מדוע סטודנטים עושים שימוש לרעה בתרופות להפרעת קשב (ADHD)?

נכתב בתאריך 1 במאי 2017   על ידי: אתר ׳נגמלים׳

נכתב ע״י : ד.ר אמי שופמן (אתר DoctorsOnly)

 

בקרב סטודנטים המשתמשים בסטימולנטים יש סיכוי גבוה יותר לקיומה של הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) הפרעת התנהגות (CD) או התמכרות לחומרים ממכרים, בהשוואה לסטודנטים שלא משתמשים לרעה בסטימולנטים.

 

מחקר חדש שפורסם החודש (אוגוסט 2016) בכתב העת The Journal of Clinical Psychiatry מצא, שסטודנטים נוטים יותר לעשות שימוש לרעה בסטימולנטים עם השפעה מידית מאשר בסטימולנטים עם שחרור מושהה. המחקר מראה, שסטודנטים העושים שימוש לרעה בתרופות מרשם ממריצות, עלולים להפגין חוסר תפקוד קליני פסיכיאטרי משמעותי, סימפטומים קשים של ADHD, הפרעת התנהגות (CDׂ) והתמכרות לאלכוהול ושימוש בסמים.

 

מרבית הסטודנטים שעשו שימוש לרעה בממריצים היו עם קריטריונים ברורים של 'הפרעה לשימוש בממריצים' (stimulant-use disorder). את המחקר הוביל
Timothy Wilens, MD, chief of Child and Adolescent Psychiatry at Mass General Hospital for Children and co-director of the MGH Center for Addiction Medicine

 

כידוע, תרופות ממריצות ניתנות לטיפול ב-ADHD, ששכיחותה כ-8% מהסטודנטים בקולג'ים בארה"ב. מספר מחקרים תיעדו שימוש שכיח לא רפואי במיוחד בקרב הסטודנטים, בין אם ללא מרשם או לקיחה במינונים גבוהים מזה שנקבע.

מחקר אחר שפורסם לאחרונה מצא, כי 65% מהסטודנטים לקחו סטימולנטים לשימוש לא רפואי ו-31% מהם השתמשו בסטימולנטים על פני תקופה של ארבע שנים.

 

המחקר הנוכחי שונה ממחקרים קודמים בכך, שבמקום להסתמך רק על תשובות המשתתפים לסקר שאלות, באשר לשימוש בחומרים ממריצים וסמים, צריכת אלכוהול, וגורמים אחרים המשפיעים על איכות החיים, הוא הסתמך על ראיונות מובנים שהינם תקפים לאבחון הפרעות נוירו-פסיכיאטריות, כולל הפרעות לשימוש בחומרים ממכרים.

 

בסקרים, מישהו יכול לדווח על שימוש לרעה בממריצים בקומץ מקרים, ולעולם לא אובחן עם הפרעת התמכרות. אולם במהלך ראיון אינטנסיבי ייתכן ויתברר כי הם מערבבים תרופות ממריצות עם אלכוהול, ושהיו להם אינטראקציות בעייתיות עם אנשים שגררו תביעה משפטית. המשתמש לרעה יכול להכחיש שיש לו הפרעת שימוש לרעה בממריצים, אולם בבדיקה ניתן למצוא אם יש לו קריטריונים מלאים של הפרעת שימוש לרעה בסטימולנטים.

 

השתתפו במחקר סטודנטים ממכללות ואוניברסיטאות בבוסטון,שגילם היה 18 עד 28.במסגרת תהליך הרשמה למחקר הסטודנטים נבדקו בנוגע לגורמים המשפיעים על אורח החיים בקולג', שכללו אם אובחנו או טופלו ב-ADHD, אם הם מעולם השתמשו לרעה בתרופות ממריצות, שימוש לרעה באלכוהול או סמים אחרים. במחקר, תרופות ממריצות נחשבו אלה שאושרו ע"י ה-FDA לטיפול ב-ADHD.

 

מתוך 300 הסטודנטים שנכללו במחקר, 100 סווגו כמשתמשים לרעה בהתבסס על תשובותיהם בסקרי הגיוס למחקר, ו-200 נכללו בקבוצת ביקורת. שתי הקבוצות כללו סטודנטים שאובחנו עם ADHD. מי שלעולם לא השתמש לרעה במרשמים נכללו בקבוצת ביקורת. ראיונות מובנים נעשו ע"י מראיינים מומחים בעלי רקע בפסיכולוגיה, והתוצאות נבדקו ע"י פאנל של פסיכיאטרים לילד ופסיכולוגים מורשים, שאישרו אבחנות לאור תוצאות הראיונות. סטודנטים עם התמכרויות קשות הופנו למרכזים לטיפול.

 

שימוש לרעה בממריצים היו בסבירות גבוהה יותר באלה שאובחנו עם ADHD או הראו סימפטומים של דעת מוסחת בקלות וקושי בשימת לב במהלך הילדות, בהשוואה לקבוצת ביקורת. כבוגרים, הם היו בסבירות גבוהה יותר לקשיים לעקוב אחר הוראות, ולקשיים במשימות הדורשות תשומת לב. הסטודנטים המשתמשים לרעה היו בסבירות גבוהה יותר להפגין קריטריונים של הפרעה לשימוש לרעה בחומרים, כולל שימוש בסמים ואלכוהול יחד. ל- 65% היו למעשה קריטריונים של "שימוש לרעה בממריצים". הם רכשו ממריצים מחברים, והיו בסבירות גבוהה יותר בהשוואה לקבוצת ביקורת, שהעידו על עצמם שהשתמשו בסמים כדי "להתמסטל", ודיווחו על תחושה כללית של רווחה נמוכה.

 

לא כל הסטודנטים מונעים לנצל לרעה ממריצים, אלא פשוט רוצים להתמסטל. משתמשים לרעה עשויים להיות בלחץ חברתי להשתמש בתרופות מרשם של חבר, אם הם מאמינים שזה ישפר ביצועים אקדמיים, שאינו צפוי להשתפר אם נלקח יחד עם אלכוהול או תרופות אחרות.

 

ידוע, שאנשים עם ADHD שאינם מטופלים מצויים בסיכון מוגבר לשתיית אלכוהול ולהפרעת שימוש בסמים, כך שלא הפתיע, שנמצא קשר בין סטודנטים עם ADHD לבין שימוש לא-רפואי בממריצים והתמכרויות. זה אפשרי,כי חסר קוגניטיבי הקיים בסטודנט עלול להוביל אותו לפתח שימוש לרעה בתרופות ממריצות, כניסיון עצמי לטיפול בתרופות.

 

בפועל, הפרעת שימוש בממריצים היא בעיה שכיחה יותר וחמורה מאשר סברו עד כה. סטודנטים שלוקחים ממריצים בשחרור מידי, מצויים בסבירות גבוהה יותר לשימוש לרעה בממריצים מאשר ממריצים בשחרור מושהה, או כאלה שאינם סטימולנטים, ולכן תועלתם טובה יותר לסטודנטים.

זה מחקר חשוב ומעשי יותר מאלה שנעשו עד כה על שימוש לרעה בסטימולמטים על ידי סטודנטים. תוצאות המחקר משתקפות גם בקליניקה. מרבית הסטודנטים הלוקחים סטימולנטים ללא מרשם סובלים מהפרעה נפשית כמו הפרעת קשב והיפראקטיביות, קשיי התנהגויות, התמכרויות כמו שמחקר זה הוכיח, וגם לא מעט סובלים מהפרעות חרדה ו/או דיכאון, כפי שאני נוכח במרפאה.

 

 

לפיכך, רצוי שסטודנטים עם קשיי תפקוד בלימודים, בהתנהלות, התנהגות ועוד, יפנו לרופאים כדי לאבחן אותם ולהעריך אם הם זקוקים לטיפול רפואי משולב, וזה יינתן להם, ללא שימוש לרעה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

נושאים נוספים: