בני נוער ותלות בחומרים

נכתב בתאריך 16 בדצמבר 2016   על ידי: עמותת אפשר

מאת: ד"ר אמנון מיכאל, מנהל עמותת הדרך,

מתוך ספרו: "התמכרות והחלמה – סוגיות נבחרות בטיפול במתמכרים" (הוצאת "אח", 2007).

"אנו מבינים את ההזדמנות רבת הערך של חיינו" דאלי למה.

שלבים בהתפתחות השימושבני נוער ותלות בחומרים

שלב א': התנסותי Experimental users

1. ניסיוני – שימוש מזדמן ללא כוונה מראש וללא פעילות אקטיבית להשגתו. אם הוא בנמצא, משתמשים. השימוש יוצר מצב רוח והוא כביכול "נורמטיבי".

2. חיפושי – חיפוש אחר שינוי במצב הרוח – שימוש חברתי. ברובו עדיין פאסיבי.

המוטיבציות המרכזיות לשימוש התנסותי בסמים או באלכוהול, כוללות סקרנות, ציפייה להשפעה ונטילת סיכון, המאפיינות מתבגרים. ברוב המקרים צעירים לא ממשיכים לשלב הבא ומגבילים את צריכת החומרים לאלה המקובלים חברתית. הסם בשלב זה, לא עונה על צורך בסיסי. לעיתים, התערבות חיצונית דראסטית עוצרת את המשך השימוש, למשל, מעצר משטרתי, קצין מבחן, מורה, הורה סמכותי, גיוס לצבא.

שלב ב': שלב השימוש המספק-יוצר – Recreational users

בשלב זה המוטיבציות העיקריות לשימוש בסם הן השגת הנאה והרגעה אך החומר נלקח בזמנים מסוימים כגון, סופי שבוע, ימי חופשה. השימוש בסם או באלכוהול הינו מרכיב אחד בחיי המתבגר והוא נוטה להשלים פעילויות חברתיות ובילויים (Recreational activities) באמצעותו. בשלב זה, בדרך-כלל, מתחילה העדפה של סוג השפעה ואף נבחר הסם המועדף, הפרט לומד להשתמש בו ומעריך את השפעותיו.

שלב ג': שלב התלות או השימוש הבעייתי – Problematic users

1. המעשי – חיפוש אקטיבי של חומרים. ההתעסקות בשימוש ובסם הופכת להיות דומיננטית – הסם בעל משמעות וחשיבות בהתנהלות האישית והחברתית.

2. שלב התלות – להשתמש כדי להרגיש טוב ולאחריו, להשתמש כדי לא להרגיש כאב.

בשלב התלות, הסם הוא בעל חשיבות רבה ועונה על צורך – אם החיים בלתי-נסבלים, ניקח משהו כדי לסבול אותם. השימוש איננו נשלט כמו בשלבים הקודמים והחיפוש מחליף פעילויות חברתיות ומבדרות. בעיות חוקיות, פסיכולוגיות, חברתיות ורפואיות עולות. נוכל להתייחס למצב זה כהפרעה של שימוש – Substance use disorder. לפיכך, ברוב המקרים רק התערבות ארוכת טווח ומקצועית יכולה לעזור ולעצור את השימוש, רצוי גם עם משפחת המתבגר.

בשלב התלות והפרעה של שימוש נוכל אולי לזהות 3 קבוצות או דפוסי תלות בסמים אצל מתבגרים:

1. המתבגר המדוכא, הבודד המשתמש בסמים על מנת להתקבל לחברה ולהפחית עכבות.

2. קבוצה יותר סוציופתית המשתמשת בסמים כדי להשיג תחושת כוח ושליטה.

3. קבוצה המשתמשת בסמים למטרות הרס עצמי.

קיימת חשיבות לאבחנה של המתבגר היכן נמצא ביחס לארבעת השלבים שתוארו לעיל.
קריטריון מעניין לאבחון תלות בסמים בקרב מתבגרים הוא מה חשוב יותר למתבגר – סמים או בני אדם. סימני ניכור חברתיי (יש לבדוק קשרים מזויפים שמה שמאחד אותם הוא השימוש בסמים), ופסאדו-אינדוידואציה מן המשפחה הם סימן שהשימוש בעל חשיבות אצל המתבגר. לעיתים יצירת בעיה כשאין בעיה (קשה) היא הבעיה. לעיתים, התערבות מותאמת ומוגדרת (כמו בשלב א') מספקת ואין צורך להגדיר את המתבגר במונחים שרק ירעו את מצבו: כגון, "משתמש", "פושע", "מכור" וכדומה.

מחקרים הראו שחיפוש ריגושים היה המנבא המשמעותי ביותר בקרב מתבגרים. גם משתני הנגישות והזמינות לחומר היו קשורים בצורה משמעותית לשימוש. מחקר על המסכם מחקרים שונים שנעשו בעולם, בדק האם קיימים קווי אישיות שוניםם כמנבאי תלות באלכוהול ובסמים. המחקר גילה מגוון של התנהגויות גלויות – ולא קווי אישיות – של הילד המתבגר והפרה– אלכוהולי.

כיוון דומה מצביעים אף טייכמן ועמיתיו. האם ילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADD, ADHD) משתמשים יותר בסמים ?
הפרעת קשב וריכוז לכשעצמה לא מעלה את הסיכוי לשימוש, אבל בין רבע לשליש יפתחו תלות בחומרים ואז הסיכוי שלהם לאא להשתמש לרעה בסמים הוא גדול. אמנם ישנה גם החלמה ספונטנית (מהפרעת קשב) בתחילת הבגרות אך מי שלא יעבור לו, הסיכוי שלו להגיע לסמים גדל.

האם יש קשר בין יחסי משפחה והתמכרות של הילד ?

במחקר נבדק הקשר בין תקשורת פתוחה שביחסים של מתבגרים עם אבא, אימא ועם חבר טוב לבין שימוש בסמים.
ההשערה היתה כי לתקשורת פתוחה וחופשית עם אנשים משמעותיים יש השפעה מונעת התמכרות.
הממצאים הראו קשר טוב עם דמות הורה (אימא, אבא) הוריד את הצורך בהתמכרויות. קשר עם חבר טוב לא השפיעע משמעותית על הורדת הצורך בשימוש. המסקנות היו שקשר טוב עם הורה הוא בעל חשיבות כסמכות מוסרית. להורים יש יותרר חשיבות על פני חבר טוב בגיבוש זהות המתבגר. אם יש מבוגר דואג וקשב בחיים של המתבגר אז תופחת הרגשת השעמום והריקנות שמביא למתבגרים מסוימים להשתמש בסמים. דרוש מבוגר משמעותי שדרכו/ה הנער/ה "יראה" את עצמו ויתפתח.

אנו צריכים לבדוק היכן הסמים עונים וממשים את "העצמי" של הנער. כלומר לענות על השאלות:

א. מה הסמים פותרים ?
ב. מה הסמים מעכבים ?
וכן, "מה התמריצים (השליליים והחיוביים) לצאת מהשימוש, ומה התמריצים (השליליים והחיוביים) להמשיך ולהשתמש".
כמובן בעבודה עם מתבגרים, צפויה אמביוולנטיות רבה לשינוי, לכן פתירת האמביוולנטיות היא תמה מרכזית שעליה צריךך להתמקד.

בשלב האמביוולנטי חשוב להניע את המתבגר לעשות משהו, כל דבר שיש בו תזוזה לכיוון טוב יותר – זה יניע אותו לכיוון של שינוי והצלחה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

נושאים נוספים: