התמכרות לאוכל

נכתב בתאריך 16 בדצמבר 2016   על ידי: ענבר כהן

מאת: ענבר כהן – מטפלת בהתמכרויות

האם אתה חושב שאינך יכול לשלוט בכמויות ובסוגי האוכל שאתה אוכל, בעיקר כשמדובר ב"ג'אנק פוד" או אוכל עתיר פחמימות וסוכר ?  
האם ניסית סוגי דיאטות שונות אבל לא הצלחת להתמיד באף אחת ולשנות את דפוסי האכילה ?
האם אתה מוצא את עצמך חש מדוכא, חסר אונים, עצב או בושה לגבי הרגלי האכילה שלך אוו לגבי משקלך ?
האם אתה מוצא את עצמך אוכל כאשר אתה מוטרד רגשית ?
האם אתה מוצא את עצמך אוכל כאשר אתה רוצה לחגוג או לתת לעצמך פידבק חיובי ?
האם אתה אוכל לבד כדי שאף אחד לא יראה ?
האם אתה נמנע מאינטרקציות חברתיות כיוון שאתה מרגיש שאינך נראה טוב מספיק או שאין לך בגדים מתאימים לאירוע ?

התמכרות לאוכל מאופיינת בכמיהה בלתי נשלטת לאכילת יתר, כמיהה כל כך חזקה עד שהאדם אינו יכול לשלוט בעצמו ואוכל. חוסר היכולת לשלוט בכמות האוכל ממשיכה גם כאשר האדם חווה תוצאות שליליות של התנהגותו זו, בין אם אלו תוצאות שפוגעות בבריאות, מצבו הנפשי, החברתי או הרוחני. לרוב מדובר במאכלים עתירי סוכר, פחמימות ומלח. לאחר שהאדם אוכל, הוא חווה תחושת התעלות ("היי").


סבילות (הצורך לאכול יותר ויותר עם הזמן, כדי להפיק את אותו האפקט שפעם האדם חווה גם עם כמות קטנה יותר של אוכל) הינה תופעה שמוכרת בהתמכרות זו כך שהאדם יכול לאכול עוד ועוד וחש תאווה להמשיך ולאכול גם כאשר הוא כבר מלא.. למרות העליה בכמות האוכל, האדם יחוש פחות ופחות תחושת סיפוק. לרוב התמכרות זו מובילה לירידה באיכות החיים, בעיות פיזיות, רגשיות, חברתיות ורוחניות.

בשונה מרוב ההתמכרויות, אוכל הינו הכרחי לאדם לשם הישרדותו, ולכן זה רק נורמלי להמשיך לאכול וכן לראות באוכל כגורם מהנה. יחד עם זאת, ישנם מספר מאפיינים שמבדלים בין בולמוס אכילה סביר שקורה מפעם לפעם ובין התמכרות לאוכל.

התמכרות לאוכל הינה התמכרות רק אם היא גורמת סבל ונזק לאדם. לרוב התמכרות מסוג זה מלווה עם עודף משקל. יחד עם זאת, עודף משקל אינו סימפטום הכרחי – לפעמים האדם מקפיד על פעילות ספורטיבית רבה אך משתמש במשלשלים ובהקאות כדי לצמצם את השפעת הקלוריות שצרך.

שנית, אדם בעל התמכרות לאוכל אוכל יותר מדי בצורה עיקבית, ולרוב מדובר באכילת מזונות לא בריאים. כולנו אוכלים יתר על המידה מפעם לפעם, אבל אנשים עם התמכרות לאכילה אוכלים יתר על המידה על בסיס יומי, ולא כיוון שהם רעבים, אלא כדרך עיקרית להתמודדות עם בעיות רגשיות ואחרות. במידה והם לא יכולים לאכול הם מרגישים חרדה.

ישנה מחלוקת האם התמכרות לאוכל אכן קיימת. יש הטוענים שהתמכרות אמיתית קיימת רק לחומרים פסיכואקטיביים (חומרים שמשנים את מצב הרוח והתודעה, כגון: הרואין, בנזודיאזפינים, קוקאין וכו') אשר בהפסקתם האדם חווה תסמונת גמילה ("קריז"). יחד עם זאת, המגיפה ההולכת וגדלה בעשרים השנים האחרונות של השמנת יתר מייצרת דעת קהל שמפנה יותר תשומת לב לתופעה זו. משרד הבריאות דיווח בשנת 2013 ש- 15.7% מקרב המבוגרים בישראל סובלים מהשמנת יתר. בקרב ילדים 20% מהבנים ו-24% מהבנות סובלים מעודף משקל. משנת 2000 נרשמת עלייה של 3% במגמה זו בישראל, בדומה לנעשה ביתר מדינות אירופה.

סיבות להתמכרות לאוכל:

מחקרים בבעלי-חיים ובבני אדם, הראו שבחלק מהמקרים אזורי פעילות במוח שפעילים בשימוש בסמים והקשורים לגמול והנאה, פעילים גם בזמן אכילה. התמכרות זו עולה כאשר מדובר במאכלים עשירי סוכר, שומן או מלח.

במשפחות ניתן לראות קשר בין תזונת ומשקל ההורים לתזונת ומשקל הילדים. מחקרים שנערכו בתאומים שגודלו בנפרד, הוכיחו שלגנטיקה יש השפעה חזקה על הנטייה להשמנה. הסיכוי של אדם להיות בעל משקל עודף גדלה אם הוריו בעלי משקל עודף.

יחד עם זאת, גנטיקה היא לא הגורם העיקרי היחידי. ילדים נוטים לאמץ את דפוסי האכילה של ההוריהם. ילד שהוריו מתמודדים עם דפוסי אכילה לא בריאים עתיד לחקות את דפוסי האכילה הללו.

אכילה ריגשית – אוכל מתפקד כדרך מזיקה לפתור בעיות – במצבים של כעס, לחץ, שעמום, האדם פונה לאכילה כדי להרגיש טוב יותר, אך התוצאה הינה הפוכה – הוא מרגיש רע יותר, מודאג יותר ומאוכזב יותר דבר שמוביל בסופו של דבר לפנות שוב לאכילה. כך אדם נכנס למעגל קסמים הרסני.

סימפטומים:

  • חוסר יכולת לשלוט בכמות האוכל שנאכל
  • אכילה רגשית – אכילה כדי להתמודד עם בעיות וקשיים רגשיים (כעס, עצבות, דאגה וכו') כמו גם רגשות חיובים (כגון: חגיגת הצלחות על ידי אכילה)
  • צורך לאכול יותר ויותר כדי להשיג את האפקט הרגשי שפעם הושג בכמויות אוכל קטנות יותר
  • ניסיון רב בדיאטות ובתוכניות שונות לשליטה על המשקל – ללא הצלחה
  • הקאות, שימוש בחומרים משלשלים או פעילות גופנית רבה כדי להימנע מעלייה במשקל כתוצאה מצריכה מוגזמת של אוכל
  • אכילה בסתר במטרה למנוע מאחרים לראות מה האדם אוכל או את הכמות שאתה אוכל
  • הימנעות מקשרים חברתיים בשל תחושת נחיתות לגבי האופן בו האדם נראה או כיוון שהוא מרגיש שאין בגדים שמתאימים לו. הימנעות ממפגשים ואינטרקציות חברתיות והעדפה של "חברת אוכל" על פני קשרים חברתיים טובים, בריאים ומזינים נפשית
  • גניבת אוכל מאחרים
  • תחושת עצב, בושה ו/או דיכאון לגבי המשקל והמראה העצמי
  • תחושת חרדה ועצבנות כאשר אין מספיק אוכל או כשאין אוכל כלל
  • השפעה שלילית על מצב הרוח ותנודות במצב רוח. תחושת דיכאון או חרדה כתוצאה מחוסר יכולת לשלוט בהרגלי האכילה למרות הרצון העז לאכול פחות ולשפר את הדימוי העצמי.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

נושאים נוספים: