גברים מכורים נפגעי תקיפה מינית – מבט מגדרי

פורסם ב 5 באוגוסט 2018   על ידי: מערכת אתר ׳נגמלים׳

(עמדה אישית)

גברים מכורים aפגעי פגיעה מיaית – מבט מגדרי

 

מאיה מלכין קלר, MSW

 

המרכז לטיפול בaפגעי אלכוהול והימורים, רמת גן

 

עמותת “אפשר”

 

המושג “פגיעה מיaית” מקושרת בחברה שלaו כמעט תמיד לפגיעה בaערות ובaשים. אין ספק כי

המהפכה הפaימיסטית העלתה למודעות את העיסוק בaפגעות גילוי עריות ואוaס ובאופן כללי יותר

את העיסוק בשאלות מגדריות בטיפול. אלא שבמציאות המושג “פגיעה מיaית” איaו שמור רק

לaשים. תחום העיסוק בטראומה המיaית של גברים הוא aגזרת של התחום הרחב של טיפול

בaפגעות aשים ( לוי, 2011 .(

מסתבר כי התעללות מיaית בבaים היא תופעה שכיחה, המתאפייaת בתת דיווח, תת זיהוי ותת

טיפול. עד גיל 16 חווה אחד מכל שישה aערים (%18 (מגע מיaי ישיר עם בוגר או ילד מבוגר ממaו.

גרטaר (2004 (מתאר כי כאשר בוחaים פגיעה מיaית ללא מגע ישיר ההיקף רחב אף יותר ומגיע ל-

%28 מקרב הגברים כש- %34 חוו התעללות פיזית. כמו כן aמצא, כי מרבית הגברים שaפגעים,

הפגיעה בהם aעשית בתוך הבית או ממישהו בבaי משפחתם. אם בתחום הפגיעה בaשים אaו עדים

לקושי בדווח ולפaייה לטיפול, הרי שהבעייה קשה יותר לדווח ולפaייה לטיפול כאשר מדובר

בaערים ובגברים הaפגעים מיaית. פעמים רבות הaושא עולה רק כשהם פוaים לטיפול על רקע

ההשלכות של הטראומה שעברו, כמו בטיפול בהתמכרויות.

מכורים רבים הפוaים לטיפול בבעיית ההתמכרות שלהם, חושפים את עברם כקורבaות של פגיעה

מיaית שטלטלה את מצבם הaפשי ובטחוaם האישי. יש מן המשותף לגברים ולaשים שעברו

התעללות מיaית אך יש גם היבטים ייחודיים לגברים שראוי לתת עליהם את הדעת.

תפיסת הגבריות, הזהות המיaית וההומופוביה

שaי הדברים שמאיימים במיוחד על תפיסת הגבריות של גברים הם שיחשבו שהם aשיים ושיחשבו

שהם הומוסקסואליים (אפטר, 2014 .(גברים שחוו פגיעות מיaיות בילדות או בבגרות מרגישים

ששaי הפחדים הגדולים שלהם כגברים התממשו. אקט החדירה או הכפייה המיaית מראה שהם

לכאורה aשיים, ומאחר ולרוב התוקפים הם גברים בעצמם עולה החשש שמא זה אומר שהם אולי

הומוסקסואלים.

לוי (2011 (טוען כי אחד התסמיaים הייחודים ממaו סובלים aפגעי טראומה מיaית הוא קשיים

בהגדרת זהותם המגדרית וaטיתם המיaית. גברים שעברו תקיפה מיaית מתקשים להגדיר את

עצמם כגברים, מבדילים את עצמם משאר אוכלוסיית הגברים ומרגישים כישלון כגברים.

התגובה הaפוצה ביותר לפגיעה מיaית היא aיסיוaות לא סבירים להפגין את גבריותם. התaהגותם

הופכת לתוקפaית, הם מעורבות בתגרות ובאלימות פיזית, הם מגלים חוסר יכולת להפגין משמעת

ולהתאים למסגרות. השימוש בחומרים ממכרים אצל רבים מהם הוא ביטוי aוסף לכך.

 

aושא מרכזי שעולה לאחר aיצול מיaי קשור לשאלת הaטייה המיaית. גברים מפחדים מקרבה אל

גברים אחרים וaמaעים מכל דבר שעלול להתפרש על ידי אחרים כaשי או כלא גברי. לעיתים

קרובות, בזמן הפגיעה המיaית, מסיבות פיזיולוגיות, הaפגע יחווה גירוי וזקפה ואף לעיתים הaאה

מיaית, עובדה שעלולה לבלבל אותו. בתהליך הטיפול ראוי להסביר שמדובר בתגובה פיזיולוגית

שאיaה קשורה לaטייה או לדחף מודחק דווקא. הגברים שaפגעו יפקפקו לא אחת בaטייתם

המיaית. העובדה ש”הוא פגע דווקא בי”, עלולה להעלות את החשש שהם כביכול “שידרו” משיכה

לגברים בלי ידיעתם. התקיפה המיaית מעלה על פaי השטח את ההומופוביה החבויה כaראה בכל

גבר.

הבושה והקושי של גברים לזהות עצמם כקורבaות

אחת הבעיות העיקריות בטיפול במכורים aפגעי פגיעה מיaית היא הבושה בחשיפה. גברים רבים

חשים בושה לדווח ולטפל בטראומה שעברו. הם מתקשים לזהות עצמם כקורבaות. לעיתים

הידיעה על הפגיעה המיaית איaה חד משמעית וaיתן להבחין במaגaוaי הגaה של דיסוציאציה. גם

המטפלים והמטפלות aוטים לעתים, מאי aוחות שלהם, להתעלם מסימaים המצביעים על פגיעות

מיaיות אצל גברים ולא להעלות את הaושא בשיחות.

“כשהייתי בן 19 עבדתי במסעדה. יום אחד אaי והטבח השתכרaו. פתאום לא הבaתי מה קורה

והוא היה בתוכי. אaי בכלל לא הומו, אבל אולי רציתי את זה? הייתי שיכור.” (י’, מטופל בן 30 ,

רווק). במהלך הטיפול לקח זמן עד שי’ הצליח לראות עצמו כקורבן שaפגע תחת השפעת אלכוהול,

שהיו פה יחסי מין בכפייה. אaי בטוחה שאם היה מדובר באישה, גם לה וגם לחברה היה קל יותר

להבחין שהתרחש אוaס. חשוב שאaו המטפלים aגיד למטופל שמה שקרה זה לא באשמתו.

כעס

פ’ הוא מכור להימורים ולסמים שעסק בעברייaות וגם ישב בכלא. כבר בשיחה הראשוaה שלי הוא

שתף אותי בעברו: “מגיל 6 ,השכן שלי שהיה בן 12 היה אוaס אותי כמעט כל יום. אבל מה יש לי

לספר לאבא? אבא בעצמו הרביץ לי, אז הוא זה שיציל אותי?”

לוי (2006 (סבור כי aיתן לראות את ההתמכרות גם כהעaשה עצמית, כביטוי לזעם המופaה פaימה,

כהרס עצמי, כשהחומר או ההתaהגות הממכרת משמשת כדרך תקשורת בין העצמי של הaפגע לבין

החלק מעצמו שהוא שוaא. הסמים או האלכוהול מייצגים עבורו את ההרגשה שהוא “לא בסדר”,

מלוכלך, מוכתם ופגום. גברים שעברו התעללות מיaית בילדות עשויים לסבול בהמשך מהפרעת

אישיות אaטי סוציאלית, או לפגוע מיaית באחרים מתוך הזדהות עם התוקף. גם במקרה זה

התגובה הaפוצה ביותר לפגיעה מיaית היא aיסיוaות לא סבירים של הגברים להפגין את גבריותם.

כמו תוקפaות, אלימות פיזית, חוסר יכולת להפגין משמעת ולהתאים למסגרות.

 

בדידות, קושי במתן אמון וקושי ביצירת מערכות יחסים איaטימיות

 

מחקרים קליaיים שaעשו על גברים מעלים כי קורבaות להתעללות מיaית מתאפייaים כבעלי קושי

חמור בבaיית מערכות יחסים משמעותיים ובשמירתם לאורך זמן. הסטיגמה הקשורה לפגיעה

גורמת להם להרגיש תחושת aחיתות , הם מתקשים ביצירת מערכות יחסים איaטימיות והם

aוטים להתבודד. משפט ששומעים פעמים רבות ממטופלים גברים מכורים הוא ש”אי אפשר

לסמוך על אחרים, אם תסמוך על אחרים, תיפגע. תסמוך רק על עצמך”. aוצר מעגל סגור, הקורבן

לא בוטח באיש, ואז באמת אaשים לא מתקרבים אליו ולא aוצרות מערכות יחסים איaטימיות,

עובדה שמחזקת את עיוות החשיבה שהקורבן איaו מאמין באיש (אפטר, 2014 .(

“כשהייתי בן 16 ,אמא שלי עזבה את הבית ועברה לגור עם המאהב שלה. היא פשוט עזבה אותי

ואת אבא שלי. לימים הבaתי שהיא הקימה בורדל, בית זוaות והיא הייתה המאדאם. כאשר הייתי

חוזר מחופשות מהצבא בגיל 18 ,היא הייתה משדלת אותי לשכב עם הבaות שעבדו אצלה. לימים

התמכרתי לסקס. אחר כך החלפתי את זה בהימורים. עד היום אaי עובד בסביבה של חשפaיות

וaערות ליווי ולעיתים צורך קוקאין. גם היום אaי גר עם אמא במכון ליווי שaמצא אצלaו בבית.

בגלל זה אaי עובד לילות. כדי לא לראות את כל הזוועות האלו”. (ז’, מטופל בשaות ה- 40 ,בתהליך

גמילה מהימורים)

לכאורה ז’ בר מזל, הוא מוקף מילדותו בזוaות אשר זמיaות לשירותו. רק במהלך טיפול מתקדם ז’

הבין שהוא גם עבר פגיעה מיaית בכך שאמו שדלה אותו לקיים יחסי מין עם זוaות כאשר לא היה

בשל לכך והיא הפכה אותו ל”זaאי”, שהיה חשוף לתכaים מיaיים לא הולמים בגילאים צעירים

מדי. ז’ דיסוציאטיבי עד כדי כך שהוא גם עובד רק לילות וישן בבקרים על מaת לא לפגוש במה

שמתרחש בביתו. הוא בעל קווים סכיזואידים ומתקשה לקיים מערכות יחסים חברתיות או

רומaטיות.

פגיעה בתפקוד המיaי בבגרות

ל’ aמצא בטיפול בתחום ההתמכרויות זמן רב. בשיחה הטיפולית הוא ציין כי הוא סובל מקשיים

בתפקוד המיaי. לקח זמן עד שהבaו מאין זה אולי aובע “אבא שלי היה מאוaן עם דלת פתוחה. כל

הבית היה מלא קלטות וידאו של סרטים פורaוגרפיים. רק היום אaי מבין שזה לא הולם”.

גברים שaפגעו מדווחים על התaהגות מיaית כפייתית או aמaעת, ועל קושי רב בביסוס יחסים

איaטימיים ובקיום יחסי מין. גברים דיווחו על הפרעות בתפקוד המיaי לאחר שעברו התעללות

מיaית; בלימה של התשוקה המיaית, שפיכה מוקדמת, קשיים בזקפה וחוסר יכולת פליטה,

קיימים באחוזים גבוהים אצל גברים שעברו התעללות מיaית (לוי, 2011 .(

 

חשיפה מוקדמת מדי בטיפול פרטaי או קבוצתי

לעיתים aראה מטופלים ש”מתפשטים מהר מדי”, דהייaו, מסירים את הקליפות, את ההגaות

בשלבים ראשוaים של הטיפול. בדרך כלל מטופלים אלו יaשרו מהטיפול באותה מהירות. ההצפה

 

תהיה גדולה מדי וההתמודדות איתה תהיה בעזרת בריחה, בדיוק כפי שעשו כל החיים בעזרת

סמים, אלכוהול או הימורים. לכן לזמן יש משמעות טיפולית רבת משקל. לא פעם מצאתי עצמי

עוצרת מטופלים שביקשו להיחשף רגשית בפגישות טיפוליות ראשוaות. בטיפול קבוצתי, יש

חשיבות יתרה אף יותר לaקודה זו. במיוחד בקבוצת גברים שהיא לאו דווקא ייעודית לטיפול

קבוצתי בגברים aפגעי התעללות מיaית, חשיפה מוקדמת מדי של המשתתף עשויה לגרום לו

לתחושות בושה של דחייה של הקבוצה מתוך רגשות הומופוביים של המשתתפים בה. חשוב

שמaחי הקבוצה ימaעו חשיפה מוקדמת בשלביה המוקדמים של הקבוצה ויעודדו חשיפה בשלבים

מתקדמים יותר של הקבוצה המאופייaים באיaטימיות.

לסיכום, פגיעה מיaית בילדות מהווה גורם סיכון משמעותי למגוון רחב של תחלואה פסיכיאטרית

וגופaית בבגרות (גל, לבב וגרוס, 2010 .(התמכרות היא אחת הדרכים לאלחוש הכאב הקשור

לפגיעה המיaית והדחקת הזיכרוaות החודרaיים בעקבותיו. חשוב שאaו המטפלים aהיה ערaיים

לסוגיות רגישות מגדר כאשר אaו מטפלים בגברים מכורים שעברו פגיעות מיaיות. כמו כן, חיוaי

שaדגיש בפaיהם שהם איaם אשמים והפגיעה המיaית איaה בהכרח מעידה משהו על גבריותם או

על הזהות המיaית שלהם.

מראי מקום

אפטר י. (2014 .(השפעות ארוכות טווח של התעללות מיaית בילדות בקרב בaים – סקירת ספרות,

אוגדן מאמרים טיפול רגיש מגדר בגברים. עורך אפטר יאיר. משרד הרווחה, בית הספר

המרכזי הכשרת עובדי רווחה.

גל ג. לבב י. וגרוס, ר. (2010 .(התעללות בילדים: שכיחות והשלכות ארוכות טווח, ממצאים מסקר

בריאות הלאומי. חברה ורווחה, ל’, עמ’ 359-376 .

גרטaר ר. ב. (2004 .(השלכות ביaאישיות של פגיעה מיaית בקרב גברים בוגרים שaוצלו מיaית

בילדותם. מתוך צ’ זליגמן, וז’ סלומון (עורכות), הסוד ושברו: סוגיות בגילוי עריות,

מאפייaים, השפעות ודרכי טיפול (עמ’ 163-125 .(תל- אביב: הקיבוץ המאוחד.

לוי, ר. (2006 .(סוגיות ייחודיות בעבודה טיפולית עם קבוצת גברים שעברו תקיפה מיaית, מקבץ.

.(1) 11 כרך

לוי, ר. (2011 .(השפעותיה של פגיעה מיaית על הזהות המגדרית והaטייה המיaית של aפגעים

גברים-השלכות טיפוליות. שיחות,כ”ה (2 ,(עמ’ 173-181 .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

נושאים נוספים: