להפקיד את המוח בכניסה לקזינו

נכתב בתאריך 16 בדצמבר 2016   על ידי: עמותת אפשר

עו"ס מיכל סעדי-כהן
מתוך: בטאון ״הכול על אלכוהול״ – עמותת אפשר.

 

 

סוף כל סוף חסכת כמה מאות דולרים והצלחת להגיע ל"עיר החטאים" בתקווה להוסיף ולהרוויח עוד כמה סנטים, אך הדבר לא קרה. למעשה, עיר החטאים יוצרת רק אשלייה של נצחון ורווח ולא יותר. מסתבר שהמשחק בקזינו מבוים, כולם מפסידים שם כסף, גם אם לא באופן מיידי.

 

התצפיות על בתי קזינו מלמדות כי הקזינו מייצר הרבה יותר מבילוי, הוא מייצר חווית דחף כוללת. כאשר המהמר נכנס לקזינו הוא באופן מיידי נכנס למצב של לחץ ומהירות, הוא רוצה להתעשר, לזכות בכמה שיותר כסף וכמה שיותר מהר. התנהגותו היא התנהגות של אדם מכור שמחפש את הסם, הוא צריך את הלחץ ואת הריגוש שהקזינו מייצר. הריגוש, המחשבה על איך לעשות כסף מהיר והמחשבה על עצמאות כלכלית, מפתים מאוד. מבחינה נוירולוגית, האמיגדלה שבמערכת הלימבית במוח, מרכזת את הרגשות ופעילה מאוד בזמן ההימורים. חלקים אחרים של המוח כמו הקורטקס וחלקים האחראים על החשיבה, פחות פעילים בזמן הזה.

ההתרגשות הרבה של המהמר גורמת לכך שהנושא הכלכלי אינו נלקח בחשבון. קיים היזון חוזר בין מערכת הרגשות לבין התגובה של המהמר, וכאשר זו אינה "שבעה" דייה, היא מבקשת להמשיך את הריגוש ואת הסיכון. המערכת הרגשית של המהמר מבקשת לייצר תחושת  “high” וריגוש שאינם ניתנים למילוי.

 

למשוך את החושים

ההימורים משתלטים על החושים כולם. ראייה, שמיעה, מישוש והמערכת הרגשית. פירוש הדבר שבקזינו אנו לא חווים את המציאות כפי שהיא אלא את האשליה. האווירה בקזינו, הכוללת מוזיקה, צבעים ואורות, משפיעה על התפיסה החושית במוח ובכך עוזרת לבעלי הקזינו לעצב את הרגשות של המהמרים, הרגשות מוצפים ומשתלטים על השכל, על התפיסה ועל ההגיון. תעשית הקזינו משתמשת בטכניקה הזו כדי להגיע למצב של שליטה על המהמר, שליטה שתוצאתה היא חוסר שליטה של המהמר במינונים של ההימור. נוסף על כך, הקזינו הוא מקום מבודד מבחינת הזמן, אין בו שעונים כלל. המהמר מקבל אוכל ושתייה ומקנים לו אשליה שהוא מקבל החלטות הגיוניות ורציונאליות לגבי הכסף שלו. אם נוסיף לכך את האלכוהול החופשי אפשר להבין את תחוושת ה"היי" והריגוש המתמשך.

 

כל ההתנהלות הזו מצד בעלי הקזינו מיועדת לשמור את המהמר כמה שיותר זמן בתוך הקזינו, כדי שיחוש שעוד רגע אחד והוא מיליונר, למרות שהסיכויים לכך נמוכים מאוד. מטרת המקום היא לייצר אשליה לכולם, גם למתחילים וגם למהמרים הקבועים. פרופ' נטשה שול מאוניברסיטת MIT מתארת את הקזינו כאתר של  "עוררות טכנולוגית מתמשכת" (Intensified Technological Stimulation) שבה נטמעים המהמרים החדשים והמנוסים.

 

הקזינו מהווה חוויה מתמשכת שמכניסה את המהמר ל"שטח שיפוט" פסיכולוגי אחר (A “Zone” State) ברגע שהמהמר כבר נכנס כבר ל"שטח" זה, הוא יכול להמר שעות ללא שיקול דעת והיגיון, הוא מרגיש שהכל תחת שליטה ומשכנע את הסביבה שהוא עושה מעשה פרודוקטיבי והגיוני. יש למהמר תחושה חזקה שהוא יכול לשלוט בגובה ההימור, דבר שמכניס אותו בסופו של דבר למהלך שקזינו מכנה "הכחדת המהמר" (Player Extinction). המהמר נשאר בקזינו עד שהוא מפסיד את כל הכסף שלו.

 

אשליית השליטה

בקזינו ישנם עזרים וטכניקות הגורמים למהמר להרגיש שהוא בשליטה. אחיזת הקלפים בידיו, אחיזת הז'יטונים, זריקת הקוביות, כל אלה מייצרים תחושה של שליטה במזל. התחכום של הז'יטונים הוא פשוט בבסיסו, חלקי פלסטיק שקל לך לשחרר אותם, כך שאתה לא מרגיש שנפרדת מכסף אמיתי. מצד שני, ברגע של זכייה בהרבה ז'יטונים יש לך חוויה פיסית שממלאת אותך. כלומר, גם שיהיה לך קל לשחרר את הז'יטונים ויחד עם זאת להרגיש חוויה חומרית חזקה בשעת הזכייה. כשאדם רוצה לצאת ולפדות את הזי'טונים לכסף מזומן הוא חייב לעבור דרך מכונות המזל ושולחנות ההימורים, ש"קוראים" לו ומפתים אותו להמר עוד, דבר שמקטין את סכום הכסף שבסופו של יום נפדה בקופה. במכונות המזל, למשל, משתמשים רק בכסף קטן, "בעודף", כדי לפתות את המהמר להשתמש גם בכסף זה ואולי לזכות בסכום גדול.

 

הפיזיולוגית אלן לנגר הגדירה בשנת 1975 את התופעה הזו כתאוריית "אשליית השליטה" (Theory of Illusion of Control). השאיפה להצליח בהימור הבא משבשת את הכח הרציונאלי שבו אתה מבין כי אין סיכוי אמיתי לזכייה, הפרעה בתחושה האוביקטיבית של המהמר כי יש סיכוי קטן מאוד לזכייה ובכל זאת להמשיך להמר. התחושה הזו גדולה יותר במשחקי הפוקר שגם בהם יש שפה "פוגענית" יותר של המהמר (Hit Me), כמצב של יכולת התגוננות בפני "מכות" – הימור גדול יותר ולא צפוי. בפוקר ישנה במיוחד התפתחות של שפה גופנית שמטרתה לשדר שליטה, כמו בשעת זכייה בשולחן או אפילו כאשר אדם צריך לקבוע את גובה ההימור. דבר נוסף, הוא מושג של "יד חמה". המהמר אומר לעצמו שהיום זה היום שלו, הוא מרגיש התעלות מרצף של זכיות דבר שגורם להמר יותר ובסופו של דבר להפסיד יותר.

 

 

כנגד כל הסיכויים

לבעלי הקזינו לא מספיק רק לדאוג שהמהמר יישאר זמן רב במקום, הם גם מתכננים הכל על מנת שיפסיד. יש לבעלי הקזינו ידע אמיתי לגבי איכות ואורך ההימור, יתכן שיש למהמר מזל והוא מצליח, אך ככל שעובר הזמן והוא ממשיך להמר, ההפסד בלתי נמנע. לכן כל הטכניקות של הקזינו נועדו כדי לגרום למהמר להשאר ולהמשיך להמר.

 

הקזיזו "משחק" לפי הכללים והחוקים שקבע, האנשים משחקים את המשחק של הקזינו, מה שהסופו של דבר אומר שהקזינו משחק באנשים.

 

(Gambling and Compulsion – Neurobiology Meets Casinos)
Jarred Carter, Andrew Cavanagh, Elizabeth Olveda, and Meredith Ragany
Posted on May 23, 2009 by dlende
(http://neuroanthropology.net/2009/05/23/gambling-and-compulsion-play-at-your-own-risk/)

תרגמה והביאה לדפוס:

עו"ס מיכל סעדי-כהן
מתוך: בטאון ״הכול על אלכוהול״ – עמותת אפשר.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

נושאים נוספים: