם עצמו אלא מאחרים בסביבה: הורים, בני זוג, יועץ חינוכי, מעסיק וכו’.
  • התחלת גמילה, כולל לעיתים גם תסמינים גופניים של גמילה – זהו שלב משברי המלווה לעיתים בתחושות של ייאוש וחוסר אונים.
  • מודעות למקום ההתנהגות המינית בחיי הפרט והסיבות שהביאו להתמכרות כולל צורך בהתמודדות עם מצבים רגשיים שונים שהודחקו.
  • לקיחת אחריות על החיים ושינוי הדפוסים שנוצרו.
  • התפתחות אישית, חברתית ומשפחתית תוך הגדרת מטרות שונות לחיים.

למרות שמדובר בתהליך קשה הכולל לעיתים גם רגרסיות וחזרה לביצוע ההתנהגויות, זהו תהליך היכול להביא לשינוי משמעותי בחיי הפרט ולשפר את איכות חייו. הימנעות מטיפול מחריפה את הבעיה ומקשה על הפתרון בהמשך.

המאמר נכתב ע”י: רונית ארגמן, MSW, מטפלת מינית מוסמכת, מטפלת בהתמכרות למין –
מנהלת מקצועית “מכון רם”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

נושאים נוספים: