הפרעות בתפקוד המיני

נכתב בתאריך 16 בדצמבר 2016   על ידי: אתר ׳נגמלים׳

הפרעה בתפקוד המיני היא היכולת לקיים יחסי מין רגילים. בעקבות מחקריהם של מסטרס וג'ונסון תוארו ארבעה שלבים ביחסי מין רגילים, ואותם נציג כאן בקצרה:       

1) שלב הגירוי – מדובר בגירוי פסיכולוגי על ידי אובייקט נאהב, מציאותי או דמיוני, או בגירוי גופני על ידי נשיקה או מגע גופני. שלב זה מלווה בזקפה אצל הגברר ורטיבות אצל האשה וזקיפה של הפטמות אצל שני המינים. שלב זה יכול להימשך בין כמה דקות לכמה שעות.

2) שלב הרמה הקבועה – (plateau) – ככל שהגירוי נמשך, ישנה התנפחות האשכים בכחמישים אחוז מהגברים וזקיפת הדגדגן אצל האשה והתנפחות השדייםם בכעשרים וחמישה אחוז מהנשים. הפין והפות מתמלאים ומשנים בהדרגה את צבעם. שלב זה אורך מכמה שניות עד כמה דקות.

3) שלב האורגזמה – אצל הגבר מדובר בשפיכת זרע, על ידי ארבע-חמש התכווצויות של הערמונית (הפרוסטטה) וצינור הזרע; אצל האשה מדובר בשלוש עד שתים עשרה התכווצויות של הפות והתכווצויות של הרחם.

4) שלב הפגת המתח – ירידת המתח מתבטאת באיברי המין ובהגעת הגוף למנוחה. אם הייתה אורגזמה, שלב זה הוא מהיר. אם לא, הפגת המתח עלולה להופיע רק לאחר כשש שעות.
אחרי שלב רביעי זה קיימת הפוגה אצל הגבר, הנעה בין עשרים דקות לכמה שעות, עד לגירוי הבא. זמן הפוגה זה אינו קייםם אצל האשה, והיא יכולה להגיע למספר רק של אורגזמות ברצף.

לאחר שסקרנו את התפקוד המיני הרגיל, נתאר את ההפרעות בתפקוד המיני.

ההפרעות בתפקוד המיני

הפרעות אלו מתחלקות לשבע קבוצות:
1. העכבה ברצון למין;  2. העכבה בגירוי מיני; 3. העכבה באורגזמה נשית; 4. העכבה באורגזמה גברית; 5. שפיכה מוקדמת;; 6. חדירה מכאיבה פונקציונאלית; 7. וגיניזמוס פונקציונאלי.

לכל ההפרעות האלה בתפקוד המיני יש תכונות משותפות. ראשית, הן יכולות להופיע בפתאומיות לאחר תקופת תפקוד מיני רגיל. שנית, הן יכולות להיות חלקיות בלבד.
הסימפטומים, המביאים את הפונים לטיפול בהפרעות אלו, הם סימפטומים של חרדה המתעוררת בעקבות ההפרעה בתפקודד המיני. מדובר בתלונות גופניות או בהפרעות בהתנהגות. תפקידו של הרופא הוא לבדוק באיזו מידה סימפטומים אלו הם ביטויי של חרדה, חוסר סיפוק, תסכול או דיכאון, הנובעים מליקוי בתפקוד המיני. עם זאת, יש לזכור, שלעיתים ההפרעה בתפקוד מיני יכולה להופיע בנוכחות בן זוג מסוים בלבד.

העכבה ברצון למין
סימפטום זה יכול להופיע כשלעצמו, או בצירוף הפרעה נוספת בתפקוד מיני. יש לבדוק את הידע שיש לפרט על מין בכלל ועל יחסי מין בפרט. אבחנה זו ניתנת, רק כשהיא מעוררת מצוקה נפשית אצל הפרט או אצל בן הזוג. הסיבה להפרעה זו היא לעיתים קרובות ליקוי בחינוך המיני, הפרעות בקשר הרגשי הבין-אישי או הפרעה ביחסיו של זוג נשוי לאחר כמה שנות נישואין.

העכבה בגירוי המיני
מדובר בתופעה החוזרת ונשנית בעת התפקוד המיני באופן חלקי או מלא, שבה בזמן הגירוי אין הגבר מצליח להגיע לזקפה, או האשה – לרטיבות. אין מדובר, כמובן, בהפרעות הנובעות ממחלות גופניות, ממחלות נפש או מתופעות לוואי לתרופות, כי אם בהפרעות ממקור פסיכולוגי מובהק.
לתופעה זו, שנקראה בעבר פריג'דיות אצל האשה ואימפוטנציה אצל הגבר, נמנו גורמים רבים, רובם כרוכים בסיבותת אינטרה-פסיכיות של עכבות בהתפתחות, אך יש כאלה הכרוכים בליקוי במערכת הרגשית הבין-אישית, בחוסר ידע או במגבלות דת ותרבות.

העכבות באורגזמה נשית
מדובר בנשים, שקיים אצלן קושי, איחור או חוסר יכולת להגיע לשלב האורגזמה בהזדווגות או ללא הזדווגות עם בן זוגן. כמו בשאר ההפרעות בתפקוד המיני, אין מדובר כאן במקרים שהעכבה היא סימפטום בתסמונת נפשית רחבה יותר.
הביטויים הגופניים, המביאים לעיתים קרובות להתייעצויות מוקדמות, הם עייפות, כאבים באזור האגן, כאבי בטן וכאבי ראש.
מאפייני אישיות שתוארו הם חוסר שיווי-משקל בין קבלה של בן הזוג לשליטה בו וכן בעיות של עוינות, פחד או רגשי אשמהה יתרים. הפרעה זו נצפית לעתים קרובות כתוצאה של ציפיות לא מציאותיות או הגדרה תרבותית מעוותת.

העכבה באורגזמה גברית
מדובר בגברים שיש אצלם איחור בשפיכה או חוסר שפיכה ולעיתים קרובות – שילוב של השניים. זאת בשעה לאחר ששלב הגירוי הוא תקין.
הפרעה זו יכולה להופיע בעקבות טראומה מינית מוקדמת, על רקע דתי המעורר רגשות אשמה וחרדה בנוגע למין, פחד מהריוןן של בת הזוג או פחדים אחרים לא מודעים.
גם תסכולים בחיי הזוג יכולים להביא להופעת שפיכה מאוחרת אצל הגבר. בניגוד לאישה, שאצלה קשורה עכבה זו יותר לחייי הרגש הפנימיים, קשורה הפרעה זו אצל הגבר למערכת היחסים הבין אישית שלו עם בת הזוג.
יש לציין, שהפרעה זו יכולה להופיע גם כתופעת לוואי לתרופות מסוימות, כגון טיאוריזדין (מלריל).

שפיכה מוקדמת
מדובר בשפיכה המופיעה אצל הגבר לפני שהוא רוצה בה. במקרים אלו אין לגבר שליטה בזמן קיום יחסי המין על השפיכה והאורגזמה. בשמונים וחמישה אחוז מהמקרים הסיבה היא פסיכולוגית: חווית משגל ראשון בתנאי דחק, חוסר סיפוק מבת הזוג או בעיות עם הילדים בחיי המשפחה. הפרעה זו מבטאת לעיתים את הקושי הרגשי הקיים בין בני הזוג והיא סימפטום של בדלנות. לעתים היא מבטאת קושי בגירוי בת הזוג, שאינה יכולה ליהנות אלא מגירוי חיצוני בלבד.
היות שפעמים רבות נובעת הפרעה זו מהחרדה המתעוררת בעקבות הסיבות שתיארנו לעיל, שואף בן הזוג, כדי שלא לחוותת כישלון בחיי המין, להתגבר על חרדה זו על ידי הרגעתה באמצעים שונים לפני המפגש. אחד האמצעים העממיים המקובלים הוא האלכוהול היכול לעתים להפוך מגורם מרגיע להתמכרות.

חדירה מכאיבה תפקודית (Vaginismus)
מוגדרת ככאב גניטלי המתלווה לאקט המיני אצל הגבר או האשה. עשרה אחוזים מהנשים המבקרות אצל רופא נשים מתלוננות על הפרעה זו. הפרעה זו בתפקוד המיני מלווה באחוז גבוה בהפרעות גופניות. אצל שלושים עד ארבעים אחוזים מהנשים שנבדקו בגלל חדירה מכאיבה נמצאה פתולוגיה באזור אגן הירכיים, ואילו אצל גברים, אחוז הממצאים הגופניים גבוה עוד יותר. גם כאן יש לזכור שמתן טיאורידזין יכול לגרום להופעת הפרעה זו.

וגינזמוס פונקציונאלי

מוגדר כהתכווצות לא רצונית חוזרת ונשנית של שריר הפות, המפריעה לקיום האקט המיני. מסטרס וג'ונסון מדווחים על כך ששמונה אחוזים וחצי מהנשים סובלות מהפרעה זו.  הסיבות שתוארו היו זהות לאלו שנצפו בהפרעות האחרות.

מתוך הספר: פרקים נבחרים בפסיכיאטריה / מאת: אליצור, טיאנו, מוניץ ונוימן, הוצאת דיונון-פפירוס, 1997.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

נושאים נוספים: